משנה טבול יום ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

טבול יום פרק ב', ב: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר טהרות · מסכת טבול יום · פרק שני ("משקה טבול") · >>

פרקי מסכת טבול יום: א ב ג ד

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

משקה טבול יום, כמשקין שהוא נוגע בהן.

אלו ואלו, אינן מטמאין.

ושאר כל הטמאין, בין קלין בין חמורין, המשקין היוצאים מהן, כמשקין שהוא נוגע בהן.

אלו ואלו תחלה, חוץ מן המשקה שהוא אב הטומאה.

משנה ב[עריכה]

קדרה שהיא מלאה משקים ונגע בה טבול יום, אם היה משקה תרומה, המשקין פסולין והקדרה טהורה, ואם היה משקה חולין, הכל טהור.

ואם היו ידיו מסואבות, הכל טמא.

זה חומר בידים מבטבול יום.

וחומר בטבול יום מבידים, שספק טבול יום פוסל את התרומה, והידים ספקן טהור.

משנה ג[עריכה]

המקפה של תרומה והשום והשמן של חולין, שנגע טבול יום במקצתן, פסל את כולם.

המקפה של חולין והשום והשמן של תרומה, שנגע טבול יום במקצתן, לא פסל אלא מקום מגעו, ואם היה השום מרובה, הולכין אחר הרוב.

אמר רבי יהודה, אימתי, בזמן שהן גוש בקערה. אבל אם היה מפוזר במדוכה, טהור, מפני שהוא רוצה בפיזורו.

ושאר כל הנדוכין שדכן במשקין.

אבל[1] את שדרכן לדוך במשקים ודכן שלא במשקין והן גוש בקערה, הרי אלו כעגול של דבלה.

משנה ד[עריכה]

המקפה והחמיטה של חולין והשמן של תרומה צף על גביהן, ונגע טבול יום בשמן, לא פסל אלא השמן.

ואם חיבץ, כל מקום שהולך השמן, פסל.

משנה ה[עריכה]

בשר הקדש שקרם עליו הקיפה. נגע טבול יום בקיפה, חתיכות מותרות. נגע בחתיכה, חתיכה וכל העולים עמה חיבור זה לזה.

רבי יוחנן בן נורי אומר, שניהם חיבור זה לזה.

וכן בקטניות שקרמו על גבי פרוסות.

מעשה קדרה בקטניות, בזמן שהן פרודים, אינן חיבור.

בזמן שהן גוש, חיבור.

אם היו גושין הרבה, הרי אלו ימנו.

שמן שהוא צף על גבי היין ונגע טבול יום בשמן, לא פסל אלא השמן.

רבי יוחנן בן נורי אומר, שניהם חיבור זה לזה.

משנה ו[עריכה]

חבית ששקעה לתוך בור של יין ונגע בו טבול יום. מן השפה ולפנים, חבור. מן השפה ולחוץ, אינו חבור.

רבי יוחנן בן נורי אומר, אפילו על גבה רום קומה ונגע כנגד פיה, חיבור.

משנה ז[עריכה]

חבית שנקבה בין [ מפיה בין ] משוליה בין מצדיה ונגע בו טבול יום, טמאה.

רבי יהודה אומר, מפיה ומשוליה, טמאה.

מן הצדדין מכאן ומכאן, טהורה.

המערה מכלי לכלי ונגע טבול יום בקלוח, אם יש בו, יעלה באחת ומאה.

משנה ח[עריכה]

בעבוע שבחבית שניקב בין מבפנים בין מבחוץ [ בין מלמעלן בין מלמטן ], זה כנגד זה, טמא באב הטומאה וטמא באהל המת.

הפנימי מלמטן והחיצון מלמעלן, טמא באב הטומאה וטמא באהל המת.

הפנימי מלמעלן והחיצון מלמטן, טהור באב הטומאה וטמא באהל המת.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה טבול יום ב ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) משקה טבול יום כמשקין שהוא נוגע בהן אלו ואלו אינן מטמאין ושאר כל הטמאין בין קלין בין חמורין המשקין היוצאין מהן כמשקין שהוא נוגע בהן אלו ואלו תחילה חוץ מן המשקה שהוא אב הטומאה.

(ב) קדירה שהיא מלאה משקין ונגע בה טבול יום אם היה משקה תרומה משקין פסולין וקדירה טהורה אם היה משקה חולין הכל טהור אם היו ידים מסואבות הכל טמא זה חומר בידים מבטבול יום וחומר בטבול יום שספק טבול יום פוסל את התרומה והידים ספקן טהור.

(ג) המקפה של תרומה והשום והשמן של חולין שנגע טבול יום במקצתן פסל את כלן המקפה של חולין והשום והשמן של תרומה שנגע טבול יום במקצתן לא פסל אלא מקום מגעו אם היה השום מרובה הולכין אחר המרובה אמר רבי יהודה אימתיי בזמן שהן גוש בקערה אבל אם היה מפוזר במדוכה טהור מפני שהוא רוצה בפיזורו ושאר כל הנידוכין שדכן במשקין את שדרכן לדוך במשקין ודכן שלא במשקין והן גוש בקערה הרי אלו כעגול של דבלה.

(ד) המקפה והחמיטה של חולין והשמן של תרומה צף על גביהן נגע טבול יום בשמן לא פסל אלא שמן ואם חיבץ כל מקום שהילך השמן פסל.

(ה) בשר הקודש שקרם עליו הקופה נגע טבול יום בקופה חתיכות מותרות נגע בחתיכה חתיכה וכל העולין עימה חיבור רבי יוחנן בן נורי אומר שניהם חיבור זה לזה וכן בקטניות שקרמו על גבי פרוסות מעשה קדירה והקטניות בזמן שהן פרודין אינן חיבור בזמן שהן גוש חיבור אם היו גושין הרבה הרי אלו יימנו שמן שהוא צף על גבי היין נגע טבול יום בשמן לא פסל אלא שמן רבי יוחנן בן נורי אומר שניהם חיבור זה לזה.

(ו) חבית ששקעה לתוך הבור של יין ונגע בה טבול יום מן השפה ולפנים חיבור מן השפה ולחוץ אינו חיבור רבי יוחנן בן נורי אומר אפילו על גבה רום קומה ונגע כנגד פיה חיבור.

(ז) חבית שניקבה בין משוליה ובין מצידה ונגע בה טבול יום טמאה רבי יהודה אומר מפיה ומשוליה טמאה מן הצדדין מיכן ומיכן טהורה המערה מכלי לכלי ונגע טבול יום בקילוח אם יש בו יעלה באחד ומאה.

(ח) בעבוע שבחבית שניקב בין מבפנים בין מבחוץ זה כנגד זה טמא באב הטומאה וטמא באוהל המת הפנימי מלמטן והחיצון מלמעלן טמא באב הטומאה וטמא באוהל המת הפנימי מלמעלן והחיצון מלמטן טהור באב הטומאה וטמא באוהל המת.

פירושים[עריכה]


  1. ^ זו גירסת הרמב"ם. ויש גורסים "או", ולפי זה המשפט הקודם שייך לקטע זה.