משנה ברכות ד ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת ברכות · פרק ד · משנה ב | >>


משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

רבי נחוניא בן הקנה היה מתפלל בכניסתו לבית המדרש וביציאתו תפילה קצרה.

אמרו לו, מה מקום לתפילה זו?

אמר להם: בכניסתי אני מתפלל שלא תארע תקלה על ידי, וביציאתי אני נותן הודיה על חלקי.

משנה מנוקדת

[עריכה]

רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנֶה הָיָה מִתְפַּלֵּל בִּכְנִיסָתוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, וּבִיצִיאָתוֹ - תְּפִלָּה קְצָרָה

אָמְרוּ לוֹ - מַה מָקוֹם לִתְפִלָּה זוֹ?

אָמַר לָהֶם, בִּכְנִיסָתִי - אֲנִי מִתְפַּלֵּל שֶׁלֹּא תְּאַרַע תַּקָּלָה עַל יָדִי.

וּבִיצִיאָתִי - אֲנִי נוֹתֵן הוֹדָאָה עַל חֶלְקִי:

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

רבי נחוניה בן הקנה היה מתפלל בכניסתו לבית המדרש וביציאתו תפילה קצרה אמרו לו מה מקום לתפילה זו אמר להם בכניסתי אני מתפלל שלא תארע תקלה על ידי וביציאתי אני נותן הודיה על חלקי.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

רבי נחוניא בן הקנה היה מתפלל בכניסתו לבית המדרש כו' – פירוש יארע תקלה, יבוא מכשול על ידי. והודיה על חלקי, שבח לאל על הטובה שחלק לי.

וכבר ביארו דברי אלו שתי התפילות, ואמר: בכניסתו מה הוא אומר? יהי רצון מלפניך ה' אלהי שלא אכשל בדבר הלכה, ולא אומַר על טמא טהור ועל טהור טמא, ולא על מותר אסור ועל אסור מותר, ולא אכשל בדבר הלכה וישמחו בי חבירי, ולא יכשלו חבירי בדבר הלכה ואשמח בהם. וביציאתו מהו אומר? מודה אני לפניך ה' אלהי ששמת חלקי מיושבי בית המדרש, ולא שמת חלקי עם יושבי קרנות. שאני משכים והם משכימים, אני משכים לדברי תורה והם משכימים לדברים בטלים, אני עמל והם עמלים, אני עמל ומקבל שכר והם עמלים ואינן מקבלים שכר, אני רץ והם רצים, אני רץ לחיי עולם והם רצים לבאר שחת.

ואלה שתי התפילות, חובה לכל מי שיכנס בבית המדרש לקרות, שהרי לא אמרו: בכניסתו מה היה אומר, כדי שיהיה סיפור למה שהיה אומר רבי נחוניא בן הקנה, ואז יהיה רשות בידינו; אבל אמר: "בכניסתו מה הוא אומר", רוצה לומר: כשיכנס לבית המדרש, מה חייב לומר?

ויש לו להתפלל אלה שתי התפילות יושב או עומד או כמו שיזדמן לו, ולא יחזיר פניו למזרח, ולא יברך, ולא יעשה השתחויה בהם ולא נפילת אפים. וקרא שמה תפילה על מנהג הלשון, שהוא מכנה כל בקשה תפילה:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

מה מקום - כלומר מה טיבה:

שלא תארע תקלה - שלא יבא מכשול על ידי, כדמפרש בברייתא שלא אכשל בדבר הלכה וישמחו חבירי, הרי רעה שתבא על ידי שאגרום להם שיענשו ה:

אני נותן הודיה על חלקי - מודה על הטובה שחלק לי ששם חלקי מיושבי בית המדרש. ושתי תפלות הללו בכניסתו לבית המדרש וביציאתו חובה על כל איש ואיש לאמרן, דהכי אמרינן בברייתא בכניסתו מה הוא אומר וביציאתו מהו אומר משמע דחובה למימרינהו ו:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

היה מתפלל וכו'. כתב הר"ב שהן חובה וכו'. דהכי אמרינן וכו'. מה הוא אומר. ולא אמרינן מה היה אומר כדי שיהיה סיפור למה שהיה אומר ר' נחוניא בן הקנה ואז יהיה רשות בידינו אבל אמר בכניסתו מה הוא אומר ר"ל כשיכנס לבהמ"ד מה חייב לומר. רמב"ם:

שלא תארע תקלה על ידי. לשון הר"ב שלא אכשל בדבר הלכה וישמחו חבירי הרי רעה שתבא על ידי שאגרום להם שיענשו ע"כ. אבל הכשלון בדבר הלכה לא חשיב ליה רעה כיון שחביריו רבו עליו והרי הלכה כרבים ולא יבא מזה שום תקלה. אבל לשון רש"י הרי רעות שתים שיבואו על ידי שאגרום להם שיענשו ע"כ. וכשלון בדבר הלכה היא אחת מהשתים ולא הוצרך לזכרה בפירוש:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(ה) (על הברטנורא) אבל הכשלון בדבר הלכה לא חשיב ליה רעה כיון שתביריו רבו עליו והרי הלכה כרבים ולא יבא מזה שום כשלון. אבל רש"י חשיב בתרתי:

(ו) (על הברטנורא) ולא אמרינן מה היה אומר דהיה ספור למה שאמר רבי נחוניא בן הקנה ואז יהיה רשות בידינו אבל אמר מה הוא אומר ר"ל כשיכנוס לבית הכנסת מה חייב לומר. הר"מ:


פירושים נוספים

 


קיצור שנות אליהו

מה מקום - מה זמן יש לה; פירוש, באיזה זמן נתפלל אותה?

אמר להם וכו' - פירוש, אין לה זמן כלל, אלא בכניסתו לבית המדרש וביציאתו.

הודיה על חלקי - ירושלמי: אמר רבי אבין: הודיה לאל, שחלק לי דעה ומעשה טוב.