משנה זבחים ט רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) המזבח מקדש את הראוי לו רבי יהושע אומר כל הראוי לאישים אם עלה לא יירד שנאמר היא העולה על מוקדה (ויקרא ו ב) מה עולה שהיא ראויה לאישים אם עלת לא תרד אף כל דבר שהוא ראוי לאישים אם עלה לא יירד רבן גמליאל אומר כל הראוי למזבח אם עלה לא יירד שנאמר היא העולה על מוקדה על המזבח (שם) מה עולה שהיא ראויה למזבח אם עלת לא תרד אף כל דבר שהוא ראוי למזבח אם עלה לא יירד אין בין דברי רבן גמליאל לדברי רבי יהושע אלא הדם והנסכים שרבן גמליאל אומר לא יירדו ורבי יהושע אומר יירדו רבי שמעון אומר הזבח כשר והנסכים פסולין הנסכים כשרים והזבח פסול אפילו זה וזה פסול הזבח לא יירד והנסכים יירדו.

(ב) אלו אם עלו לא יירדו הלן והיוצא והטמא ושנשחט חוץ לזמנו וחוץ למקומו ושקיבלו הפסולין וזרקו את דמו רבי יהודה אומר אף שנשחטה בלילה ושנשפך דמה ושיצא דמה חוץ לקלעים אם עלת תרד רבי שמעון אומר לא תרד שהיה פסולה בקודש שרבי שמעון אומר כל שפסולו בקודש הקודש מקבלו לא היה פסולו בקודש אין הקודש מקבלו.

(ג) אלו שלא היה פסולן בקודש הרובע והנרבע והמוקצה והנעבד והאתנן והמחיר והכלאים והטריפה ויוצא דופן ובעלי מומין רבי עקיבה מכשיר בבעלי מומין רבי חנניה סגן הכהנים אומר דוחה היה אבא את בעלי מומין מעל גבי המזבח.

(ד) כשם שאם עלו לא יירדו כך אם ירדו לא יעלו וכלם שעלו חיים לראש המזבח יירדו עולה שעלת חיה לראש המזבח תרד שחטה בראש המזבח יפשיט וינתח במקומה.

(ה) אלו אם עלו יירדו בשר קודשי קדשים ובשר קדשים קלים ומותר העומר ושתי הלחם ולחם הפנים ושירי מנחות והקטורת וצמר שבראשי כבשים ושיער שבזקן התישים והעצמות והגידים והקרניים והטלפיים ובזמן שהן מחוברין יעלו שנאמר והקטיר הכוהן את הכל המזבחה (ויקרא א ט) פרשו לא יעלו שנאמר ועשית עולותיך הבשר והדם על מזבח ה' אלוהיך (דברים יב כז).

(ו) וכלם שפקעו מעל גבי המזבח לא יחזיר וכן גחלת שפקעה מעל גבי המזבח איברים שפקעו מעל גבי המזבח קודם לחצות יחזיר ומועלין בהן לאחר חצות לא יחזיר ואין מועלין בהן.

(ז) כשם שהמזבח מקדש את הראוי לו כך הכבש מקדש כשם שהמזבח והכבש מקדשין את הראוי להן כך הכלים מקדשין כלי הלח מקדשין את הלח ומדות היבש מקדשות את היבש אין כלי לח מקדשין את היבש ולא מדות היבש מקדשות את הלח כלי הקודש שניקבו אם עושין הן מעין מלאכתן שהיו עושין והן שלמים מקדשין ואם לאו אין מקדשין וכלן אין מקדשין אלא בקודש.

הדף הראשי של משנה זבחים ט