משנה זבחים ט ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת זבחים · פרק ט · משנה ב | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

ואלו אם עלו, לא ירדו.

הלן, והטמא, והיוצא, והנשחט חוץ ד לזמנו, וחוץ למקומו, ושקיבלו פסולים וזרקו את דמוה.

רבי יהודה אומר, שנשחטה בלילה, ושנשפך דמה, ושיצא דמה חוץ לקלעים, אם עלתה, תרד.

רבי שמעון אומר, לא תרד, שהיה רבי שמעון אומר, כל שפסולו בקודשז, הקודש מקבלו.

לא היה פסולו בקודש, אין ח הקודש מקבלו.

נוסח הרמב"ם

אלו אם עלו לא יירדו הלן והיוצא והטמא ושנשחט חוץ לזמנו וחוץ למקומו ושקיבלו הפסולין וזרקו את דמו רבי יהודה אומר אף שנשחטה בלילה ושנשפך דמה ושיצא דמה חוץ לקלעים אם עלת תרד רבי שמעון אומר לא תרד שהיה פסולה בקודש שרבי שמעון אומר כל שפסולו בקודש הקודש מקבלו לא היה פסולו בקודש אין הקודש מקבלו.

פירוש הרמב"ם

ואלו אם עלו לא ירדו הלן והטמא והיוצא כו': רבי יהודה מביא ראיה ממה שנאמר היא העולה פרט לנשחטה בלילה ושנשפך דמה ושיצא דמה חוץ לקלעים שאם עלתה תרד. רבי שמעון מביא ראיה ממה שנאמר זאת תורת העולה תורה אחת לכל העולין שאם עלו לא ירדו. ומה שאמר הלן ר"ל דם הלן ובשר הלן והלכה כר' יהודה:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

הלן. בין דם בין אימורים שלנו לילה חוץ למזבח: ר' יהודה אומר שנשחטה בלילה כו' אם עלתה תרד. דכתיב זאת תורת העולה היא העולה, זאת היא העולה, הרי כאן שלשה מיעוטים ו, מיעט נשחטה בלילה ושנשפך דמה ושיצא דמה חוץ לקלעים, שאם עלתה תרד: ר' שמעון אומר לא תרד. דדריש זאת תורת העולה, תורה אחת לכל העולים שאם עלו לא ירדו. והלכה כר' יהודה:

פירוש תוספות יום טוב

והנשחט חוץ לזמנו וחוץ למקומו. ופסח וחטאת ששחטן שלא לשמן ושקבלו פסולים כו' והנתנין למטה שנתנן למעלה כו'. כדמיתנייא בברייתא. ואע"ג דתני אלו. תני ושייר. ושמא משום דמהני דהכא שמעינן דכ"ש הנהו. תוס':

שקבלו פסולין וזרקו את דמו תחלת עבודה שבדם וסופה נקט. ולא איצטריך למינקט הלך. וע' בפירש הר"ב בריש מסכת מעילה:

ר"י אומר שנשחטה בלילה כו'. ל' הר"ב דכתיב זאת תורת העולה היא העולה זאת היא העולה הרי כאן ג' מיעוטין. ל' רש"י זאת מיעוטא והיא מיעוטא. וה"א דהעולה מיעוט דמשמע העולה המיוחדת כשרה ולא פסולה. ע"כ. ומייתי הר"ב העולה תניין כדכתבו התוספות משום דהעולה קמא איצטריך לכדדרש בפרק תמיד נשחט [נ"ח ע"ב]. שלא יהיה קרבן קרב קודם לעולה של שחרית. שנאמר העולה עולה ראשונה. וכתבו הר"ב במ"ד פ"ד דמנחות. ועמ"ש שם:

אם עלתה תרד. כתב הר"ב והלכה כר"י. ועמ"ש בפ"ז מ"ה ועיין ברפ"ק דמעילה:

כל שפסולו בקדש. פירש"י משבאת לעזרה נפסלה. והתוספות פירשו שאירע פסול לאחר שחיטה ונתקדש בקדושת כלי משום דרובע ונרבע בעזרה מאי איכא למימר:

לא היה פסולו בקדש אין הקדש מקבלו. דלהכי אתי זאת למעוטי כדתניא בגמרא:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ד) (על המשנה) חוץ כו'. ופסח וחטאת ששחטן שלא לשמן ושקבלו פסולי' כו' והניתנין למטה שנתנן למעלה כו' כדתניא בברייתא. ואע"ג דתני אלו תנא ושייר ושמא משום דכ"ש הנהו. תוספ':

(ה) (על המשנה) וזרקו כו'. תחלת עבודה שבדם וסופה נקט. ולא איצטריך למתני הלך:

(ו) (על הברטנורא) זאת מיעוטא, והיא מיעוטא, וה' דהעולה מיעוט, דמשמע העולה המיוחדת כשרה ולא פסולה. רש"י. ועתוי"ט:

(ז) (על המשנה) בקודש. פירש"י משבאת לעזרה נפסלה. והתוספ' פירשו שאירע פסול לאחר שחיטה ונתקדש בקדושת כלי משום דרובע ונרבע בעזרה מאי איכא למימר:

(ח) (על המשנה) אין כו'. דלהכי אתי זאת למעוטי כדאיתא בגמרא:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

ואלו אם עלו לא ירדו:    פ' ב"ש (זבחים דף מ"ג) ותוס' פ"ק דמנחות דף ז' ודפ' התודה דף ע"ט. ובגמרא ר"פ יוצא דופן ברייתא. וכתבו שם תוס' ז"ל היינו לן דדם והנותר היינו לן דאימורים דאילו בשר אפילו אינו נותר ירד דכל שממנו לאשים הרי הוא בבל תקטירו ע"כ. וביד שם פ"ג דהלכות פסולי המוקדשין סי' ו' ז' ח':

ושנשחט חוץ לזמנו וחוץ למקומו:    כצ"ל:

ושקבלו פסולין וזרקו את דמו:    בגמ' בברייתא מוסיף והניתנים למטה שנתנם למעלה ושלמעלה שנתנם למטה והנתנים בחוץ שנתנם בפנים והניתנים בפנים שנתנם בחוץ ופסח וחטאת ששחטן שלא לשמן שאם עלו אבריהן למזבח החיצון לא ירדו ומרבי לכולהו מקרא דכתיב תורת העולה ריבה תורה אחת לכל העולין שאם עלו לא ירדו וכתבו תוס' ז"ל אע"ג דתני במתניתין [אלו תנא ושייר] הנך דחשיב בברייתא ושמא משום דמהני דהכא שמעינן להו דכ"ש הנהו ובברייתא נמי בהנך דירדו לא חשיב זקן וחולה ומזוהם ונדמה וטומטום ואנדרוגינוס ושמא הוו בכלל הנהו דחשיב ע"כ. עוד כתבו ז"ל ושקבלו פסולין וזרקו את דמו בגמרא פליגי ר' יוחנן ור"ל אי מיירי דקבלו וזרקו דתרויהו נעשו בפסולין וכמו כן מדקדק בריש מעילה ע"כ. ועיין בתוס' דבר"פ יוצא דופן:

ר' יהודה אומר שנשחטה בלילה וכו' אם עלתה תרד:    דכתיב זאת תורת העולה היא העולה זאת היא העולה הרי כאן שלשה מיעוטין למעוטי וכו'. וכתבו תוס' ז"ל הא דהעולה שנייה אבל העולה קמא אתא להעולה עולה ראשונה שבפנחס כדקאמר רבא בפ' תמיד נשחט ותורה הוי רבוי לר' יהודה לאינך פסולין דאם עלו לא ירדו כר"ש דלא ממעט אלא הנך שלשה ע"כ. עוד כתבו ז"ל וא"ת והא ר' יהודה אית ליה בפ"ק דמכילתין דרצפה מקדשת כמזבח וא"כ כולם עלו והיכי משכחת פסול בכל הנהו לבד מהני תלת כיון דאם עלו לא ירדו וי"ל כגון שיש הפסק בין הבהמה לרצפת העזרה ע"כ. ואיתא להא בנדה ר"פ יוצא דופן. עוד הקשו ז"ל דקדשי קדשים ששחטן בדרום דאמרינן בריש מעילה דאליבא דר' יהודה דכ"ע ל"פ דתרד אמאי והא ליכא מיעוטא רביעי וי"ל דשחיטה בדרום הוי כעין שחיטת חוץ וכמו דחנקינהו דמו כדקאמר התם לר"ש ע"כ:

כל שפסולו בקדש:    פ"ק דמעילה דף ג' ועיין תוס' בפ' חטאת העוף (זבחים דף ס"ח.) ופלוגתא דר' יהודה ור"ש שנויה בת"כ ריש פרשת צו:


פירושים נוספים