משנה ברכות ח א
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת ברכות · פרק ח · משנה א | >>
אלו דברים שבין בית שמאי ובית הלל בסעודה.
ֹבית שמאי אומרים, מברך על היום ואחר כך מברך על היין.
ובית הלל אומרים, מברך על היין ואחר כך מברך על היום:
אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁבֵּין בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל בַּסְּעוּדָה.
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, מְבָרֵךְ עַל הַיּוֹם וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן.
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיּוֹם:
אלו דברים שבין בית שמאי ובית הלל, בסעודה -
- בית שמאי אומרין: מברך על היום - ואחר כך מברך על היין.
- ובית הלל אומרין: מברך על היין - ואחר כך מברך על היום.
עניין מברך על היום - קידוש השבת או המועד.
ובית שמאי מקדימין הקידוש קודם "בורא פרי הגפן", שאילולי כבוד היום, לא נצרכו ליין.
ובית הלל מקדימים "בורא פרי הגפן", כי לולי היין, לא היינו יכולין לעשות קידוש:
אלו דברים. מברך על היום — בתחילה קידוש היום ואח"כ מברך על היין בורא פרי הגפן, שתחילה קדש היום ואחר כך בא היין על השלחן בשביל היום, וכשם שקדם לכניסה כך קודם לברכה א:
מברך על היין - תחילה, והוא הדין למקדש על הפת, שהיין או הפת גורמים לקידוש היום ב, שאם אין לו יין או פת לא יקדש:
מברך על היום כו'. כתב הר"ב וכשם שקדם וכו' כן הלשון בברייתא ומפרש בגמרא דחדא ועוד קאמר:
על היין. כתב הר"ב שהיין או הפת גורמין. והכא נמי איכא חדא דאמרן ועוד דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם (כדפירש הר"ב בריש פרק י' דזבחים). הכי מסיק בברייתא:
(א) (על הברטנורא) ומפרש בגמרא דחדא ועוד קאמר:
(ב) (על הברטנורא) וה"נ איכא חדא דאמרן ועוד דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם:
אלו דברים: פירש הר"ש שירילי"ו ז"ל וקשה דמשמע אלו ותו לא, ולקמן בירושלמי בפרקין קתני בברייתא פלוגתא דשמן ערב ויין דלסוף הסעודה דלבית שמאי מברך על שמן ערב תחלה ולבית הלל מברך על היין תחלה ולא תני לה במתניתין. ויש לומר דבכלל דקתני במתניתין בית הלל אומרים מברך על היין היא דטעמא הוא משום דיין תדיר וטעמא דבית הלל נמי התם האי נמי הוא. אבל קשה דתנן לעיל פרק כיצד מברכין בית שמאי אומרים אף לא פטר מעשה קדרה ולא קתני לה הכא. ויש לומר דהכי קאמר משום דתנינן לעיל פרק כיצד מברכין פלוגתא דבית שמאי ובית הלל גבי סעודה בההיא דמעשה קדרה תני השתא הכא ואלו הדברים כולם אשר נחלקו בסעודה, ומוסיף על הראשונים הוא, ובתר דמסיק מילי דברכת המזון תני להו.
ואכתי קשה דתניא בגמרא דילן פרק כיצד מברכין הביאו לפניו שמן והדס, בית שמאי אומרים מברך על השמן ואחר כך מברך על ההדס ובית הלל אומרים מברך על ההדס ואחר כך מברך על השמן, וטעמא דבית שמאי דשמן עדיף דזכינו לריחו ולסיכתו מה שאין כן בהדס, וטעמא דבית הלל דריח השמן הוא משום עירוב ופטום הבשמים שנתנו בו כגון משחא כבישא, וכן פירש רש"י ז"ל והדס ריחיה בעיניה הלכך הדס עדיף. והא לא תנינן לה ויש לומר דסבירא ליה לתנא דמתניתין כר"ג דתניא התם דנטה דעתו בתר דעת בית שמאי וכבית שמאי קיימא לן, ועוד דר"ג מבית הלל קאתי וסבירא ליה כבית שמאי והוה ליה חזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי עכ"ל ז"ל:
בית שמאי אומרים כו': בגמרא רמי דבית שמאי אדבית שמאי דקאמרי בברייתא הנכנס לביתו במוצאי שבת מברך על היין וכו', ואחר כך אומר הבדלה אלמא דברכת היין עדיפא. ותרצו שאני עיולי יומא מאפוקי יומא, עיולי יומא כמה דמקדמינן ליה עדיף טפי, אפוקי יומא כמה דמאחרינן ליה עדיף טפי. והדר רמי דבית שמאי אדבית שמאי מסיפא דהאי ברייתא אמתניתין דסוף פרקין כתבתיו שם:
יכין
בית שמאי אומרים מברך על היום: ברכת קידוש:
ואחר כך מברך על היין: בורא פרי הגפן דיום גורם ליין שיבא. ותו הרי כבר קדם יום ליין גם בביאתו:
ובית הלל אומרים מברך על היין ואחר כך מברך על היום: דיין קודם לקידוש שיאמר: ותו דברכת יין תדיר טפי מקידוש וקי"ל כב"ה:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
קיצור שנות אליהו
מברך על היום ואחר כך וכו' - שהיום גורם ליין שיבוא.
ובית הלל אומרים מברך על היין וכו' - שהיין גורם לקדושה שתיאמר. דבר אחר: ברכת היין תדירה, וברכת היום אינה תדירה, ותדיר ושאינו תדיר - תדיר קודם.