משנה ברכות ז ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת ברכות · פרק ז · משנה ה | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

שתי חבורות שהיו אוכלות בבית אחד, בזמן שמקצתן רואין אלו את אלו, הרי אלו מצטרפין לזמון.

ואם לאו, אלו מזמנין לעצמן, ואלו מזמנין לעצמן.

אין מברכין על היין עד שיתן לתוכו מים, דברי רבי אליעזר.

וחכמים אומרים, מברכין.

משנה מנוקדת

[עריכה]

שְׁתֵּי חֲבוּרוֹת שֶׁהָיוּ אוֹכְלוֹת בְּבַיִת אֶחָד,
בִּזְמַן שֶׁמִּקְצָתָן רוֹאִין אֵלּוּ אֶת אֵלּוּ - הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפִין לְזִמּוּן.
וְאִם לָאו - אֵלּוּ מְזַמְּנִין לְעַצְמָן וְאֵלּוּ מְזַמְּנִין לְעַצְמָן.

אֵין מְבָרְכִין עַל הַיַּיִן - עַד שֶׁיִּתֵּן לְתוֹכוֹ מַיִם, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים מְבָרְכִין:

נוסח הרמב"ם

שתי חבורות שהיו אוכלות בבית אחד בזמן שמקצתן רואין אלו את אלו הרי אלו מצטרפין לזימון ואם לאו אלו מזמנין לעצמן ואלו מזמנין לעצמן ואין מברכין על היין עד שיתן לתוכו מים דברי רבי אליעזר וחכמים אומרין מברכין.

פירוש הרמב"ם

  • שתי חבורות שהיו אוכלות בבית אחד כו' – חבורה היא קהילה. ושאמר: אם לאו, אלו מזמנין לעצמן ואלו מזמנין לעצמן – על מנת שלא יהיה לשתי החבורות שמש אחד ישמש לשתי החבורות. אבל אם היה להם שמש אחד, ואף על פי שלא יראו אלו את אלו, מצטרפין לזימון.
והיין של זמן ההוא היה חזק מאד, ולא היו יכולים לשתותו עד יתנו לתוכו מים הרבה, ועל כן לא נתחייב לברך עליו "בורא פרי הגפן" לדעת רבי אליעזר עד שימזגו במים, שקודם שיהיה מזוג אינו יין, מפני שלא יוכלו לשתותו. ואין הלכה כרבי אליעזר:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

ואם לאו אלו מזמנין לעצמן - ובזמן ששמש אחד משמש לשתי החבורות אף על פי שאין רואים אלו את אלו, השמש מצרפן:

אין מברכין על היין - בורא פרי הגפן:

עד שיתן לתוכו מים - לפי שהיה יינם חזק מאד ולא היה ראוי לשתייה בלא מים, הילכך אכתי לא אישתני למעליותא ולא זז מברכתו הראשונה ומברכין עליו בורא פרי העץ כענבים. ואין הלכה כרבי אליעזר:

פירוש תוספות יום טוב

פירוש עיקר תוספות יום טוב

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

שתי חבורות וכו':    גמרא תני אם יש שמש ביניהם שמש מצרפן לזימון וכתבו תוס' ז"ל וה"ה בשני בתים ושני בנ"א עומדין ומשמשין מזו לזו מצרפן והכי איתא בירושל' ובלבד שישמעו בהמ"ז מפי המברך והאי דנקט במתני' בית א' משום חידוש דסיפא דאפילו בבית א' אם לאו אין מזמנין וכן בבית חתנים כשאוכלים בחופה בשני בתים ושני בנ"א משמשין מזו לזו מצטרפין ובלבד שישמעו בהמ"ז מפי המברך עכ"ל ז"ל וגם בתשובת הרשב"א ז"ל סי' צ"ו כתב ולא תימא דוקא בבית ממש דבית א' היינו בירה א' וכמו שאמרו דקרו לבית בירה ולבירה בית וכן מבית לבית האמור בפסחים ע"כ בקיצור:

עד שיתן לתוכו מים כו':    פי' הר"ש שירילי"ו ז"ל לדעתו דר"א טעמו כשהוא חי לא חשיב פגימה דלאו יין מקרי ולרבנן חשיב פגימה. ע"כ:

וחכ"א מברכין:    ומודים חכמים לר"א בכוס של בהמ"ז שאין מברכין עליו עד שיתן לתוכו מים דבעינן מצוה מן המובחר ואיתא בתוס' פרק המוכר פירות (בבא בתרא דף צ"ז) והתם אשתמיטתיה להרשב"ם ז"ל האי ומודים חכמים לר"א אהיכא איתמר. ובברייתא פליגי נמי דר"א אומר נוטלין לידים מן היין בזמן שהוא חי דהוי כמי פירות דשם מים עליו וחכמים אומרים אפילו כשהוא חי אין נוטלין ממנו לידים. וברש"י בל' שני גרסא אחרת בשם ה"ג איפכא דלרבי אליעזר כשהוא מזוג נוטלין ממנו לידים וחכמים אומרים אפילו כשהוא מזוג אין נוטלין ממנו לידים אע"ג דרובו מים משום הפסד אוכלין:


פירושים נוספים

 


קיצור שנות אליהו

אין מברכין על היין וכו' - בברייתא נחלקו רבי אליעזר וחכמים ביין חי שלא נתן לתוכו מים, לרבי אליעזר מברך עליו "בורא פרי העץ" ורשאי ליטול בו ידיו, ולרבנן מברך עליו "בורא פרי הגפן" ואסור ליטול בו ידיו.