לדלג לתוכן

משנה ברכות ד רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

(א) תפילת השחר - עד חצות.

רבי יהודה אומר: עד ארבע שעות.
תפילת המנחה - עד הערב.
רבי יהודה אומר: עד פלג המנחה.
תפילת הערב - אין לה קבע.
ושל-מוספין - כל היום.


(ב) רבי נחוניה בן הקנה, היה מתפלל בכניסתו לבית המדרש וביציאתו, תפילה קצרה.

אמרו לו: מה מקום לתפילה זו?
אמר להם: בכניסתי, אני מתפלל שלא תארע תקלה על ידי;
וביציאתי, אני נותן הודיה על חלקי.


(ג) רבן גמליאל אומר: בכל יום מתפלל אדם שמונה עשרה.

רבי יהושע אומר: ומעין שמונה עשרה.
רבי עקיבה אומר: אם שגרה תפילתו בפיו - מתפלל שמונה עשרה; ואם לאו - מעין שמונה עשרה.


(ד) רבי אליעזר אומר: העושה תפילתו קבע - אין תפילתו תחנונים.

רבי יהושע אומר: המהלך במקום סכנה - מתפלל תפילה קצרה,
ואומר: "הושע ה' את עמך את שארית ישראל, כל פרשת העיבור יהיו צורכיהם לפניך, ברוך אתה ה' שומע תפילה".


(ה) היה רוכב על החמור - יירד.

אם אינו יכול לירד - יחזיר את פניו.
אם אינו יכול להחזיר את פניו - יכווין את לבו כנגד בית קודש הקדשים.


(ו) היה יושב בספינה, או בקרון, או באסדה - יכווין את לבו כנגד בית קודש הקדשים.


(ז) רבי אלעזר בן עזריה אומר: אין תפילת המוספין, אלא בחבר עיר.

וחכמים אומרין: בחבר עיר, ושלא בחבר עיר.
רבי יהודה אומר, משמו: כל מקום שיש חבר עיר - היחיד פטור מתפילת המוספין.


הדף הראשי של משנה ברכות ד