תוספות יום טוב על ברכות ד

משנה א

תפלת השחר. עיין בפ"ק משנה ד' ופירוש השעות שם משנה ב':

תפלת המנחה עד הערב. שכן תמיד של בין הערבים קרב והולך עד הערב ור' יהודה סבר שקרב והולך עד פלג המנחה. הכי מפורש בברייתא בגמרא. ותימה שהר"ב פירש בדרבי יהודה דזמן מנחה עד הלילה. [ובברייתא אפלג המנחה דלרבנן מהדר]. וכתבו התוס' בריש פרק בתרא דפסחים (דף קז.) תימה אמאי קרי ליה מנחה דאי משום דמנחה היתה קריבה בין הערבים הלא גם בשחר קריבה. וי"ל בשחרית יש שם אחר שחרית. ועוד י"ל משום דשעת רצון הוא בשעת הקרבת המנחה שאליהו נענה כעלות המנחה. [והרמב"ם בפירושו כתב מנחה שם נופל על עת מן היום והוא כשישאר מן היום ב' שעות ומחצה זמניות ונקראת התפלת השניה מנחה מפני היות תחלת זמנה בעת ההיא עכ"ל. ולא נתן טעם על השם של זמן ההוא. ומצאתי בפירוש החומש להרמב"ן בפרשת בא בפסוק בין הערבים שהביא שם פסוקים שכתב בהם מנחת בוקר מנחת ערב וכתב שמנחה מלשון מנוחת השמש והשקט אורו הגדול כדמתרגמינן למנח יומא והן מנחה גדול' ומנחה קטנה שהזכירו חכמים עכ"ל]:

כל היום. דתחלתה מיד אחר תמיד של שחר מה שאין כן מנחה דתחלתה קודם שש ומחצה כדתנן ריש פרק ה' דפסחים. ומ"מ משום דמנחה תדיר הקדימה מתניתין. ולשון הרר"י דזמן מוספין כל היום אלא שיש להקדים תפלת יוצר תחילה שהוא דבר יום ביומו וכו' ע"כ. ה"ק שתמיד של שחר שכנגדו היא התפלת יוצר קודם לקרבן מוסף לפי שהוא דבר יום ביומו ותדיר קודם לשאינו תדיר כמ"ש הר"ב בריש פרק י' דזבחים. ומ"ש הר"ב להלכה דנקרא פושע עיין במשנה ה' פרק ב' דמגילה:

רבי יהודה אומר עד ז' שעות. בנ"א ל"ג [וכן בסדר משנה דירושלמי ל"ג]. וכן העידו התוספות שבכל הספרים ישנים אינו במשנה ואע"פ שהוא בברייתא רבי לא שנאו במשנה דלא ס"ל כותיה [וכן במשנה ה' פרק ב' דמגילה סתם לה כת"ק] אבל בשל שחר ס"ל כותיה דבבחירתא (ר"ל בעדיות) תנן כותיה ובשל מנחה נמי קי"ל דעבד כמר עבד וכו':

משנה ב

היה מתפלל וכו'. כתב הר"ב שהן חובה וכו'. דהכי אמרינן וכו'. מה הוא אומר. ולא אמרינן מה היה אומר כדי שיהיה סיפור למה שהיה אומר ר' נחוניא בן הקנה ואז יהיה רשות בידינו אבל אמר בכניסתו מה הוא אומר ר"ל כשיכנס לבהמ"ד מה חייב לומר. רמב"ם:

שלא תארע תקלה על ידי. לשון הר"ב שלא אכשל בדבר הלכה וישמחו חבירי הרי רעה שתבא על ידי שאגרום להם שיענשו ע"כ. אבל הכשלון בדבר הלכה לא חשיב ליה רעה כיון שחביריו רבו עליו והרי הלכה כרבים ולא יבא מזה שום תקלה. אבל לשון רש"י הרי רעות שתים שיבואו על ידי שאגרום להם שיענשו ע"כ. וכשלון בדבר הלכה היא אחת מהשתים ולא הוצרך לזכרה בפירוש:

משנה ג

י"ח. ואעפ"י שהן י"ט ברכת המינין ביבנה תקנוה לאחר זמן בימי ר"ג ואלו י"ח הם שאנשי כנסת הגדולה תקנום:

[אם שגורה בפיו. פירש הר"ב שהוא למוד ורגיל בה ובסוף פרק דלקמן פי' סדורה בפי במרוצה ובערוך מסיים כמו תרגום נבלתם למאכל [נבלתא] משגרא למיכל. עוד שם בערוך פירוש אחר אם נרדפת התפלה בפיו מלשון שיגר אחריו (ברכות סג.)]:

מעין שמונה עשרה. כתב הר"ב האמצעיות בקוצר כו' כגון אתה חונן אדם דעת בא"י חונן הדעת. סלח לנו אבינו בא"י חנון המרבה לסלוח וכן כולם חוץ משלש ראשונות ושלש אחרונות שלא יוסיף ולא יגרע בהם. רמב"ם:

ואם לאו וכו'. מ"ש הר"ב בשעת הדחק. ומיהו אינו מקום סכנה דדיניה שנוי לקמן. ומ"ש חוץ מימות הגשמים וכו' שצריך לומר שאלה בברכת השנים וכו' בגמרא מתקיף לה מר זוטרא ונכללה וכו' ושני אתי לאטרודי ויטעה. ובהבדלה דלא שייך לאטרודי שהרי יאמרה בתחלת הביננו קאי בקושיא:

משנה ד

קבע. במשנה י"ג פ"ב דאבות כתב הר"ב שני פירושים ופלוגתא דרבי אושעיא ורבנן הן (דף כט:):

הושע וכו' עד ישראל. מקרא מלא הוא בירמיה לא:

משנה ה

יחזיר את פניו. לשון הר"ב לצד ירושלים וכ"כ רש"י. וכתב הר"י ולא תימא כנגד ירושלים לחוד אלא כנגד ירושלים וכנגד בית המקדש וכנגד בית קדשי קדשים ע"כ. ורש"י נקט תחלת המכוון ותנא נקט קדשי קדשים שהוא תכלית המכוון. ומ"ש הר"ב שנאמר והתפללו אליך דרך ארצם. אגב ריהטא לא דק דה"ל למנקט והתפללו אליך דרך העיר (מלכים א ח מד). והך קרא דדרך ארצם קאי להעומדים בח"ל והכי איתא בברייתא ומיהו פירש רש"י במתניתין לצד ירושלים משום דתנא בא"י קאי:

משנה ו

היה יושב וכו'. ולא תנן יחזיר את פניו. דאפי' לעמוד אינו צריך אלא יושב ומתפלל כמ"ש הטור סימן צ"ד ופירש ב"י הטעם בקרון א"א שיעמוד מפני שמתנועע לכאן ולכאן והך טעמא שייך נמי בספינה ורש"י כתב דטעמא דספינה משום ביעתותא דמיא ע"כ:

[או באסדא. פי' הר"ב עצים הרבה קשורים וכו' וכן פירש בריש פ"ג דזבים והיה נ"ל לגרוס ברי"ש באסרא וכמו שראיתי כן בספר הרי"ף ויהיה מל' איסור וקישור אלא לפי שרש"י גם הוא כתב לפי' זה דהר"ב. וכתב עוד פירוש אחר שהוא לשון ותשם בסד רגלי (איוב יג כז) א"כ גירסא שלו בדלי"ת אף לפי פירוש הראשון שכתב הר"ב]:

משנה ז

אלא בחבר עיר. דסבירא ליה דכיון שאין בה אלא שבח שאין בה תחנונים כמו בי"ח וגם אין אנו מתפללים אותה כנגד תפלת תחנונים של חול כמו שמתפללים תפלת יוצר או תפלת מנחה די שהציבור בלבד יתפללו אותה. הר"ר יונה:

משנה ברכות, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב