משנה זבחים ט א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת זבחים · פרק ט · משנה א | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

המזבח מקדש את הראוי לו.

רבי יהושע אומר, כל הראוי לאישים – אם עלה לא ירד, שנאמר (ויקרא ו), היא העולה על מוקדה [על המזבח].

מה עולה שהיא ראויה לאישים – אם עלתה לא תרד, אף כל דבר שהוא ראוי לאישים, אם עלה לא ירד.

רבן גמליאל אומר, כל הראוי למזבחא, אם עלה לא ירד, שנאמר, היא העולה על מוקדה על המזבחב.

מה עולה שהיא ראויה למזבח – אם עלתה לא תרד, אף כל דבר שהוא ראוי למזבח, אם עלה לא ירד.

אין בין דברי רבן גמליאל לדברי רבי יהושע אלא הדם והנסכים, שרבן גמליאל אומר לא ירדו, ורבי יהושע אומר ירדו.

רבי שמעון אומר, הזבח כשר והנסכים פסולים, הנסכים כשרין ג והזבח פסול, אפילו זה וזה פסולין, הזבח לא ירד, והנסכים ירדו.

נוסח הרמב"ם

המזבח מקדש את הראוי לו רבי יהושע אומר כל הראוי לאישים אם עלה לא יירד שנאמר היא העולה על מוקדה (ויקרא ו ב) מה עולה שהיא ראויה לאישים אם עלת לא תרד אף כל דבר שהוא ראוי לאישים אם עלה לא יירד רבן גמליאל אומר כל הראוי למזבח אם עלה לא יירד שנאמר היא העולה על מוקדה על המזבח (שם) מה עולה שהיא ראויה למזבח אם עלת לא תרד אף כל דבר שהוא ראוי למזבח אם עלה לא יירד אין בין דברי רבן גמליאל לדברי רבי יהושע אלא הדם והנסכים שרבן גמליאל אומר לא יירדו ורבי יהושע אומר יירדו רבי שמעון אומר הזבח כשר והנסכים פסולין הנסכים כשרים והזבח פסול אפילו זה וזה פסול הזבח לא יירד והנסכים יירדו.

פירוש הרמב"ם

המזבח מקדש את הראוי לו רי"א כל הראוי לאשים כו': הראוי לו הראוי ליקרב אבל קומץ המנחה אם לא נתקדש בכלי שרת שאינו ראוי ליקרב אינו מתקדש ואפי' עלה על גבי המזבח ומחלוקת רבן גמליאל ורבי יהושע מבואר ויש לכל אחד משניהן דחיה בטענות חבירו ולא יאות כפי כוונתינו לספר טענותיהם ור"ש הולך אחרי דעת רבי יהושע וכלן סומכים על מה שנאמר כל הנוגע במזבח יקדש על מנת שיהא ראוי כמו שהתנה בתחלת המשנה ויש מחלוקת ביניהן על זה כמו ששמעת והלכה כרבי יהושע:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

המזבח מקדש את הראוי לו. ופליגי תנאי בפירושא דמתניתין מאי ניהו הראוי לו: ר' יהושע אומר כל הראוי לאשים. להשרף על גבי האש, אע"פ שנפסל, אם עלה למזבח קדשו המזבח ונעשה לחמו, ואם עלה לא ירד. אבל דבר שאין ראוי לאש, כגון דם פסול ונסכים פסולים, אפילו אם עלו ירדו: היא העולה על מוקדה. דבר שהוא למוקד ועלה, הרי הוא בהוייתו ולא ירד. היא, משמע בהוייתה תהא: רבן גמליאל אומר כל הראוי למזבח. ואפילו דם ונסכים שנפסלו, אם עלו לא ירדו. ואין לך למעט אלא דבר שלא הוברר לחלקו של מזבח מעולם, כגון קמצים שלא קדשו בכלי אחר קמיצה, דאע"ג דהמנחה כולה קדשה בכלי אין זה חלק גבוה ברור, שאין המנחה קריבה כולה. ובקמיצה בלא מתן כלי, אין זה מבורר למזבח, ואינו מתקדש אפילו עלה על גבי המזבח: אלא הדם והנסכים. שהם ראוים למזבח ואינם ראויים לאשים: ר"ש אומר הזבח כשר והנסכים פסולים. ר' שמעון סבירא ליה בנסכים של זבח כרבי יהושע, ובדם ובנסכים הבאים בפני עצמן כרבן גמליאל. ולא ממוקדה יליף, אלא מקרא דכתיב (שמות כט) כל הנוגע במזבח יקדש, וכתיב בתריה וזה אשר תעשה על המזבח כבשים בני שנה תמימים שנים ליום עולה, אין המזבח מקדש אלא דומיא דעולה, מה עולה הבאה בגלל עצמה, אף כל הבאים בגלל עצמן, יצאו נסכים הבאים בגלל הזבח. הלכך בין שהזבח כשר והנסכים פסולים כגון שיצאו או נטמאו, בין שהזבח פסול והנסכים כשרים, דהואיל והן באים בגללו נפסלים עמו ובטלה תורת הקדש מהן: ואפילו זה וזה פסולים הזבח לא ירד. שהמזבח מקדשו: והנסכים ירדו. כיון שאין באים בגלל עצמן אינן דומיא דעולה ואין מזבח מקדשן. והלכה כר' יהושע:

פירוש תוספות יום טוב

רבן גמליאל אומר כל הראוי למזבח. דמוקדה לאהדורי פקעין הוא דאתא [כשרים שפקעו דמוקדה משמע מוקד שהיה לו כבר] ור"י נפקא ליה מאשר תאכל האש [דקרא יתירא הוא] ור"ג איבעי ליה לעיכולי עולה אתה מחזיר. ואי אתה מחזיר עיכולי קטור'. ור"י לאו ממילא ש"מ דעכולי עולה מהדרינן. [גמרא]. [*ופירש פקעים תמצא במ"ו]:

שנאמר היא העולה על מוקדה על המזבח. ור"י טעמא קאמר דהא דראוי על מוקדה לא ירד. משום קדושת מזבח הוא. ור"ג מזבח אחרינא כתיב [כל הנוגע במזבח יקדש] ואידך חד להיכא דהיתה לה שעת הכושר [לפני פסולה כגון לן וטמא ויצא] [ונ"ל להגיהוחד להיכא דלא היתה לה שעת הכושר פירש נשחט חוץ לזמנו וחוץ למקומו] ור"ג כיון דפסולי נינהו ורבינהו רחמנא ל"ש ה"ל שעת הכושר. ל"ש לא היתה לו שה"כ. [*והא דבקרא כתיב הוא. הר"ב נקט היא היינו דדייק הקרי שהוא היא. ומ"ש הר"ב היא משמע בהווייתה תהא. וכן פירש"י וכתבו התוספות דקשה דלקמן [דרשינן] היא מיעוטא ולא רבויא [כמ"ש במשנה דלקמן בד"ה רי"א כו'] אלא תנא אזאת תורת העולה סמיך. עכ"ל]:

הנסכים כשרים והזבח פסול. א"א [להיות] לנסכים כשרים גמורין כיון שהזבח פסול. אלא כלומר כשרים מפסול עצמן. תוספות:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(א) (על המשנה) למזבח. דמוקדה לאהדורי פקעין הוא דאתא [כשרים שפקעו. דמוקדה משמע מוקד שהיה לו כבר] ור"י, נפקא ליה מאשר תאכל האש. ור"ג איבעי ליה לעכולי עולה אתה מחזיר ואי אתה מחזיר עכולי חטאת. ור"י לאו ממילא ש"מ דעכולי עולה מהדרינן. גמרא:

(ב) (על המשנה) המזבח. ור"י טעמא קאמר דהא דראוי על מוקדה לא ירד. משום קדושת מזבח הוא. ור"ג מזבח אחרינא כתיב ואידך כו' גמרא. ועתוי"ט:

(ג) (על המשנה) כשרים. אי אפשר להיות לנסכים כשרים גמורין כיון שהזבח פסול. אלא כלומר כשרים מפסול עצמן. תוספ':

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

המזבח מקדש וכו':    פ' אחד דיני ממונות (סנהדרין דף ל"ד) ובפ' קבלה דף כ"ז אמר ר' אלעזר מזבח פנימי מקדש פסולין ועדיף מזבח פנימי ממזבח החיצון שאין החיצון מקדש אלא בראוי לו לאפוקי קמצים שלא קדשו בכלי והפנימי מקדש בין ראוי לו בין שאין ראוי לו מ"ט האי רצפה כלומר בנין אבנים שלא נמשח לפיכך אין קדושתו חמורה כפנימי שהוא כלי שרת המיטלטל ונמשח עם המשכן ועדיף פנימי נמי משאר כלי שרת דלא מקדשי פסולין ליקרב ומזבח מקדש:

את הראוי לו:    ופליגי תנאי בפירושא דמתניתין מאי ניהו הראוי לו וכה"ג בחזקת הבתים דר' ישמעאל ור' עקיבא קא מפרשי בסיפא חזקה דרישא ובפ' כ"ג דן גבי לא ירבה לו נשים תוס' ז"ל וביד פ"ג דהלכות פסולי המוקדשין סימן ג' י"ד:

שנאמר היא העולה על מוקדה. מה העולה וכו':    כך צ"ל:

ר"ש אומר הזבח כשר והנסכים פסולין:    ר"ש ס"ל וכו' לשון ר"ע ז"ל עד יצאו נסכים הבאים בגלל הזבח. אמר המלקט ור' עקיבא ור' יוסי הגלילי דרשי לקרא בגוונא אחרינא ובגמרא מפרש רב פפא מאי איכא בין תנאי דידן לתנאי דמתניתא דתנאי דידן ר"ג ור' יהושע ס"ל דקמצים שקדשו בכלי לא ירדו דהא גמרי לה ממוקדה וממזבח. והני בני מוקד ומזבח נינהו עד שלא נפסלו ולר' יוסי הגלילי ור"ע דהיינו תנאי דמתניתא ירדו דעולה בעינן אבל מנחה תרד. אמר ר"ל מנחה הבאה בפני עצמה כליל כגון המתנדב מנחת נסכים בלא זבח לדברי ר"ג ור' יהושע דמתניתין דמרבי כל הראוי לאשים ולר"ש נמי דמרבי כל הבא בגלל עצמו אם נפסלה ועלתה לא תרד וכי פליג ר"ש בבאה בגלל זבח אבל לדברי ר' יוסי הגלילי ור' עקיבא תרד דהא לא מרבו אלא עולה ודוגמתה מין בהמה ועוף ולא מנחה. ואם מנחה הבאה עם הזבח נפסלה ועלתה לדברי ר"ג ור' יהושע לא תרד דהא בת מוקדה ומזבח היא לדברי ר' יוסי הגלילי ור' עקיבא ור"ש תרד. נסכים הבאים בפני עצמן כגון המתנדב יין בלא זבח לדברי ר' יוסי הגלילי ור' עקיבא ור' יהושע ירדו לדברי ר"ג ור"ש לא ירדו. נסכים הבאים עם הזבח לדברי כולן ירדו לדברי ר"ג לחודיה לא ירדו:

הנסכים כשירים והזבח פסול:    עי' בתוי"ט וריב"א ז"ל תירץ דמ"מ כשרים קרי להו כיון דאפשר להיות זבח פסול והנסכים כשרים כגון שיש זבח זבוח באותה שעה דאם יש זבח יקרבו עמו כדאיתא בהתודה משום דלב ב"ד מתנה עליהם ע"כ. ושנוייה פלוגתא דכולהו הני תנאי בת"כ ריש פ' צו:


פירושים נוספים