משנה טבול יום ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

טבול יום פרק ג', ב: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר טהרות · מסכת טבול יום · פרק שלישי ("כל ידות") · >>

פרקי מסכת טבול יום: א ב ג ד

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

כל ידות האוכלים שהם חבור באב הטומאה, חבור בטבול יום.

אוכל שנפרס ומעורה מקצת, רבי מאיר אומר, אם אוחז בגדול והקטן עולה עמו, הרי הוא כמוהו.

רבי יהודה אומר, אם אוחז בקטן והגדול עולה עמו, הרי הוא כמוהו.

רבי נחמיה אומר, בטהור.

וחכמים אומרים, בטמא.

ושאר כל האוכלים, את שדרכו ליאחז בעלה, אוחז אותו בעלה, ובקלח, אוחזין אותו בקלח.

משנה ב[עריכה]

ירק של תרומה וביצה טרופה נתונה על גביו, ונגע טבול יום בביצה, לא פסל אלא הקלח שכנגדו.

רבי יוסי אומר, כל הסדר העליון.

אם היה כמין כובע, אינה חיבור.

משנה ג[עריכה]

חוט של ביצה שקרם על דפנות של לפס, ונגע בו טבול יום. מן השפה ולפנים, חיבור. מן השפה ולחוץ, אינו חיבור.

רבי יוסי אומר, חוט וכל שנקלף עמו.

וכן בקטניות שקרמו על שפתה של קדרה.

משנה ד[עריכה]

עיסה שנדמעה או שנתחמצה בשאור של תרומה, אינה נפסלת בטבול יום.

רבי יוסי ורבי שמעון פוסלין.

עיסה שהוכשרה במשקה ונילושה במי פירות ונגע בהן טבול יום. רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא אומר משום רבי יהושע, פסל את כולה.

רבי עקיבא אומר משמו, לא פסל אלא מקום מגעו.

משנה ה[עריכה]

ירק של חולין שבשלו בשמן של תרומה, ונגע בו טבול יום, רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא אומר משום רבי יהושע, פסל כולה.

רבי עקיבא אומר משמו, לא פסל אלא מקום מגעו.

משנה ו[עריכה]

טהור שנגס מן האוכל ונפל על בגדיו ועל ככר של תרומה, טהור.

היה אוכל זיתים פצועים ותמרים רטובות, כל שהוא רוצה למוץ את גרעינתו ונפל על בגדיו ועל ככר של תרומה, טמא.

היה אוכל זיתים נגובין ותמרים יבשות, כל שאינו רוצה למוץ את גרעינתו ונפל על בגדיו ועל ככר של תרומה, טהור.

אחד טהור ואחד טבול יום, כאלו.

רבי מאיר אומר, אלו ואלו טמאין בטבול יום, שמשקין של טמא מכשירין לרצונו ושלא לרצונו.

וחכמים אומרים, אין טבול יום טמא.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה טבול יום ג ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) כל ידות האוכלין שהן חיבור באב הטומאה חיבור בטבול יום אוכל שנפרס ומעורה מקצת רבי מאיר אומר אם אוחז בגדול והקטן עולה עימו הרי הוא כמוהו רבי יהודה אומר אם אוחז בקטן והגדול עולה עימו הרי הוא כמוהו רבי נחמיה אומר בטהור וחכמים אומרין בטמא ושאר כל האוכלין את שדרכו ליאחז בעלה אוחזין אותו בעלה בקלח אוחזין אותו בקלח.

(ב) ירק של תרומה וביצה טרופה נתונה על גביו ונגע טבול יום בביצה לא פסל אלא הקלח שכנגדו רבי יוסי אומר כל הסדר העליון אם הייתה כמין כובע אינה חיבור.

(ג) חוט של ביצה שקרם על דופנה של לפס ונגע בו טבול יום מן השפה ולפנים חיבור מן השפה ולחוץ אינו חיבור רבי יוסי אומר חוט וכל שנקלף עימו וכן בקטניות שקרמו על שפתה של קדירה.

(ד) עיסה שנדמעה או שנתחמצה בשאור של תרומה אינה נפסלת בטבול יום רבי יוסי ורבי שמעון פוסלין עיסה שהוכשרה במשקה ונילושה במי פירות ונגע בה טבול יום רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותה אומר משום רבי יהושע פסל את כלה רבי עקיבה אומר משמו לא פסל אלא מקום מגעו.

(ה) ירק של חולין שבישלו בשמן של תרומה ונגע בו טבול יום רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא אומר משום רבי יהושע פסל את כלו רבי עקיבה אומר משמו לא פסל אלא מקום מגעו.

(ו) טהור שנגס מן האוכל ונפל על בגדיו ועל כיכר של תרומה טהור היה אוכל זיתים פצועים ותמרים רטובות כל שהוא רוצה למוץ את גלעיניתו ונפל על בגדיו ועל כיכר של תרומה טמא היה אוכל זיתים נגובין ותמרים יבשות כל שאינו רוצה למוץ את גלעיניתו ונפל על בגדיו ועל כיכר של תרומה טהור אחד טהור ואחד טבול יום באלו רבי מאיר אומר אלו ואלו טמאין בטבול יום שמשקין של טמא מכשירין לרצונו ושלא לרצונו וחכמים אומרין אין טבול יום טמא.

פירושים[עריכה]