משנה זבחים ח ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת זבחים · פרק ח · משנה ה | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

איברין באיברי בעלי מומין, רבי אליעזר אומר, אם קרב ראש אחד מהן, יקרבו כל הראשין.

כרעו של אחד מהן, יקרבו כל הכרעים.

וחכמים אומרים, אפילו קרבו כולם חוץ מאחד מהן, יצא לבית השריפה.

נוסח הרמב"ם

איברים באברי בעלי מומין רבי אליעזר אומר אם קרב ראש אחד יקרבו כל הראשים כרעו של אחד יקרבו כל הכרעיים וחכמים אומרין אפילו קרבו כלן חוץ מאחד מהן יצא לבית השריפה.

פירוש הרמב"ם

אברין באברי בעלי מומין רא"א אם קרב ראש א' מהן כו': דעת ר"א במה שאמר ראש א' זוג ר"ל אם הקריב שני ראשים מן הראשים המעורבים אומר שחל הספק בשניהן יחד לפי שנא' ראש בעל מום האחד משניהם ולא נדע איזה משניהן וכבר נקרבו שניהן והנשארים כשרים: וחכ"א אפילו נקרבו כולן ולא נשאר אלא א' אפשר שזה הנשאר הוא של בעל מום לפיכך יצא לבית השריפה והלכה כחכמים:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

אברים באברי בעלי מומים. אברים כשרים שנתערב בהן אבר אחד של בעלי מומין, ובא כהן שאינו יודע בתערובתן והקריב אחד מן הראשין, יקריבו כל הראשין לכתחלה, דתלינן איסורא בההוא דקרב, והנך כולהו כשרים נינהו. ובגמרא מפרש דלא שרי ר' אליעזר אלא להקריבן שנים שנים, דודאי חד מהנך זוג דהיתירא הוא וניתנה הקרבה זו ליקרב משום ההוא דהיתר. ואי משום ההוא דספק איסור, איכא למתלייה באותו שקרב תחילה קודם שנמלך. אבל אחד אחד, שמא לא נתנה הקרבה זו ליקרב אפילו לר' אליעזר, דילמא האי דאיסורא הוא:

חוץ מאחד. חוץ מזוג אחד. הכי מפרש לה בגמרא, דבחד גרידא מודה ר' אליעזר דלא ניתנה הקרבה זו ליקרב, כדאמרן:

פירוש תוספות יום טוב

אין פירוש

פירוש עיקר תוספות יום טוב

.אין פירוש למשנה זו

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

אברין באברי בעלי מומין ר' אליעור אומר וכו':    בפירקין דף ע"ד ומשמע התם דס"ל כחנן המצרי דס"ל דאפילו שחוטין אינם נדחין. ואיתה בתוס' פ' בכל מערבין (עירובין דף ל"א) ובפ' שני שעירי (יומא דף ס"ד) ובפ' הישן (סוכה דף כ"ד) ובפ' גיד הנשה:

כרעים של אחד מהם:    אית דגרסי כרעו של אחד מהם. ובגמרא רישא דמתניתין דקתני דבבשר חטאת פליגי רבנן וקתני נמי אברין באברי בעלי מומין לר' אליעזר לא יקרבו אא"כ קרב א' מהם קודם שנמלך דלא כי האי תנא דתניא ר' יהודה אומר לא נחלקו ר' אליעזר וחכמים על אברי חטאת שנתערבו באברי עולה שיקרבו ברובע ונרבע שלא יקרבו על מה נחלקו על אברי עולה תמימה שנתערב באברי בעלת מום שר"א אומר יקרבו ורואה אני אברי בעלת מום למעלה כאילו הן עצים וחכמים אומרים לא יקרבו ובעי בגמרא מ"ש רובע ונרבע דלא חזו בעלת מום נמי לא חזו ומסיק אלא טעמיה דר' אליעזר מום בם דמשמע כשהן בפני עצמן הוא דלא ירצו הא ע"י תערובת ירצו ורבנן מום בם הוא דלא ירצו הא עבר מומן ירצו ור' אליעזר מבם בהם ורבנן בם בהם לא דרשי ופרכינן אי הכי רואה אני הא רחמנא אכשריה ומשני לדבריהם קאמר להו לדידי רחמנא אכשריה לדידכו אודו לי מיהת בשר בעלי מום כעצים דמי מידי דהוה אבשר חטאת דאודיתו לי בה ברישא דיקרב לשם עצים ורבנן הכא מאיסי התם לא מאיסי:


פירושים נוספים