משנה טבול יום ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


טבול יום פרק ד: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר טהרות · מסכת טבול יום · פרק רביעי ("אוכל מעשר") · >>

פרקי מסכת טבול יום: א ב ג ד

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

אוכל מעשר שהוכשר במשקה, ונגע בו טבול יום או ידים מסואבות, מפרישין ממנו תרומת מעשר בטהרה, מפני שהוא שלישי, והשלישי טהור לחולין.

משנה ב[עריכה]

האשה שהיא טבולת יום, לשה את העסה, וקוצה לה חלה ומפרשתה, ומנחתה בכפישה מצרית או בנחותא, ומקפת וקורא לה שם, מפני שהיא שלישי, והשלישי טהור לחולין.

משנה ג[עריכה]

עריבה שהיא טבולת יום, לשין בה את העסה וקוצין ממנה חלה, ומקפת וקורין לה שם, מפני שהיא שלישי, והשלישי טהור לחולין.

משנה ד[עריכה]

לגין שהוא טבול יום, ומלאהו מן החבית מעשר טבל, אם אמר הרי זו תרומת מעשר משתחשך, הרי זו תרומת מעשר.

אם אמר הרי זה ערוב, לא אמר כלום.

נשברה החבית, הלגין בטבלו.

נשבר הלגין, החבית בטבלה.

משנה ה[עריכה]

בראשונה היו אומרים, מחללין על פירות עם הארץ.

חזרו לומר, אף על מעותיו.

בראשונה היו אומרים, היוצא בקולר ואמר כתבו גט לאשתי, הרי אלו יכתבו ויתנו.

חזרו לומר, אף המפרש והיוצא בשיירא.

רבי שמעון שזורי אומר, אף המסוכן.

משנה ו[עריכה]

הכדומין האשקלונים שנשברו ואנקלי שלהם קיימת, הרי אלו טמאים.

המעבר והמזרה והמגוב וכן מסרק של ראש שנטלה אחת משיניהן ועשאן של מתכות, הרי אלו טמאין.

ועל כולן אמר רבי יהושע, דבר חדש חדשו הסופרים ואין לי מה להשיב.

משנה ז[עריכה]

התורם את הבור ואמר, הרי זו תרומה על מנת שתעלה שלום, שלום מן השבר ומן השפיכה, אבל לא מן הטומאה.

רבי שמעון אומר, אף מן הטומאה.

נשברה, אינה מדמעת.

עד היכן תשבר ולא תדמע, כדי שתתגלגל ותגיע לבור.

רבי יוסי אומר, אף מי שהיה בו דעת להתנות ולא התנה, נשברה אינה מדמעת, מפני שהוא תנאי בית דין.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה טבול יום ד ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) אוכל מעשר שהוכשר במשקה ונגע בו טבול יום או ידים מסואבות מפרישין הימנו תרומת מעשר בטהרה מפני שהוא שלישי והשלישי טהור לחולין.

(ב) האישה שהיא טבולת יום לשה את העיסה וקוצה לה חלה ומפרשתה ומנחתה בכפישה או בנחותה ומקפת וקורא לה שם מפני שהיא שלישי והשלישי טהור לחולין.

(ג) עריבה שהיא טבולת יום לשין בה את העיסה וקוצין ממנה חלה ומקפת וקורא לה שם מפני שהיא שלישי והשלישי טהור לחולין.

(ד) לגין שהוא טבול יום ומילאהו מן החבית מעשר טבל אם אמר הרי זו תרומת מעשר משתחשך הרי זו תרומת מעשר אם אמר הרי זה עירוב לא אמר כלום נשברה החבית הלגין בטבלו נשבר הלגין החבית בטבלה.

(ה) בראשונה היו אומרין מחללין על פירות עם הארץ חזרו לומר אף על מעותיו בראשונה היו אומרין היוצא בקולר ואמר כתבו גט לאשתי הרי אלו יכתבו וייתנו חזרו לומר אף המפרש והיוצא בשיירה רבי שמעון השזורי אומר אף המסוכן.

(ו) הכדומים האשקלוניים שנשברו ואונקלי שלהן קיימת הרי אלו טמאין המעבר והמזרה והמגוב וכן מסרק של ראש שניטלה אחת משיניהן ועשאן של מתכת הרי אלו טמאין ועל כלן אמר רבי יהושע דבר חדש חידשו סופרים ואין לי מה אשיב.

(ז) התורם את הבור ואמר הרי זו תרומה על מנת שתעלה שלום שלום מן השבר ומן השפיכה אבל לא מן הטומאה רבי שמעון אומר אף מן הטומאה נשברה אינה מדמעת עד איכן תישבר ולא תדמע עד כדי שתתגלגל ותגיע לבור רבי יוסי אומר אף מי שהיה בו דעת להתנות ולא התנה ונשברה אינה מדמעת מפני שהוא תנאי בית דין.

פירושים[עריכה]