משנה טבול יום ג ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת טבול יום · פרק ג · משנה ב | >>

לחצו כאן להצגת משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

ירק של תרומה וביצה טרופה נתונה על גביו, ונגע טבול יום בביצה, לא פסל אלא הקלח שכנגדו.

רבי יוסי אומר, כל הסדר העליון.

אם היה כמין כובע, אינה חיבור.

נוסח הרמב"ם

ירק של תרומה וביצה טרופה נתונה על גביו ונגע טבול יום בביצה לא פסל אלא הקלח שכנגדו רבי יוסי אומר כל הסדר העליון אם הייתה כמין כובע אינה חיבור.

פירוש הרמב"ם

כמין כובע. כמו כובע המלחמה אשר נותנין בראש והכוונה בה שהיא חלולה ובתוכה דמות סוכה ואין הלכה כרבי יוסי:

פירוש רבינו שמשון

ירק דתרומה. ויש שם קלחים שנתונין בקערה או באילפס. וביצים טרופות שנתערבו ביחד החלמון והחלבון כמו ביצים טרופות דפרק אלו טריפות (דף סד.) ונתונה על אותן קלחים:

ונגע טבול יום בביצה. אע"פ שהביצה של חולין דלא שייך בה תרומה חיבור הוא לקלח ונפסל ומ"מ לא פסל רק קלח שכנגד מגע ידו:

סדר העליון. קלחין העליונים שהביצה על פניהם:

כמין כובע. שמחמת הבישול נתנפחה הביצה ונעשה כמין כובע על הירק:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

ירק של תרומה שנתנו בקערה או באלפס: וביצה טרופה בקערה - שנתערב החלבון והחלמון יחד ב, ונתונה על גבי הירק:

ונגע טבול יום בביצה - אע"פ שהיא חולין, דאין שייך תרומה בביצה, וטבול יום אינו פוסל בחולין. אפילו הכי הוי חיבור, ונפסל הירק כאילו נגע בו. ומיהו לא פסל אלא הקלח שכנגד מגע ידו, ושאר הקלחים טהורים:

כל הסדר העליון - קלחים העליונים שהביצה על פניהם. ואין הלכה כר' יוסי:

אם היה כמין כובע - שמחמת הבישול נתנפחה הביצה ונעשית כמין כובע על הירק וחלו ', לה תחתיה:

פירוש תוספות יום טוב

וביצה טרופה. לשון הר"ב שנתערב החלבון והחלמון יחד. דאם היא שלימה שלא נטרפה. והרי היא דומה *(לטבעת) [לכובע כצ"ל] שהביצה שאינה טרופה עגולה כמין (טבעת) [כובע] אינה חבור. מפני שהיא נשמטת והולכת לכאן ולכאן. הראב"ד בפירוש מ"ד פ"ב דעדיות:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ב) (על הברטנורא) דאם אינה טרופה אינה חיבור, שהיא נשמטת והולכת לכאן ולכאן. הר"א:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

לא פסל אלא הקלח שכנגדו:    מתני' ר"מ ור"י אבל ר"ש ס"ל כר' יוסי דכל הסדר העליון הוי חבור:

תפארת ישראל

יכין

ירק של תרומה וביצה טרופה:    שנטרף החלבון והחלמון בכף. דאל"כ אינו חבור. דנשמטת מעל הירק:

ונגע טבול יום בביצה:    דאמק"ט מטבו"י שהיא חולין. ונ"ל דל"ק מפ"א סי' י"א דהתם מערבו בתרומה:

לא פסל אלא הקלח שכנגדו:    שנגע בו:

ר' יוסי אומר כל הסדר העליון:    הקלחים העליונים שהביצה מחברן:

אם היה כמין כובע:    שנתנפחה הביצה ע"י בישול על הקלחים:

אינה חבור:    נ"ל דסתמא כב"ה רפ"א בקולית המים:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים