משנה זבחים ח ח
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת זבחים · פרק ח · משנה ח | >>
דם תמימים בדם בעלי מומים, יישפך לאמה.
כוס בכוסות, רבי אליעזר אומר, [אם] קרב כוס אחד, יקרבו כל הכוסות.
וחכמים אומרים, אפילו קרבו כולם חוץ מאחד מהן, יישפך לאמה.
דַּם תְּמִימִים בְּדַם בַּעֲלֵי מוּמִים,
- יִשָּׁפֵךְ לָאַמָּה.
כּוֹס בְּכוֹסוֹת,
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
- אִם קָרַב כּוֹס אֶחָד,
- יִקְרְבוּ כָּל הַכּוֹסוֹת;
- אִם קָרַב כּוֹס אֶחָד,
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
- אֲפִלּוּ קָרְבוּ כֻּלָּם חוּץ מֵאֶחָד מֵהֶן,
- יִשָּׁפֵךְ לָאַמָּה:
- אֲפִלּוּ קָרְבוּ כֻּלָּם חוּץ מֵאֶחָד מֵהֶן,
דם תמימין בדם בעלי מומין - ישפך לאמה.
- כוס בכוסות -
- רבי אליעזר אומר: אם קרב כוס אחד - יקרבו כל הכוסות.
- וחכמים אומרין: אפילו קרבו כולם חוץ מאחד מהן - ישפך לאמה.
מה שאמר רבי אליעזר גם כן קרב כוס אחד - רוצה בו זוג אחד, כמו שאמר באברים.
והלכה כחכמים:
דם תמימים שנתערב בדם בעלי מומין ישפך לאמה. ובהא לא פליג ר' אליעזר, דעבר בזריקתן משום לא תקריבו כא:
נתערב כוס בכוסות. כוס דם של בעל מום בכוסות של דם כשר, ואין ידוע איזהו כוס של דם בעל מום:
ר' אליעזר אומר אם קרב אחד מהם כו'. כדרך שנחלקו באברים ואברי בעלי מומין, כך נחלקו בכוסות, וכדפרישנא לעיל. וצריכא לאפלוגי בתרווייהו, דאי אשמועינן באברים, בהא קאמר רבי אליעזר יקרבו משום דאתעבידא כפרתן בהכשר, דהיינו זריקת דמן שהיא עיקר כפרה, אבל גבי כוס בכוסות דעיקר כפרה בקלקול, אימא לא, צריכא כב:
דם תמימים וכו'. כתב הר"ב ובהא לא פליג ר"א דעבר בזריקתו משום בל תקריבו. כל אשר בו מום לא תקריבו בפרשת אמור:
כוס בכוסות וכו'. כתב הר"ב כדרך שנחלקו באברים וכו' וצריכא וכו'. אבל גבי כוסות וכו' ואי אתמר בהא בהא קאמרי רבנן. אבל בהא אימא מודו לר"א. צריכא. גמרא:
(כא) (על הברטנורא) כל אשר מום בו לא תקריבו. בפרשת אמור:
(כב) (על הברטנורא) ואי אתמר בהא, בהא קאמרי רבנן, אבל בהא אימא מודו לר"א. גמרא:
דם תמימין בדם בעלי מומין: אית דל"ג מלת תמימים דודאי בהכי מיירי. וגם ה"ר יהוסף ז"ל מחקה וכתב כן מצאתי וכן נ"ל נכון דהא כולה מתניתין איירי בתמימים וכן גרסינן נמי לעיל אברין באברי בעלי מומין ונ"ל לפ' דהא דקאמר דם בדם ולא קאמר סתם בדם הוא משום דבעי למימר כוס בכוסות ע"כ:
ישפך לאמה: דמילתא דשכיחא היא וישפך לאמה גזרה שמא ירבה עליו ויכשירהו:
ר' אליעזר אומר אם קרב וכו': כצ"ל. ולא הכשיר ר' אליעזר אלא שני כוסות אבל אחד אחד לא ומאי חוץ מאחד מהם דאמרי רבנן זוג אחד וכמו שפירש ר"ע ז"ל במחלוקתם באברים:
בסוף פי' ר"ע ז"ל אימא לא צריכא. אמר המלקט ואי אתמר בהא בהא קאמרי רבנן אבל בהא אימא מודו ליה לר"א צריכא. וביד כולה מתניתין עד סוף סימן י"א פ' שני דהלכות פסולי המוקדשין סי' י"א י"ב י"ג:
יכין
ישפך לאמה: בהא לא פליג ר"א, דהרי וודאי כשיזרוק הדם המעורב יעבור משום כל אשר מום בו לא תקריבו:
כוס בכוסות: כוס דם בעל מום שנתערב בכוסות של דם כשר, ומסופק איזה כוס הוא הכשר:
וחכמים אומרים אפילו קרבו כלם חוץ מאחד מהן ישפך לאמה: ר"א ורבנן אזלו לשטתייהו לעיל באברים [במ"ה]. וקמ"ל פלוגתייהו לעיל באברים, דאע"ג דכבר זרקו דמן כהוגן, אפ"ה לרבנן יפסלו האברים, וקמ"ל פלוגתייהו הכא, דאף דהקלקול הוא בהדם שהוא עיקר הכפרה, אפ"ה לר"א יקריב:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת