משנה זבחים ח י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת זבחים · פרק ח · משנה י | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

הניתנין מתנה אחת שנתערבו בניתנין במתנה אחת, יינתנו מתנה אחת.

מתן ארבע במתן ארבע, יינתנו במתן ארבע.

מתן ארבע במתנה אחת, רבי אליעזר אומר, יינתנו במתן ארבע.

רבי יהושע אומר, יינתנו במתנה אחת.

אמר לו רבי אליעזר, והרי הוא עובר על בל תגרעכה.

אמר לו רבי יהושע, והרי הוא עובר על בל תוסיף.

אמר לו רבי אליעזר, לא נאמר בל תוסיף אלא כשהוא בעצמו.

אמר לו רבי יהושע, לא נאמר בל תגרע אלא כשהוא בעצמוכו.

ועוד אמר רבי יהושע, כשנתת, עברת על בל תוסיף ועשית מעשה בידך.

וכשלא נתת, עברת על בל תגרע ולא עשית מעשה בידך.

נוסח הרמב"ם

הניתנין מתנה אחת שנתערבו בניתנין מתנה אחת יינתנו מתנה אחת מתן ארבע במתן ארבע יינתנו מתן ארבע מתן ארבע במתנה אחת רבי אליעזר אומר יינתנו מתן ארבע ורבי יהושע אומר יינתנו מתנה אחת אמר רבי אליעזר והרי הוא עובר על בל תגרע (ראה דברים יג א) אמר רבי יהושע והרי הוא עובר על בל תוסף (ראה שם) אמר רבי אליעזר לא נאמר בל תוסף אלא כשהוא עצמו אמר רבי יהושע לא נאמר בל תגרע אלא כשהוא עצמו ועוד אמר רבי יהושע כשנתת עברת על בל תוסף ועשית מעשה בידך וכשלא נתת עברת על בל תגרע ולא עשית בידך.

פירוש הרמב"ם

הניתנין מתנה אחת שנתערבו בניתנין מתנה אחת כו': כבר נתבאר שהחטאת לבדה היא צריכה מתן ארבע והבכור ומעשר ופסח מתנה אחת ובזה הוא המחלוקת בין שניהם ג"כ בעירוב מתן ארבע במתן שתים או שתים במתן אחת: ומה שאמר לא עשית בידך ר"ל שלא השלים מתן ארבע שהמניעה מלעשות שום דבר אינו מעשה:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

הנתנין במתנה אחת. בגמרא מפרש כגון כוס כד דם בכור שנתערב בכוס דם מעשר:

ינתנו מתנה אחת. מכל כוס וכוס, יתן מתנה אחת מכוס זה ומתנה אחת מכוס זה:

מתן ארבע במתן ארבע. כגון דם עולה בדם שלמים או בדם אשם, ששניהם טעונים שתי מתנות שהן ארבע ושניהם תחתונים:

מתן ארבע במתן אחד. כגון עולה בבכור, ששניהם תחתונים:

רא"א ינתנו במתן ארבע. ורואה אני את מתנות היתירות הניתנות מדם הבכור כאילו הם מים ואין זה בל תוסיף:

במתנה אחת. שלא יעבור על בל תוסיף. וידי עולה יצא, דכל הנתנים על מזבח החיצון שנתנן במתנה אחת כיפר:

ולא עשית מעשה בידך. ואינו דומה עושה מעשה, ליושב ואינו עושה ואיסור בא מאיליו. והלכה כרבי יהושע:

פירוש תוספות יום טוב

הנתנין מתנה אחת וכו'. כתב הר"ב בגמרא מפרש כגון כוס דם בכור שנתערב בכוס כו' משום דרמינן מדתנן ברפ"ט דמסכת פרה צלוחית שנפלה לתוכה מים כל שהוא. רא"א יזה שתי הזאות מפרש רב אשי דס"ל אין בילה וכמ"ש שם בס"ד. ואי אמרת מתניתין בבלול. היאך קאמר רבי אליעזר ינתנו מתנה אחת. [דמשמע ולא יותר. תוספות]. דלמא מהאי קא יהיב ומהאי לא קא יהיב. ומסיק רבא [דף פ"א] בבלול לא פליגי כי פליגי בכוסות. ואמתניתין דלעיל נמי קאי. כדאמרינן בהדיא בסוף השיטה מסקנא בכוסות פליגי. וקאי אמתניתין דלעיל. נתנין למטה בנתנין למעלה. ועוד א"א לפרש אלא כמסקנא דהא בהדיא פירש הר"ב לעיל ביחזור ויתן למטה שתעלה לתחלת עולה ולמאי דאמרן אין בילה. היכי אמרת דתעלה לחטאת ולעולה. דלמא דמי עולה יהיב למעלה ודמי חטאת למטה. וה"ל להר"ב לפרש זה. לעיל. ועוד יש תפיסה עליו דבמתניתין ז' בדם הפסולין. לא ה"ל ג"כ לסתום. אלא לפרש. דאע"ג דלא אמרינן עלה בגמרא ולא מידי היינו טעמא כדמסקי התוספות סוף דף פ' דמההיא לא קשיא דסתמא קתני דמכשיר. ולא פירש כמה יתן. ואיכא לפרושי כשיש רוב דמים כשרים ויתן כשיעור הפסול ועוד. דממ"נ מהכשר יהיב. משא"כ בנתנין למטה כו'. בעינן לאכשורי למעלה ולמטה. וזה א"א. ולפיכך ה"ל להר"ב לפרש שם כגון דדמים הכשרים מרובים ויהיב שיעור הפסול ועוד. אלא העיקר דנטר לה עד הכא ואכולהו תערובות דפליג בה ר"א מהדר וקאי למימר דבכוסות פליגי. ודם הפסולים נמי בכלל. ואע"פ שאין דם הכשר מרובה. ואע"פ שה"ל לבאר דאכולהו קאי י"ל דבזה סמך על המובן:

ינתנו במתנה אחת. פירש הר"ב דכל הניתנין וכו' כדתנן ברפ"ד:

א"ל ר"א והרי הוא עובר על בל תגרע. לא ס"ד דר"א שיקשה לו רבי יהושע מבל תוסיף משום דרואה אני כאילו הוא מים. ור"א שהשיבו לפי דבריו של ר' יהושע השיבו דלית ליה טעמא דרואה אני (לשם) [שהם] מים. תוספות:

א"ל ר"י והרי הוא עובר על בל תוסיף. וא"ת וליתי עשה ולידחי לאו דבל תוסיף. כדמפרשינן בכמה דוכתי דקי"ל דאתי עשה ודחי לא תעשה וי"ל דהכא על ידי פשיעה הוא בא והיה יכול להתקיים בלא דחיית הלאו. תוספות סוף עירובין דף ק':

א"ל ר"א לא נאמר בל תוסיף אלא כשהוא בעצמו. פירש כשהדבר עומד בעצמו ולא כשיש בו דבר אחר. וא"ת וכי לא ס"ד דר"א שר"י ישיבהו כך ג"כ על בל תגרע. ונ"ל שלזה נתכונו התוספות בפ"ג דר"ה דף כ"ח שכתבו לא נאמר בל תוסיף אלא כשהוא בעצמו. והלכך טוב שלא יגרע המצוה. ע"כ. כלומר דסברת ר"א דאע"ג דבל תגרע נמי אינו אלא כשהוא בעצמו. כיון שגם בל תוסיף אינו אלא כשהוא בעצמו טוב לנו שלא יגרע המצוה. ור"י השיבו לא נאמר בל תגרע אלא כשהוא בעצמו. פירשו התוספות והלכך כיון דיוצא באחד למה נזקיקנו למתן ארבע. ועוד טפי עדיף באחת מארבע. כמו שמפרש ע"כ:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(כד) (על הברטנורא) דס"ל אין בילה, ולכך אי אפשר לפרש מתניתין בבלול, דדלמא מהאי יהיב ומהאי לא יהיב. וכי פליגי בכוסות וקאי גם אמתניתין ז' ומ"ט. ועתוי"ט:

(כה) (על המשנה) בל תגרע. לא ס"ד דר"א שיקשה לו ר"י מבל תוסיף, משום דרואה אני כאלו הוא מים. ור"א שהשיבו, לפי דבריו של ר"י השיבו, דלית ליה טעמא דרואה אני כו'. תוספ':

(כו) (על המשנה) בעצמו. פירוש, כשהדבר עומד בעצמו ולא כשיש בו דבר אחר. ואף על גב דבל תגרע נמי כו', טוב שלא תגרע המצוה. תוספ':

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

הניתנין מתנה אחת וכו':    פ' המוצא תפילין (עירובין דף ק'.) ובפ' ראוהו ב"ד (ראש השנה דף כ"ח.) ובירושלמי ס"פ המוצא תפילין ובפ' אלו עוברין:

מתן ד' במתנה אחת:    היינו שתים שהן ד' כגון עולה או שלמים דלמטה דאי ד' ממש כגון חטאת אמאי ניתן מתנה אחת לר' יהושע הא רבנן סברי ישפך לאמה לפי שזה למטה וזה למעלה. תוס' ז"ל. אלא כשהוא עצמו. אבל עכשיו דאגב זריקת הדם של מתן ד' הוא נזרק הוי לשם מים וליכא משום בל תוסיף:

לא נאמר בל תגרע אלא כשהוא עצמו:    אבל כשהוא מעורב לא:

א"ל ר"א כו':    וראיתי שמחק ה"ר יהוסף ז"ל שלש מלות לו השנויות במשנה אמר לו ר' אליעזר אמר לו ר' יהושע אמר לו ר' אליעזר על פי רוב הספרים אמנם אמר לו ר' יהושע האחרון לא מחקה וכתב כן מצאתי בכל הספרים דגרסינן הכא לו ע"כ:


פירושים נוספים