משנה זבחים ח ט
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת זבחים · פרק ח · משנה ט | >>
הניתנין למטה שנתערבו בניתנין למעלה, רבי אליעזר אומר, יתן למעלה, ורואה אני את התחתונים למעלה, כאילו הן מים, ויחזור ויתן למטה.
וחכמים אומרים, יישפכו לאמה.
ואם לא נמלך ונתן, כשר.
הַנִּתָּנִין לְמַטָּה שֶׁנִּתְעָרְבוּ בַּנִּתָּנִין לְמַעְלָה,
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
- יִתֵּן לְמַעְלָה,
- וְרוֹאֶה אֲנִי אֶת הַתַּחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, כְּאִלּוּ הֵן מַיִם,
- וְיַחֲזֹר וְיִתֵּן לְמַטָּה.
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
- יִשָּׁפְכוּ לָאַמָּה;
- וְאִם לֹא נִמְלַךְ וְנָתַן, כָּשֵׁר:
הניתנין למטן שנתערבו בניתנין למעלן -
- רבי אליעזר אומר: יתן למעלן,
- ורואה אני את הניתנין למעלן, כאילו הן מים - ויחזור ויתן למטן.
- וחכמים אומרין: ישפכו לאמה.
- ואם לא נמלך, ונתן - כשר.
- רבי אליעזר אומר: יתן למעלן,
כבר זכרנו בפרק חמישי ממסכתא זו שחטאת בהמה דמה למעלה, ו"דמים הניתנים למטה" הן דם עולת בהמה ואשמות ושלמים ובכור ופסח ומעשר.
וכבר בארנו שלמעלה הוא למעלה מן החוט, ולמטה למטה מן החוט, רוצה לומר הקו שמחלק המזבח.
ואין הלכה כרבי אליעזר:
הנתנין למטה. מחוט הסקרא, כגון דם עולה ואשם ושלמים ובכור ופסח ומעשר, שנתערבו בדם חטאת, שהוא ניתן למעלה:
ר' אליעזר אומר יתן למעלה. מתנות חטאת, ואע"פ שדם התחתונים מעורב בו, הואיל ואינו מתכוין לתת התחתונים למעלה, רואה אני אותם כאילו הם מים. ומפני שמצוה להקדים עליונים לתחתונים, שכל החטאות קודמות לעולות, הלכך נותן למעלה תחלה ואח"כ למטה, ונתינת מטה תעלה לו לשפיכת שיריים של חטאת ולהתחלת מתנות עולה:
ישפכו לאמה. דלית להו רואים:
ואם לא נמלך ונתן כשר. דהא ניתן ממנו למעלה כג. ואין הלכה כר' אליעזר:
יתן למעלה וכו' ויחזור ויתן למטה. כתב הר"ב שמצוה להקדים עליונים וכו' כדתנן בפ"י מ"ב. ומ"ש ונתינת מטה תעלה לו לתחלת מתנות עולה. עמ"ש בזה במשנה דלקמן בס"ד:
ואם לא נמלך ונתן כשר. פירש הר"ב דהא ניתן ממנו למעלה וכן לשון רש"י כשר העליון דהא ניתן ממנו למעלה ומסיים בברייתא דיחזור ויתן למטה. וכ"כ הרמב"ם בפ"ב מה' פה"מ. ותמהו התוספות בפ"ב [סוף] דף כ"ו שהרי כבר נתכפר כיון שהגיע הדם למזבח בכל מקום והבשר נפסל ואין לו תקנה בחזרה כמ"ש במ"ב פ"ג. אבל לר"א לא קשיא למאי דמסקינן לקמן במ"י דס"ל דאין בילה. ובמי"א אתרץ בס"ד גם לרבנן:
(כג) (על הברטנורא) ומסיים בכרייתא דיחזור ויתן למטה. עתוי"ט:
הניתנין למטה וכו': תוס' פ' קבלה דף כ"ו:
ורואה אני את הניתנין למעלה: ס"א את התחתונים למעלה:
ואם לא נמלך ונתן כשר: דהא ניתן ממנו למעלה עכ"ל ר"ע ז"ל אמר המלקט דסברי יש בילה ויחזור ויתן למטה ור' אליעזר נמי לר"ל ולרבא ס"ל דיש בילה אבל לרב אשי ס"ל דאין בילה והא דמכשר ר' אליעזר אפילו לכתחילה ליתן למעלה ולחזור ליתן למטה לאו משום דיש בילה דלאו בבלול בכוס אחד פליגי אלא כשנתערב כוס של עולה בכוס של חטאת וקאמר ר' אליעזר יתן משני הכוסות למעלה ומשני הכוסות יחזור ויתן למטה ורואין את דם הכוס של העולה הניתן למעלה כאילו הוא מים ורבנן לית להו רואין ומ"מ מתניתין דלא כר' יהודה דתניא א"ר יהודה לא נחלקו ר"א וחכמים על דם חטאת שנתערב בדם עולה שיקרב לד"ה דאפילו רבנן אית להו רואין ברובע ונרבע שלא יקרבו על מה נחלקו על דם תמימים שנתערב בדם בעל מום שר"א אומר יקרב דהא כתיב מום בם ודרשינן מום בם כלומר בעיניה הוא דלא ירצו הא ע"י תערובת ירצו ורואה אני את דם בעל מום על המזבח כאילו הוא מים ורבנן דרשי למום בם להא עבר מומם ירצו ור' אליעזר מבם בהם ורבנן בם בהם לא דרשי. תו גרסינן בגמרא אמר ר"ל לא שנו דפליגי רבנן עליה דר' אליעזר ואמרי ישפך לאמה אלא שנתערבו דם החטאת בדם העולה לפני מתן דמים דבההיא פסלי רבנן דלית להו רואין ואסור לשנות את מקומן לתת את העולה למעלה מן החוט מפני הכשר חטאת אבל סוף חטאת שנתערבה בתחלת עולה פירוש שנתערבו שירי חטאת בתחלת עולה אין כאן מחלוקת ויתנם למטה מן החוט דמקום תחלת מתן דם עולה כשר לשיירי חטאת ויזרקם לקיר המזבח ומאליהם שותתין ליסוד ואין כאן שנוי מקום ור' יוחנן ואי תימא ר' אלעזר אמר עדיין היא מחלוקת אף בסוף חטאת ותחלת עולה דלאו חד מקום הוא דשיריים צריכין איצטבא שישפכם ע"ג היסוד ממש העשוי כאיצטבא ולא יזרקם לקיר הזקוף כמשפט העולה הלכך אף בסוף חטאת ועולה ס"ל לרבנן דישפך לאמה ולר' אליעזר דאית ליה רואין כשר:
יכין
הנתנין למטה: דם של עולה, אשם, שלמים, בכור, פסח, ומעשר, שדמן נזרק במזבח למטה מחוט הסיקרא:
שנתערבו בנתנין למעלה: דהיינו דם חטאת שנזרק נגד ד' קרנות המזבח למעלה מחוט הסיקרא:
רבי אליעזר אומר יתן למעלה: כדין דם חטאת, דהרי חטאת קודמת לעולה [כפ"י מ"ב]:
ורואה אני את התחתונים למעלה כאילו הן מים: ר"ל יתכוון לכך שלא לצאת בזריקה זו ידי הנתנין למטה, דאל"כ הרי כל הנתנין למטה שנתנן למעלה, כיפר ונפסל הבשר מהקרבה ואכילה [כלעיל פ"ב מ"א], וא"כ כי זריק בתר הכי גם למטה מה מהני, הרי כבר נפסל הבשר. להכי יתכוון שלא לצאת, ובכה"ג אף למ"ד מצות א"צ כוונה, לא יצא [כר"ן ר"ה די"ד א']. ובפרט בקדשים דכל מתעסק בקדשים לא יצא [כזבחים מ"ז א'] וכ"ש במתכוון שלא לצאת:
ויחזור ויתן למטה: ותחשב לו הנתינה שלמטה גם לשפיכת שיריים של חטאת, שנשפכין למטה מחוט הסיקרא. מיהו בלא נמלך ונתן למטה תחלה, ס"ל לר"א דיחזור ויתן למעלה ואח"כ ישפוך שיריים למטה [ש"ס ותוס' ד"פ ע"ב]:
וחכמים אומרים ישפכו לאמה: דס"ל דאסור לשנות שום מקום בדם כדי לתקן דם אחר:
כשר: ואפילו לא נתן רק למעלה ושאל אומרים לו שיתן גם למטה ושניהן כשרים. דמשום דלמטה חזי גם לחטאת לשפיכת שיריים, לא הו"ל כמשנה מתן דמו, אבל בנתן תחלה למטה בלי שאלה. אסור ליתן שוב למעלה, דהרי משנה בשירי דם עולה לתתן למעלה כדי להכשיר גם דם חטאת [עי' ש"ס ד"פ ע"ב].:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת