לדלג לתוכן

משנה ברכות ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ברכות פרק ד', ב: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<<משנהסדר זרעיםמסכת ברכותפרק רביעי ("תפילת השחר")>>

פרקי מסכת ברכות: א ב ג ד ה ו ז ח ט

משנה אמשנה במשנה ג •  משנה ד •  משנה ה • משנה ו • משנה ז • 

נוסח הרמב"םמנוקדמפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


תפילת השחר, עד חצות.

רבי יהודה אומר, עד ארבע שעות.

תפילת המנחה עד הערב.

רבי יהודה אומר, עד פלג המנחה.

תפילת הערב אין לה קבע.

ושל מוספין כל היום.

(רבי יהודה אומר, עד שבע שעות).

רבי נחוניא בן הקנה היה מתפלל בכניסתו לבית המדרש וביציאתו תפילה קצרה.

אמרו לו, מה מקום לתפילה זו?

אמר להם: בכניסתי אני מתפלל שלא תארע תקלה על ידי, וביציאתי אני נותן הודיה על חלקי.

רבן גמליאל אומר, בכל יום מתפלל אדם שמונה עשרה .

רבי יהושע אומר, מעין שמונה עשרה.

רבי עקיבא אומר, אם שגורה תפילתו בפיו, יתפלל שמונה עשרה. ואם לאו, מעין שמונה עשרה.

רבי אליעזר אומר, העושה תפילתו קבע, אין תפלתו תחנונים.

רבי יהושע אומר, המהלך במקום סכנה, מתפלל תפלה קצרה. אומר: הושע השם את עמך, את שארית ישראל. בכל פרשת העיבור יהיו צרכיהם לפניך. ברוך אתה ה' שומע תפילה.

היה רוכב על החמור, ירד.

ואם אינו יכול לירד, יחזיר את פניו, ואם אינו יכול להחזיר את פניו, יכון את לבו כנגד (בית) קדש הקדשים.

היה יושב בספינה או בקרון או באסדה, יכון את לבו כנגד בית קדש הקדשים.

רבי אלעזר בן עזריה אומר, אין תפילת המוספין אלא בחבר עיר .

וחכמים אומרים, בחבר עיר ושלא בחבר עיר.

רבי יהודה אומר משמו, כל מקום שיש חבר עיר, היחיד פטור מתפלת המוספין.

(א)

תְּפִלַּת הַשַּׁחַר, עַד חֲצוֹת.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, עַד אַרְבַּע שָׁעוֹת.

תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, עַד הָעֶרֶב.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, עַד פְּלַג הַמִּנְחָה.

תְּפִלַּת הָעֶרֶב, אֵין לָהּ קֶבַע.

וְשֶׁל מוּסָפִין, כָּל הַיּוֹם.

(רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, עַד שֶׁבַע שָׁעוֹת:)
(ב)

רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנֶה הָיָה מִתְפַּלֵּל בִּכְנִיסָתוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, וּבִיצִיאָתוֹ - תְּפִלָּה קְצָרָה

אָמְרוּ לוֹ - מַה מָקוֹם לִתְפִלָּה זוֹ?

אָמַר לָהֶם, בִּכְנִיסָתִי - אֲנִי מִתְפַּלֵּל שֶׁלֹּא תְּאַרַע תַּקָּלָה עַל יָדִי.

וּבִיצִיאָתִי - אֲנִי נוֹתֵן הוֹדָאָה עַל חֶלְקִי:

(ג)

רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, בְּכָל יוֹם מִתְפַּלֵּל אָדָם שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה.

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, מֵעֵין שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה.

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אִם שְׁגוּרָה תְּפִלָּתוֹ בְּפִיו יִתְפַּלֵּל שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה, וְאִם לָאו מֵעֵין שְׁמֹנָה עֶשְׂרֵה:

(ד)

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, הָעוֹשֶׂה תְּפִלָּתוֹ קֶבַע - אֵין תְּפִלָּתוֹ תַּחֲנוּנִים.

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, הַמְּהַלֵּךְ בְּמָקוֹם סַכָּנָה - מִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה קְצָרָה. אוֹמֵר: הוֹשַׁע הַשֵּׁם אֶת עַמְּךָ אֶת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל בְּכָל פָּרָשַׁת הָעִבּוּר יִהְיוּ צָרְכֵיהֶם לְפָנֶיךָ בָּרוּךְ אַתָּה ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה:

(ה)

הָיָה רוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר - יֵרֵד. וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לֵירֵד - יַחֲזִיר אֵת פָּנָיו. וְאִם אֵינוֹ יָכֹל לְהַחֲזִיר אֶת פָּנָיו - יְכַוֵּן אֶת לִבּוֹ כְּנֶגֶד בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים:

(ו)

הָיָה יוֹשֵׁב בִּסְפִינָה, אוֹ בְּקָרוֹן, אוֹ בְּאַסְדָּה - יְכַוֵּן אֶת לִבּוֹ כְּנֶגֶד בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים:

(ז)

רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אֹמֵר, אֵין תְּפִילַת הַמּוּסָפִין אֶלָּא בֶּחֶבֶר עִיר.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בֶּחֶבֶר עִיר וְשֶׁלֹּא בֶּחֶבֶר עִיר.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ, כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חֶבֶר עִיר - הַיָּחִיד פָּטוּר מִתְּפִלַּת הַמּוּסָפִין:


נוסח הרמב"ם

(א) תפילת השחר - עד חצות.

רבי יהודה אומר: עד ארבע שעות.
תפילת המנחה - עד הערב.
רבי יהודה אומר: עד פלג המנחה.
תפילת הערב - אין לה קבע.
ושל-מוספין - כל היום.


(ב) רבי נחוניה בן הקנה, היה מתפלל בכניסתו לבית המדרש וביציאתו, תפילה קצרה.

אמרו לו: מה מקום לתפילה זו?
אמר להם: בכניסתי, אני מתפלל שלא תארע תקלה על ידי;
וביציאתי, אני נותן הודיה על חלקי.


(ג) רבן גמליאל אומר: בכל יום מתפלל אדם שמונה עשרה.

רבי יהושע אומר: ומעין שמונה עשרה.
רבי עקיבה אומר: אם שגרה תפילתו בפיו - מתפלל שמונה עשרה; ואם לאו - מעין שמונה עשרה.


(ד) רבי אליעזר אומר: העושה תפילתו קבע - אין תפילתו תחנונים.

רבי יהושע אומר: המהלך במקום סכנה - מתפלל תפילה קצרה,
ואומר: "הושע ה' את עמך את שארית ישראל, כל פרשת העיבור יהיו צורכיהם לפניך, ברוך אתה ה' שומע תפילה".


(ה) היה רוכב על החמור - יירד.

אם אינו יכול לירד - יחזיר את פניו.
אם אינו יכול להחזיר את פניו - יכווין את לבו כנגד בית קודש הקדשים.


(ו) היה יושב בספינה, או בקרון, או באסדה - יכווין את לבו כנגד בית קודש הקדשים.


(ז) רבי אלעזר בן עזריה אומר: אין תפילת המוספין, אלא בחבר עיר.

וחכמים אומרין: בחבר עיר, ושלא בחבר עיר.
רבי יהודה אומר, משמו: כל מקום שיש חבר עיר - היחיד פטור מתפילת המוספין.