משנה טבול יום ג רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) כל ידות האוכלין,

שהן חיבור באב הטומאה - חיבור בטבול יום.

אוכל שנפרס, ומעורה מקצת -

רבי מאיר אומר:

אם אוחז בגדול, והקטן עולה עימו - הרי הוא כמוהו.

רבי יהודה אומר:

אם אוחז בקטן, והגדול עולה עימו - הרי הוא כמוהו.

רבי נחמיה אומר: בטהור.

וחכמים אומרין: בטמא.

ושאר כל האוכלין -

את שדרכו ליאחז בעלה - אוחזין אותו בעלה,

בקלח - אוחזין אותו בקלח.

(ב) ירק של תרומה, וביצה טרופה נתונה על גביו,

ונגע טבול יום בביצה -

לא פסל - אלא הקלח שכנגדו.

רבי יוסי אומר: כל הסדר העליון.

אם היתה כמין כובע - אינה חיבור.

(ג) חוט של ביצה שקרם על דופנה של לפס,

ונגע בו טבול יום -

מן השפה ולפנים - חיבור,

מן השפה ולחוץ - אינו חיבור.

רבי יוסי אומר: חוט - וכל שנקלף עימו.

וכן בקטניות שקרמו על שפתה של קדירה.

(ד) עיסה שנדמעה, או שנתחמצה בשאור של תרומה -

אינה נפסלת בטבול יום.

רבי יוסי, ורבי שמעון - פוסלין.

עיסה שהוכשרה במשקה, ונילושה במי פירות,

ונגע בה טבול יום -

רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותה אומר, משום רבי יהושע: פסל את כולה.

רבי עקיבה אומר משמו: לא פסל - אלא מקום מגעו.

(ה) ירק של חולין, שבישלו בשמן של תרומה,

ונגע בו טבול יום -

רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא אומר, משום רבי יהושע: פסל את כולו.

רבי עקיבה אומר משמו: לא פסל - אלא מקום מגעו.

(ו) טהור שנגס מן האוכל,

ונפל על בגדיו, ועל כיכר של תרומה - טהור.

היה אוכל זיתים פצועים, ותמרים רטובות -

כל שהוא רוצה למוץ את גלעיניתו,

ונפל על בגדיו, ועל כיכר של תרומה - טמא.

היה אוכל זיתים נגובין, ותמרים יבשות -

כל שאינו רוצה למוץ את גלעיניתו,

ונפל על בגדיו, ועל כיכר של תרומה - טהור.

אחד טהור, ואחד טבול יום - באלו.

רבי מאיר אומר: אלו ואלו - טמאין בטבול יום,

שמשקין של טמא - מכשירין לרצונו, ושלא לרצונו.

וחכמים אומרין: אין טבול יום טמא.

הדף הראשי של משנה טבול יום ג

משנה טבול יום, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב