משנה זבחים ט ב
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת זבחים · פרק ט · משנה ב | >>
ואלו אם עלו, לא ירדו.
הלן, והטמא, והיוצא, והנשחט חוץ ד לזמנו, וחוץ למקומו, ושקיבלו פסולים וזרקו את דמוה.
רבי יהודה אומר, שנשחטה בלילה, ושנשפך דמה, ושיצא דמה חוץ לקלעים, אם עלתה, תרד.
רבי שמעון אומר, לא תרד, שהיה רבי שמעון אומר, כל שפסולו בקודשז, הקודש מקבלו.
לא היה פסולו בקודש, אין ח הקודש מקבלו.
משנה מנוקדת
וְאֵלּוּ אִם עָלוּ, לֹא יֵרְדוּ.
- הַלָּן, וְהַטָּמֵא, וְהַיּוֹצֵא,
- וְהַנִּשְׁחָט חוּץ לִזְמַנּוֹ, וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ,
- וְשֶׁקִּבְּלוּ פְּסוּלִים, וְזָרְקוּ אֶת דָּמוֹ.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- שֶׁנִּשְׁחֲטָה בַּלַּיְלָה,
- וְשֶׁנִּשְׁפַּךְ דָּמָהּ,
- וְשֶׁיָּצָא דָּמָהּ חוּץ לַקְּלָעִים,
- אִם עָלְתָה, תֵּרֵד.
- רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לֹא תֵּרֵד;
- שֶׁהָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
- כֹּל שֶׁפְּסוּלוֹ בַּקֹּדֶשׁ, הַקֹּדֶשׁ מְקַבְּלוֹ;
- לֹא הָיָה פְּסוּלוֹ בַּקֹּדֶשׁ, אֵין הַקֹּדֶשׁ מְקַבְּלוֹ:
נוסח הרמב"ם
אלו אם עלו לא ירדו -
- הלן, והיוצא, והטמא,
- ושנשחט חוץ לזמנו, וחוץ למקומו,
- ושקיבלו הפסולין - וזרקו את דמו.
- רבי יהודה אומר:
- אף שנשחטה בלילה,
- ושנשפך דמה,
- ושיצא דמה חוץ לקלעים - אם עלת תרד.
- רבי שמעון אומר: לא תרד - שהיה פסולה בקודש,
- שרבי שמעון אומר,
- כל שפסולו בקודש - הקודש מקבלו,
- לא היה פסולו בקודש - אין הקודש מקבלו.
פירוש הרמב"ם
רבי יהודה מביא ראיה ממה שנאמר "היא העולה"(ויקרא ו, ב), פרט לנשחטה בלילה ושנשפך דמה ושיצא דמה חוץ לקלעים שאם עלת תרד.
רבי שמעון מביא ראיה ממה שנאמר "זאת תורת העולה"(ויקרא ו, ב), תורה אחת לכל העולין שאם עלו לא ירדו.
ומה שאמר הלן - רוצה לומר דם הלן, ובשר הלן.
והלכה כרבי יהודה:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
הלן. בין דם בין אימורים שלנו לילה חוץ למזבח: ר' יהודה אומר שנשחטה בלילה כו' אם עלתה תרד. דכתיב זאת תורת העולה היא העולה, זאת היא העולה, הרי כאן שלשה מיעוטים ו, מיעט נשחטה בלילה ושנשפך דמה ושיצא דמה חוץ לקלעים, שאם עלתה תרד: ר' שמעון אומר לא תרד. דדריש זאת תורת העולה, תורה אחת לכל העולים שאם עלו לא ירדו. והלכה כר' יהודה:
פירוש תוספות יום טוב
והנשחט חוץ לזמנו וחוץ למקומו. ופסח וחטאת ששחטן שלא לשמן ושקבלו פסולים כו' והנתנין למטה שנתנן למעלה כו'. כדמיתנייא בברייתא. ואע"ג דתני אלו. תני ושייר. ושמא משום דמהני דהכא שמעינן דכ"ש הנהו. תוס':
שקבלו פסולין וזרקו את דמו תחלת עבודה שבדם וסופה נקט. ולא איצטריך למינקט הלך. וע' בפירש הר"ב בריש מסכת מעילה:
ר"י אומר שנשחטה בלילה כו'. ל' הר"ב דכתיב זאת תורת העולה היא העולה זאת היא העולה הרי כאן ג' מיעוטין. ל' רש"י זאת מיעוטא והיא מיעוטא. וה"א דהעולה מיעוט דמשמע העולה המיוחדת כשרה ולא פסולה. ע"כ. ומייתי הר"ב העולה תניין כדכתבו התוספות משום דהעולה קמא איצטריך לכדדרש בפרק תמיד נשחט [נ"ח ע"ב]. שלא יהיה קרבן קרב קודם לעולה של שחרית. שנאמר העולה עולה ראשונה. וכתבו הר"ב במ"ד פ"ד דמנחות. ועמ"ש שם:
אם עלתה תרד. כתב הר"ב והלכה כר"י. ועמ"ש בפ"ז מ"ה ועיין ברפ"ק דמעילה:
כל שפסולו בקדש. פירש"י משבאת לעזרה נפסלה. והתוספות פירשו שאירע פסול לאחר שחיטה ונתקדש בקדושת כלי משום דרובע ונרבע בעזרה מאי איכא למימר:
לא היה פסולו בקדש אין הקדש מקבלו. דלהכי אתי זאת למעוטי כדתניא בגמרא:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(ד) (על המשנה) חוץ כו'. ופסח וחטאת ששחטן שלא לשמן ושקבלו פסולי' כו' והניתנין למטה שנתנן למעלה כו' כדתניא בברייתא. ואע"ג דתני אלו תנא ושייר ושמא משום דכ"ש הנהו. תוספ':
(ה) (על המשנה) וזרקו כו'. תחלת עבודה שבדם וסופה נקט. ולא איצטריך למתני הלך:
(ו) (על הברטנורא) זאת מיעוטא, והיא מיעוטא, וה' דהעולה מיעוט, דמשמע העולה המיוחדת כשרה ולא פסולה. רש"י. ועתוי"ט:
(ז) (על המשנה) בקודש. פירש"י משבאת לעזרה נפסלה. והתוספ' פירשו שאירע פסול לאחר שחיטה ונתקדש בקדושת כלי משום דרובע ונרבע בעזרה מאי איכא למימר:
(ח) (על המשנה) אין כו'. דלהכי אתי זאת למעוטי כדאיתא בגמרא:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
ואלו אם עלו לא ירדו: פ' ב"ש (זבחים דף מ"ג) ותוס' פ"ק דמנחות דף ז' ודפ' התודה דף ע"ט. ובגמרא ר"פ יוצא דופן ברייתא. וכתבו שם תוס' ז"ל היינו לן דדם והנותר היינו לן דאימורים דאילו בשר אפילו אינו נותר ירד דכל שממנו לאשים הרי הוא בבל תקטירו ע"כ. וביד שם פ"ג דהלכות פסולי המוקדשין סי' ו' ז' ח':
ושנשחט חוץ לזמנו וחוץ למקומו: כצ"ל:
ושקבלו פסולין וזרקו את דמו: בגמ' בברייתא מוסיף והניתנים למטה שנתנם למעלה ושלמעלה שנתנם למטה והנתנים בחוץ שנתנם בפנים והניתנים בפנים שנתנם בחוץ ופסח וחטאת ששחטן שלא לשמן שאם עלו אבריהן למזבח החיצון לא ירדו ומרבי לכולהו מקרא דכתיב תורת העולה ריבה תורה אחת לכל העולין שאם עלו לא ירדו וכתבו תוס' ז"ל אע"ג דתני במתניתין [אלו תנא ושייר] הנך דחשיב בברייתא ושמא משום דמהני דהכא שמעינן להו דכ"ש הנהו ובברייתא נמי בהנך דירדו לא חשיב זקן וחולה ומזוהם ונדמה וטומטום ואנדרוגינוס ושמא הוו בכלל הנהו דחשיב ע"כ. עוד כתבו ז"ל ושקבלו פסולין וזרקו את דמו בגמרא פליגי ר' יוחנן ור"ל אי מיירי דקבלו וזרקו דתרויהו נעשו בפסולין וכמו כן מדקדק בריש מעילה ע"כ. ועיין בתוס' דבר"פ יוצא דופן:
ר' יהודה אומר שנשחטה בלילה וכו' אם עלתה תרד: דכתיב זאת תורת העולה היא העולה זאת היא העולה הרי כאן שלשה מיעוטין למעוטי וכו'. וכתבו תוס' ז"ל הא דהעולה שנייה אבל העולה קמא אתא להעולה עולה ראשונה שבפנחס כדקאמר רבא בפ' תמיד נשחט ותורה הוי רבוי לר' יהודה לאינך פסולין דאם עלו לא ירדו כר"ש דלא ממעט אלא הנך שלשה ע"כ. עוד כתבו ז"ל וא"ת והא ר' יהודה אית ליה בפ"ק דמכילתין דרצפה מקדשת כמזבח וא"כ כולם עלו והיכי משכחת פסול בכל הנהו לבד מהני תלת כיון דאם עלו לא ירדו וי"ל כגון שיש הפסק בין הבהמה לרצפת העזרה ע"כ. ואיתא להא בנדה ר"פ יוצא דופן. עוד הקשו ז"ל דקדשי קדשים ששחטן בדרום דאמרינן בריש מעילה דאליבא דר' יהודה דכ"ע ל"פ דתרד אמאי והא ליכא מיעוטא רביעי וי"ל דשחיטה בדרום הוי כעין שחיטת חוץ וכמו דחנקינהו דמו כדקאמר התם לר"ש ע"כ:
כל שפסולו בקדש: פ"ק דמעילה דף ג' ועיין תוס' בפ' חטאת העוף (זבחים דף ס"ח.) ופלוגתא דר' יהודה ור"ש שנויה בת"כ ריש פרשת צו:
תפארת ישראל
יכין
הלן: ר"ל בין דם או אימורין שלנו לילה אחת חוץ למזבח:
וחוץ למקומו: כפ"ב מ"ב:
וזרקו את דמו: ה"ה בהוליכו פסולי' הדם ואו או קתני, רק תנא תחלת וסוף עבודה שבדם נקט [כך כ' רתוי"ט הכא והר"ב ריש מעילה. וק"ל לפי מה דקי"ל כר' יוחנן בש"ס [דפ"ז א] דכלי שרת מקדשי הדם אפי' לקרב [כ(רמב"ם פ"ג מהל' פסוה"מ)] א"כ דוקא בקבלו פסולין וגם זרקו דמו, אבל בקבלו פסולים וזרקו כשרים אפילו לכתחילה יעלה, וכדקאמר בש"ס להדיא, וצ"ע]. וכ"ש פסח וחטאת ששחטן שלא לשמן [כפ"א מ"א], והנתנין למטה שנתנן למעלה. [כפ"ב מ"א] ועוד טובא, דאע"ג דתני אלו וכו' ואלו וכו'. אפ"ה תני ושייר:
אם עלתה תרד: דכתיב זאת, היא, העולה, הרי אלו ג' מיעוטין, למעט ג' אלו שבעלו ירדו, דמסתבר דהנך ג' ממעט, מדנפסלו לפני זריקה, וגם משום דבהנך לא מצינו להם שום זמן ומקום ואופן שיהיה כשרים [עש"ס]:
לא היה פסולו בקדש אין הקדש מקבלו: דלר"ש ליכא רק חד מיעוטא דזאת, למעוטי דבר שלא נפסל בקודש. והלכה כר"י:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת