משנה טבול יום ג דפוסים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< | משנה טבול יום ג דפוסים | >>

משנה א[עריכה]

כל ידות האוכלים שהם חבור באב הטומאה, חבור בטבול יום.

אוכל שנפרס ומעורה מקצת, רבי מאיר אומר, אם אוחז בגדול והקטן עולה עמו, הרי הוא כמוהו.

רבי יהודה אומר, אם אוחז בקטן והגדול עולה עמו, הרי הוא כמוהו.

רבי נחמיה אומר, בטהור.

וחכמים אומרים, בטמא.

ושאר כל האוכלים, את שדרכו ליאחז בעלה, אוחז אותו בעלה, ובקלח, אוחזין אותו בקלח.

משנה ב[עריכה]

ירק של תרומה וביצה טרופה נתונה על גביו, ונגע טבול יום בביצה, לא פסל אלא הקלח שכנגדו.

רבי יוסי אומר, כל הסדר העליון.

אם היה כמין כובע, אינה חיבור.

משנה ג[עריכה]

חוט של ביצה שקרם על דפנות של לפס, ונגע בו טבול יום. מן השפה ולפנים, חיבור. מן השפה ולחוץ, אינו חיבור.

רבי יוסי אומר, חוט וכל שנקלף עמו.

וכן בקטניות שקרמו על שפתה של קדרה.

משנה ד[עריכה]

עיסה שנדמעה או שנתחמצה בשאור של תרומה, אינה נפסלת בטבול יום.

רבי יוסי ורבי שמעון פוסלין.

עיסה שהוכשרה במשקה ונילושה במי פירות ונגע בהן טבול יום. רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא אומר משום רבי יהושע, פסל את כולה.

רבי עקיבא אומר משמו, לא פסל אלא מקום מגעו.

משנה ה[עריכה]

ירק של חולין שבשלו בשמן של תרומה, ונגע בו טבול יום, רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא אומר משום רבי יהושע, פסל כולה.

רבי עקיבא אומר משמו, לא פסל אלא מקום מגעו.

משנה ו[עריכה]

טהור שנגס מן האוכל ונפל על בגדיו ועל ככר של תרומה, טהור.

היה אוכל זיתים פצועים ותמרים רטובות, כל שהוא רוצה למוץ את גרעינתו ונפל על בגדיו ועל ככר של תרומה, טמא.

היה אוכל זיתים נגובין ותמרים יבשות, כל שאינו רוצה למוץ את גרעינתו ונפל על בגדיו ועל ככר של תרומה, טהור.

אחד טהור ואחד טבול יום, כאלו.

רבי מאיר אומר, אלו ואלו טמאין בטבול יום, שמשקין של טמא מכשירין לרצונו ושלא לרצונו.

וחכמים אומרים, אין טבול יום טמא.

<< | משנה טבול יום ג דפוסים | >>