משנה ביצה ב י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת ביצה · פרק ב · משנה י | >>

משנה זו במהדורה המבוארתדפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו

[עריכה]

עגלה של קטן טמאה מדרס וניטלת בשבת, ואינה נגררת אלא על גבי כלים.

רבי יהודה אומר: כל הכלים אין נגררין, חוץ מן העגלה, מפני שהיא כובשת.

משנה מנוקדת

[עריכה]

עֲגָלָה שֶׁל קָטָן –

טְמֵאָה מִדְרָס,
וְנִטֶּלֶת בְּשַׁבָּת,
וְאֵינָהּ נִגְרֶרֶת אֶלָּא עַל גַּבֵּי כֵּלִים.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
כָּל הַכֵּלִים אֵין נִגְרָרִין –
חוּץ מִן הָעֲגָלָה,
מִפְּנֵי שֶׁהִיא כוֹבֶשֶׁת:

נוסח הרמב"ם

עגלה של קטן -

טמאה מדרס, וניטלת בשבת, ואינה נגררת אלא על גבי הכלים.
רבי יהודה אומר: כל הכלים אינן נגררין, חוץ מן העגלה - מפני שהיא כובשת.

פירוש הרמב"ם

וטומאת מדרס - שתטמא כשהלך עליו הזב, ואפילו היה בינו ובינה דבר מבדיל, וכבר נתבאר לך מזה דבר מועט בשבת, ועוד יתבאר לך כל משפט המדרס במסכת זבים.

והיו אומרים בשם רבי יהודה, אינה נגררת אלא על גבי כלים, כדי שלא תעשה רושם בארץ.

והאחר אומר בשמו חוץ מן העגלה מפני שהיא כובשת - עניינו שהיא משווה הארץ בלבד ואינה חופרת.

ודעת רבי יהודה כבר שמעת אותו, כי הוא סובר "דבר שאין מתכוין אסור". והעיקר מה שהודעתיך "דבר שאין מתכוין מותר", ולפיכך יהיה הדין כמו שנתבאר בשבת "גורר אדם מטה כסא וספסל, ובלבד שלא יתכוין לעשות חריץ":


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

עגלה - העשויה לשחוק לקטן, ומיוחדת לו לישב עליה לא:

טמאה מדרס - אם היה הקטן זב נעשית העגלה אב הטומאה:

ונטלת בשבת - דתורת כלי עליה:

ואינה נגררת - בשבת:

אלא ע"ג כלים - על גבי בגדים, מפני שעושה חריץ בקרקע, וחופר חייב משום חורש:

רבי יהודה אומר כו' - תרי תנאי נינהו ואליבא דר' יהודה, דת"ק נמי רבי יהודה היא דאמר דבר שאין מתכוין אסור. ואתא האי תנא אחריתי ואמר דלא אסר ר' יהודה בעגלה של קטן מפני שאינה עושה חריץ בהלוכה לב ע"י חפירה, אלא כובשת הקרקע ונדוש תחתיה ונעשה עפרה נמוך, אבל אינה מזיזה עפר ממקומה. וכבר אפסיקא הלכתא כר"ש דאמר גורר אדם מטה כסא וספסל, ובלבד שלא יתכוין לעשות חריץ:

פירוש תוספות יום טוב

עגלה של קטן כו' כתב הר"ב ומיוחדת לו לישב עליה. וכ"כ רש"י. וכתבו התוספות דלא נהירא דמאי קמ"ל פשיטא הא אין לך כלי מיוחד גדול מזה. לכך נראה לי דהיינו כלי שעושין לקטנים להתלמד להלוך והיא עומדת על שלשה אופנים ואוחז בו בידיו והיא מתגלגלת לפניו עכ"ל. וכדבריהם מוכח בהדיא בגמרא. דאמרינן עגלה כו' דהא סמיך ?עלוה ולרש"י [והר"ב] דהא יושב עליה מבעי ליה. ועוד דלא הוה צריך לפרושי כלל. וכן העתיק הרמב"ם בפרק כ"ה מהלכות כלים שהרי נשען עליה ולא כתב שהרי יושב עליה:

ואינה נגררת. לשון הר"ב בשבת. וכן לשון רש"י. ותמיהני למה להו לפרושי הכי. דאי משום דתנן ונטלת בשבת. התם רבותא קתני דאפילו בשבת נטלת אבל באיסורא הוי רבותא דאפי' ביו"ט אסורה:

מפני שהיא כובשת. פי' הר"ב מפני שאינה עושה חריץ כו'. ואידך סבר פעמים שאין האופן מתגלגל והוא נגרר וחופר. ואידך סבר לא שכיח הכי. רש"י. ומ"ש הר"ב וכבר אפסיקא הלכתא כרבי שמעון לעיל במשנה ח'. ועיין מה שכתבתי שם בבבת מקרדין כו'.

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(לא) (על הברטנורא) וכתבו התוספ' דלא נהירא דמאי קמ"ל פשיטא הא אין לך כלי מיוחד גדול מזה, לכך נ"ל דהיינו כלי שעושין לקטנים להתלמד להלוך והיא עומדת על ג' אופנים ואוחז בה בידו והיא מתגלגלת לפניו:

(לב) (על הברטנורא) ואידך סבר פעמים שאין האופן מתגלגל והוא נגרר וחופר ואידך סבר לא שכיח הכי. רש"י:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

עגלה של קטן:    שבת פ' במה אשה (שבת דף ס"ו) וכתוב בתוס' י"ט ואינה נגררת לשון הר"ב בשבת וכן לשון רש"י ז"ל ותמהני כו' ע"כ ואני רואה בלשון הגמ' אפי' בתלמוד המוגה על ידי הרב בצלאל אשכנזי ז"ל כתוב ומוגה אימא סיפא ר' יהודה אומר כל הכלים אין נגררין בשבת חוץ מן העגלה מפני שהיא כובשת:

ר' יהודה אומר וכו':    תוס' ס"פ המוציא יין ובפ' אמר להם הממונה דף ל"ד ובפ' במה מדליקין (שבת דף כ"ט) ס"ל לרב יוסף דבין בכלים גדולים בין בכלים קטנים ס"ל לר' שמעון דגורר ואע"ג דקטנים כגון כסא וספסל אפשר להו בטלטול ור' יהודה ס"ל דאפי' גדולים כגון מטה אע"ג דלא אפשר בטלטול אסור לגרור ובפ' כירה (שבת דף מ"א) פלפלו תוס' ז"ל לפי גרסתם ז"ל אי דבר שאין מתכוין אסור לר' יהודה מן התורה או מדרבנן גם בפ' א"ל הממונה דף ל"ד ונראה שהעלו דגבי שבת ס"ל לר' יהודה דבר שאין מתכוין מותר מן התורה: כתב ה"ר יהוסף בס"א ל"ג אין נגררין אלא ה"ג כל הכלים נגררין חוץ מן העגלה וכו' וביד פ' עשירי דהלכות כלים סי' ז' ופ' כ"ה סי' ט"ז:

תפארת ישראל

יכין

עגלה של קטן:    [שטענדער] עם אופנים, כמו שעושין גם בזמנינו לקטן שיתלמד ליליך, שכשהקטן נשען בו, העגלה מתגלגלת והולכת מעצמה לפניו. ונקט לה הכא דרך אגב להשמיעינו דלר' יודא מתר לגררה בשבת ויו"ט:

טמאה מדרס:    אם הקטן זב נעשית מדרס, מדנשען עליו, ומיוחדת להשענתו:

ונטלת בשבת:    דתורת כלי עליה:

ואינה נגררת:    ביו"ט וכ"ש בשבת:

אלא על גבי כלים:    על גבי בגדים. דאל"כ אסור דעושה חריץ, דס"ל דבר שאינו מתכוון אסור. והרי החופר בבית הו"ל תולדה דבונה ובשדה תולדה דחורש:

מפני שהיא כובשת:    שמפני שמתגלגלים האופנים, להכי אינם חופרים רק מעיק ומנמיך וכובש הקרקע, ואינו מזיז עפר ממקומה. וקיימא לן דדבר שאין מתכוון וליכא פסיק רישא, שרי:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים