משנה זבחים ט ניקוד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
«הפרק הקודםלדף הראשי • פרק ט זבחיםהפרק הבא»


פרק ט

משניות: א ב ג ד ה ו ז

עריכה

(א) הַמִּזְבֵּחַ מְקַדֵּשׁ אֶת הָרָאוּי לוֹ.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:
כָּל הָרָאוּי לָאִשִּׁים,
אִם עָלָה לֹא יֵרֵד,
שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ו, ב):
"הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה (עַל הַמִּזְבֵּחַ)";
מַה עוֹלָה,
שֶׁהִיא רְאוּיָה לָאִשִּׁים,
אִם עָלְתָה לֹא תֵּרֵד,
אַף כָּל דָּבָר שֶׁהוּא רָאוּי לָאִשִּׁים,
אִם עָלָה לֹא יֵרֵד.
רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
כָּל הָרָאוּי לַמִּזְבֵּחַ,
אִם עָלָה לֹא יֵרֵד,
שֶׁנֶּאֱמַר: "הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ";
מַה עוֹלָה,
שֶׁהִיא רְאוּיָה לַמִּזְבֵּחַ,
אִם עָלְתָה לֹא תֵּרֵד,
אַף כָּל דָּבָר שֶׁהוּא רָאוּי לַמִּזְבֵּחַ,
אִם עָלָה לֹא יֵרֵד.
אֵין בֵּין דִּבְרֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל לְדִבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֶלָּא הַדָּם וְהַנְּסָכִים,
שֶׁרַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: לֹא יֵרְדוּ,
וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: יֵרְדוּ.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
הַזֶּבַח כָּשֵׁר וְהַנְּסָכִים פְּסוּלִים,
הַנְּסָכִים כְּשֵׁרִין וְהַזֶּבַח פָּסוּל,
אֲפִלּוּ זֶה וְזֶה פְּסוּלִין,
הַזֶּבַח לֹא יֵרֵד, וְהַנְּסָכִים יֵרְדוּ:
(ב) וְאֵלּוּ אִם עָלוּ, לֹא יֵרְדוּ.
הַלָּן, וְהַטָּמֵא, וְהַיּוֹצֵא,
וְהַנִּשְׁחָט חוּץ לִזְמַנּוֹ, וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ,
וְשֶׁקִּבְּלוּ פְּסוּלִים, וְזָרְקוּ אֶת דָּמוֹ.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
שֶׁנִּשְׁחֲטָה בַּלַּיְלָה,
וְשֶׁנִּשְׁפַּךְ דָּמָהּ,
וְשֶׁיָּצָא דָּמָהּ חוּץ לַקְּלָעִים,
אִם עָלְתָה, תֵּרֵד.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לֹא תֵּרֵד;
שֶׁהָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
כֹּל שֶׁפְּסוּלוֹ בַּקֹּדֶשׁ, הַקֹּדֶשׁ מְקַבְּלוֹ;
לֹא הָיָה פְּסוּלוֹ בַּקֹּדֶשׁ, אֵין הַקֹּדֶשׁ מְקַבְּלוֹ:
(ג) אֵלּוּ לֹא הָיָה פְּסוּלָן בַּקֹּדֶשׁ:
הָרוֹבֵעַ, וְהַנִּרְבָּע,
וְהַמֻּקְצֶה, וְהַנֶּעֱבָד,
וְהָאֶתְנָן, וְהַמְּחִיר,
וְהַכִּלְאַיִם, וְהַטְּרֵפָה,
וְהַיּוֹצֵא דֹּפֶן, וּבַעֲלֵי מוּמִין.
רַבִּי עֲקִיבָא מַכְשִׁיר בְּבַעֲלֵי מוּמִין.
רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים אוֹמֵר:
דּוֹחֶה הָיָה אַבָּא אֶת בַּעֲלֵי מוּמִין מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ:
(ד) כְּשֵׁם שֶׁאִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ,
כָּךְ אִם יָרְדוּ לֹא יַעֲלוּ.
וְכֻלָּן שֶׁעָלוּ חַיִּים לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ,
יֵרְדוּ.
עוֹלָה שֶׁעָלְתָה חַיָּה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ,
תֵּרֵד.
שְׁחָטָהּ בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ,
יַפְשִׁיט וִינַתֵּחַ בִּמְקוֹמָהּ:
(ה) וְאֵלּוּ אִם עָלוּ יֵרְדוּ:
בְּשַׂר קָדְשֵׁי קָדָשִׁים,
וּבְשַׂר קָדָשִׁים קַלִּים,
וּמוֹתַר הָעֹמֶר, וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם,
וְלֶחֶם הַפָּנִים, וּשְׁיָרֵי הַמְּנָחוֹת,
וְהַקְּטֹרֶת.
הַצֶּמֶר שֶׁבְּרָאשֵׁי כְּבָשִׂים,
וְהַשֵּׂעָר שֶׁבִּזְקַן תְּיָשִׁים,
וְהָעֲצָמוֹת, וְהַגִּידִים,
וְהַקַּרְנַיִם, וְהַטְּלָפַיִם,
בִּזְמַן שֶׁהֵן מְחֻבָּרִין, יַעֲלוּ,
שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא א, ט): "וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל הַמִּזְבֵּחָה".
פָּרְשׁוּ,
לֹא יַעֲלוּ,
שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יב, כז): "וְעָשִׂיתָ עֹלֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם":
(ו) וְכֻלָּם שֶׁפָּקְעוּ מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ,
לֹא יַחֲזִיר;
וְכֵן גַּחֶלֶת שֶׁפָּקְעָה מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ.
אֵבָרִים שֶׁפָּקְעוּ מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ,
קֹדֶם לַחֲצוֹת,
יַחֲזִיר, וּמוֹעֲלִין בָּהֶן;
לְאַחַר חֲצוֹת,
לֹא יַחֲזִיר,
וְאֵין מוֹעֲלִין בָּהֶן:
(ז) כְּשֵׁם שֶׁהַמִּזְבֵּחַ מְקַדֵּשׁ אֶת הָרָאוּי לוֹ,
כָּךְ הַכֶּבֶשׁ מְקַדֵּשׁ.
כְּשֵׁם שֶׁהַמִּזְבֵּחַ וְהַכֶּבֶשׁ מְקַדְּשִׁין אֶת הָרָאוּי לָהֶן,
כָּךְ הַכֵּלִים מְקַדְּשִׁים.
כְּלֵי הַלַּח מְקַדְּשִׁין אֶת הַלַּח,
וּמִדּוֹת הַיָּבֵשׁ מְקַדְּשׁוֹת אֶת הַיָּבֵשׁ;
אֵין כְּלֵי הַלַּח מְקַדְּשִׁין אֶת הַיָּבֵשׁ,
וְלֹא מִדּוֹת הַיָּבֵשׁ מְקַדְּשׁוֹת אֶת הַלַּח.
כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ שֶׁנִּקְּבוּ,
אִם עוֹשִׂים הֵם מֵעֵין מְלַאכְתָּן שֶׁהָיוּ עוֹשִין וְהֵם שְׁלֵמִים,
מְקַדְּשִׁין;
וְאִם לָאו, אֵין מְקַדְּשִׁים.
וְכֻלָּן אֵין מְקַדְּשִׁים אֶלָּא בַּקֹּדֶשׁ:


«הפרק הקודםלדף הראשי • פרק ט זבחיםהפרק הבא»


משנה זבחים, פרק ט':
הדף הראשי מהדורה מנוקדת נוסח הרמב"ם נוסח הדפוסים ברטנורא עיקר תוספות יום טוב