משנה ברכות ד ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת ברכות · פרק ד · משנה ז | >>


משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

רבי אלעזר בן עזריה אומר, אין תפילת המוספין אלא בחבר עיר יג.

וחכמים אומרים, בחבר עיר ושלא בחבר עיר.

רבי יהודה אומר משמו, כל מקום שיש חבר עיר, היחיד פטור מתפלת המוספין.

משנה מנוקדת

[עריכה]

רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אֹמֵר, אֵין תְּפִילַת הַמּוּסָפִין אֶלָּא בֶּחֶבֶר עִיר.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בֶּחֶבֶר עִיר וְשֶׁלֹּא בֶּחֶבֶר עִיר.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ, כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חֶבֶר עִיר - הַיָּחִיד פָּטוּר מִתְּפִלַּת הַמּוּסָפִין:

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

רבי אלעזר בן עזריה אומר אין תפילת המוספין אלא בחבר עיר וחכמים אומרין בחבר עיר ושלא בחבר עיר רבי יהודה אומר משמו כל מקום שיש חבר עיר היחיד פטור מתפילת המוספין.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

רבי אלעזר בן עזריה אומר אין תפילת המוספין אלא בחבר עיר כו' – חָבֵר, שם תלמיד חכם. ופירוש חֲבֵר עיר – חכם המדינה. והוא כינוי בעד תפילת הקהל, שלא יתקבצו אלא לפני החכם שבהם. ורבי אלעזר בן עזריה אומר, שתפילת מוסף – לא יתפללו אותה אלא בציבור, ואינה חובה ליחיד בשום פנים.

ורבי יהודה אומר משמו, שהיא חובה ליחיד בזמן שלא יהא שם ציבור מתפלל תפילת מוסף; אבל בזמן שיש ציבור מתפלל תפילת מוסף במדינה ההיא, היחיד פטור מתפילת המוספין, אחר שהקהל התפללו אותה. והלכה כחכמים:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

אין תפלת המוספים אלא בחבר עיר - בחבורת העיר, כלומר בצבור ולא ביחיד:

בחבר עיר ושלא בחבר עיר - בין בצבור בין ביחיד:

רבי יהודה אומר משמו - של ר' אלעזר בן עזריה. ואיכא בין ת"ק לרבי יהודה יחיד הדר בעיר שאין שם עשרה לת"ק אליבא דר' אלעזר דאמר לא תקנוה אלא בחבר עיר יחיד זה פטור, ולר"י אין יחיד פטור אלא כשהוא במקום עשרה שש"צ פוטרו. והלכה כחכמים:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

אלא בחבר עיר. דסבירא ליה דכיון שאין בה אלא שבח שאין בה תחנונים כמו בי"ת וגם אין אנו מתפללים אותה כנגד תפלת תחנונים של חול כמו שמתפללים תפלת יוצר או תפלת מנחה די שהציבור בלבד יתפללו אותה. הר"ר יונה:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(יג) (על המשנה) בחבר עיר. דס"ל דכיון שאין בה אלא שבח שאין בה תחנונים כמו בי"ח וגם אין אנו מתפללים אותה כנגד תדזנונים של חול כמו שמתפללים תפלת יוצר או תפלת מנחה די שהצבור בלבד יתפללו אותה. הר"י:


פירושים נוספים

 


קיצור שנות אליהו

רבי אלעזר בן עזריה אומר וכו' - בירושלמי פסקו כרבי יהודה שאמר משום רבי אלעזר בן עזריה. וסייעו לזה ממילתא דשמואל, דאמר: "אנא מיומא לא צלית צלותא דמוספין, אלא חד זמן דמית בריה דריש גלותא, ולא צלי ציבורא, וצלית". והביאו על זה מחלוקת, דאמר רבי יעקב בר אידי בשם רבי שמעון חסידא, ברועין וקייצין. פירוש, דווקא בעם שבשדות כגון אלו מוציא הש"ץ ידי חובתן, אבל שאר העם לא. ושמואל פליג עליו, דהא אמר שמימיו לא התפלל אלא כשלא התפללו הציבור.

ובגמרא שלנו לא הביאו כלל מילתא דרבי יעקב בר אידי, אלא רק מילתא דשמואל, אך הוסיפו למילתיה "מימי לא צלינא צלותא דמוספין ביחיד בר חד יומא" וכו', "והואי יחיד שלא בחבר עיר". והיינו נמי כרבי יהודה.