משנה זבחים ח ניקוד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פרק ח

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב

עריכה

(א) כָּל הַזְּבָחִים שֶׁנִּתְעָרְבוּ בַּחַטָּאוֹת הַמֵּתוֹת,
אוֹ בַּשּׁוֹר הַנִּסְקָל,
אֲפִלּוּ אֶחָד בְּרִבּוֹא,
יָמוּתוּ כֻּלָּם.
נִתְעָרְבוּ בְּשׁוֹר שֶׁנֶּעֶבְדָה בּוֹ עֲבֵרָה,
אוֹ שֶׁהֵמִית אֶת הָאָדָם עַל פִּי עֵד אֶחָד,
אוֹ עַל פִּי הַבְּעָלִים,
בְּרוֹבֵעַ, וּבְנִרְבָּע,
וּבְמֻקְצֶה, וּבְנֶעֱבָד,
וּבְאֶתְנָן, וּבִמְחִיר,
וּבְכִלְאַיִם, וּבִטְרֵפָה, וּבְיוֹצֵא דֹּפֶן,
יִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֲבוּ,
(וְיִמָּכְרוּ,)
וְיָבִיא בִּדְמֵי הַיָּפֶה שֶׁבָּהֶן מֵאוֹתוֹ הַמִּין.
נִתְעָרֵב בְּחֻלִּין תְּמִימִים,
יִמָּכְרוּ הַחֻלִּין לִצְרִיכֵי אוֹתוֹ הַמִּין:
(ב) קָדָשִׁים בְּקָדָשִׁים מִין בְּמִינוֹ,
זֶה יִקְרַב לְשֵׁם מִי שֶׁהוּא,
וְזֶה יִקְרַב לְשֵׁם מִי שֶׁהוּא.
קָדָשִׁים בְּקָדָשִׁים מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ,
יִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֲבוּ,
וְיִמָּכְרוּ,
וְיָבִיא בִּדְמֵי הַיָּפֶה שֶׁבָּהֶן מִמִּין זֶה,
וּבִדְמֵי הַיָּפֶה שֶׁבָּהֶן מִמִּין זֶה,
וְיַפְסִיד הַמּוֹתָר מִבֵּיתוֹ.
נִתְעָרְבוּ בִּבְכוֹר וּבְמַעֲשֵׂר,
יִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֲבוּ,
וְיֵאָכְלוּ כַּבְּכוֹר וּכַמַּעֲשֵׂר.
הַכֹּל יְכוֹלִין לְהִתְעָרֵב,
חוּץ מִן הַחַטָּאת וּמִן הָאָשָׁם:
(ג) אָשָׁם שֶׁנִּתְעָרֵב בִּשְׁלָמִים,
יִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֲבוּ.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
שְׁנֵיהֶם יִשָּׁחֲטוּ בַּצָּפוֹן,
וְיֵאָכְלוּ כֶּחָמוּר שֶׁבָּהֶן.
אָמְרוּ לוֹ:
אֵין מְבִיאִין קָדָשִׁים לְבֵית הַפְּסוּל.
נִתְעָרְבוּ חֲתִיכוֹת בַּחֲתִיכוֹת,
קָדְשֵׁי קָדָשִׁים בְּקָדָשִׁים קַלִּים,
הַנֶּאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד בְּנֶאֱכָלִים לִשְׁנֵי יָמִים,
יֵאָכְלוּ כֶּחָמוּר שֶׁבָּהֶן:
(ד) אֵבְרֵי חַטָּאת שֶׁנִּתְעָרְבוּ בְּאֵבְרֵי עוֹלָה,
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
יִתֵּן לְמַעְלָן,
וְרוֹאֶה אֲנִי אֶת בְּשַׂר הַחַטָּאת מִלְמַעְלָן כְּאִלּוּ הוּא עֵצִים.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
תְּעֻבַּר צוּרָתָן וְיֵצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵפָה:
(ה) אֵבָרִין בְּאֵבְרֵי בַּעֲלֵי מוּמִין,
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
אִם קָרַב רֹאשׁ אֶחָד מֵהֶן,
יִקְרְבוּ כָּל הָרָאשִׁין;
כַּרְעוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶן,
יִקְרְבוּ כָּל הַכְּרָעַיִם.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
אֲפִלּוּ קָרְבוּ כֻּלָּם חוּץ מֵאֶחָד מֵהֶן,
יֵצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵפָה:
(ו) דָּם שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמַיִם,
אִם יֵשׁ בּוֹ מַרְאֵה דָּם,
כָּשֵׁר.
נִתְעָרֵב בְּיַיִן,
רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הוּא מַיִם.
נִתְעָרֵב בְּדַם בְּהֵמָה אוֹ בְּדַם חַיָּה,
רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הוּא מַיִם.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אֵין דָּם מְבַטֵּל דָּם:
(ז) נִתְעָרֵב בְּדַם פְּסוּלִין,
יִשָּׁפֵךְ לָאַמָּה.
בְּדַם תַּמְצִית,
יִשָּׁפֵךְ לָאַמָּה;
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַכְשִׁיר.
אִם לֹא נִמְלַךְ וְנָתַן,
כָּשֵׁר:
(ח) דַּם תְּמִימִים בְּדַם בַּעֲלֵי מוּמִים,
יִשָּׁפֵךְ לָאַמָּה.

כּוֹס בְּכוֹסוֹת,

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
אִם קָרַב כּוֹס אֶחָד,
יִקְרְבוּ כָּל הַכּוֹסוֹת;
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
אֲפִלּוּ קָרְבוּ כֻּלָּם חוּץ מֵאֶחָד מֵהֶן,
יִשָּׁפֵךְ לָאַמָּה:
(ט) הַנִּתָּנִין לְמַטָּה שֶׁנִּתְעָרְבוּ בַּנִּתָּנִין לְמַעְלָה,
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
יִתֵּן לְמַעְלָה,
וְרוֹאֶה אֲנִי אֶת הַתַּחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, כְּאִלּוּ הֵן מַיִם,
וְיַחֲזֹר וְיִתֵּן לְמַטָּה.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
יִשָּׁפְכוּ לָאַמָּה;
וְאִם לֹא נִמְלַךְ וְנָתַן, כָּשֵׁר:
(י) הַנְּתָּנִין מַתָּנָה אַחַת שֶׁנִּתְעָרְבוּ בַּנִּתָּנִין בְּמַתָּנָה אַחַת,
יִנָּתְנוּ מַתָּנָה אֶחָת.
מַתַּן אַרְבַּע בְּמַתַּן אַרְבַּע,
יִנָּתְנוּ בְּמַתַּן אַרְבַּע.
מַתַּן אַרְבַּע בְּמַתָּנָה אַחַת,
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
יִנָּתְנוּ בְּמַתַּן אַרְבַּע;
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:
יִנָּתְנוּ בְּמַתָּנָה אַחַת.
אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
וַהֲרֵי הוּא עוֹבֵר עַל בַּל תִּגְרַע.
אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
וַהֲרֵי הוּא עוֹבֵר עַל בַּל תּוֹסִיף.
אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
לֹא נֶאֱמַר בַּל תּוֹסִיף,
אֶלָּא כְּשֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ.
אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
לֹא נֶאֱמַר בַּל תִּגְרַע,
אֶלָּא כְּשֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ.
וְעוֹד אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
כְּשֶׁנָּתַתָּ,
עָבַרְתָּ עַל בַּל תּוֹסִיף וְעָשִׂיתָ מַעֲשֶׂה בְּיָדְךָ;
וּכְשֶׁלֹּא נָתַתָּ,
עָבַרְתָּ עַל בַּל תִּגְרַע וְלֹא עָשִׂיתָ מַעֲשֶׂה בְּיָדְךָ:
(יא) הַנִּתָּנִין בִּפְנִים שֶׁנִּתְעָרְבוּ עִם הַנִּתָּנִין בַּחוּץ,
יִשָּׁפְכוּ לָאַמָּה.
נָתַן בַּחוּץ וְחָזַר וְנָתַן בִּפְנִים,
כָּשֵׁר.
בִּפְנִים וְחָזַר וְנָתַן בַּחוּץ,
רַבִּי עֲקִיבָא פּוֹסֵל,
וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִים.
שֶׁהָיָה רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר:
כָּל הַדָּמִים שֶׁנִּכְנְסוּ לְכַפֵּר בַּהֵיכָל, פָּסוּל;
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
חַטָּאת בִּלְבַד.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
אַף הָאָשָׁם,
שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ז, ז): "כַּחַטָּאת כָּאָשָׁם":
(יב) חַטָּאת שֶׁקִּבֵּל דָּמָהּ בִּשְׁנֵי כּוֹסוֹת,
יָצָא אֶחָד מֵהֶן לַחוּץ,
הַפְּנִימִי כָּשֵׁר.
נִכְנַס אֶחָד מֵהֶן לִפְנִים,
רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי מַכְשִׁיר בַּחִיצוֹן,
וַחֲכָמִים פּוֹסְלִין.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי:
מָה אִם בִּמְקוֹם שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה פּוֹסֶלֶת, בַּחוּץ,
לֹא עָשָׂה אֶת הַמְּשֹׁאָר כְּיוֹצֵא;
מָקוֹם שֶׁאֵין הַמַּחֲשָׁבָה פּוֹסֶלֶת, בִּפְנִים,
אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה אֶת הַמְּשֹׁאָר כְּנִכְנָס?
נִכְנַס לְכַפֵּר, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא כִּפֵּר,
פָּסוּל,
דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר,
עַד שֶׁיְּכַפֵּר.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אִם הִכְנִיס שׁוֹגֵג, כָּשֵׁר.
כָּל הַדָּמִים הַפְּסוּלִין שֶׁנִּתְּנוּ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ,
לֹא הִרְצָה הַצִּיץ,
אֶלָּא עַל הַטָּמֵא;
שֶׁהַצִּיץ מְרַצֶּה עַל הַטָּמֵא,
וְאֵינוֹ מְרַצֶּה עַל הַיּוֹצֵא: