משנה ביצה א ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת ביצה · פרק א · משנה ו | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

בית שמאי אומרים, אין מוליכין חלה ומתנות לכהן ביום טוב, בין שהורמו מאמש, בין שהורמו מהיום.

ובית הלל מתירין.

אמרו להם בית שמאי: גזרה שוה, חלה ומתנות מתנה לכהן, ותרומה מתנה לכהן.

כשם שאין מוליכין את התרומה, כך אין מוליכין את המתנות.

אמרו להם בית הלל: לא, אם אמרתם בתרומה שאינו זכאי בהרמתה, תאמרו במתנות שזכאי בהרמתן?

משנה מנוקדת

[עריכה]

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵין מוֹלִיכִין חַלָּה וּמַתָּנוֹת לַכֹּהֵן בְּיוֹם טוֹב,

בֵּין שֶׁהוּרְמוּ מֵאֶמֶשׁ, בֵּין שֶׁהוּרְמוֹ מֵהַיּוֹם.
וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין.
אָמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי:
גְּזֵרָה שָׁוָה, חַלָּה וּמַתָּנוֹת מַתָּנָה לַכֹּהֵן, וּתְרוּמָה מַתָּנָה לַכֹּהֵן –
כְּשֵׁם שֶׁאֵין מוֹלִיכִין אֶת הַתְּרוּמָה, כָּךְ אֵין מוֹלִיכִין אֶת הַמַּתָּנוֹת.
אָמְרוּ לָהֶם בֵּית הִלֵּל:
לֹא, אִם אֲמַרְתֶּם בִּתְרוּמָה שֶׁאֵינוֹ זַכַּאי בַּהֲרָמָתָה, תֹּאמְרוּ בְּמַתָּנוֹת שֶׁזַּכַּאי בַּהֲרָמָתָן:

נוסח הרמב"ם

בית שמאי אומרין אין מוליכין חלה ומתנות לכוהן ביום טוב בין שהורמו מאמש בין שהורמו מהיום ובית הלל מתירין אמרו בית שמאי לבית הלל גזירה שוה חלה ומתנות מתנה לכוהן ותרומה מתנה לכוהן כשם שאין מוליכין את התרומה כך לא יוליכו את המתנות אמרו להם בית הלל לא אם אמרתם בתרומה שאינו זכאי בהרמתה תאמרו במתנות שהוא זכאי בהרמתם.

פירוש הרמב"ם

בית שמאי אומרים אין מוליכין חלה כו': מתנות הן הזרוע והלחיים והקבה. ועוד יתבאר לך כי מכלל הדברים האסורין ביום טוב אין מגביהין תרומות ומעשרות. ואמרם בזו המשנה כי בית שמאי ובית הלל חולקין בהולכת חלה ומתנות ומודים שאין מוליכין תרומה אינו אמת אבל הן מודים שמוליכין חלה ומתנות וחולקין בתרומה. ובית הלל אומרים חלה מתנות מתנה לכהן ותרומה מתנה לכהן כשם שמוליכין את המתנות כך מוליכין את התרומה. ובית שמאי אמרו להם לא אם אמרתם במתנות שזכאי בהרמתן תאמרו בתרומה שאינו זכאי בהרמתן זהו לשון מחלוקתם:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

אין מוליכין חלה - ביו"ט. אף על פי שמותר בהפרשתה לא שרו ליה בהולכתה, אלא תיקון עיסתו התירו לו כו ולא יותר:

מתנות - הזרוע והלחיים והקיבה:

גזרה שוה - לאו דוקא, דכולה מדרבנן גזרו משום גזירה דאין מגביהין תרומות ומעשרות ביו"ט. אלא דומיא דג"ש:

מתנה לכהן - מכ"ד מתנות כהונה:

כשם שאין מוליכין את התרומה וכו' - הך מתניתין אדחיא לה בגמרא, דלא נחלקו ב"ש וב"ה שמוליכין חלה ומתנות. לא נחלקו אלא בהולכת תרומה, שב"ש אומרים אין מוליכין, וב"ה אומרים מוליכין. אמרו להן ב"ה לב"ש חלה ומתנות מתנה לכהן, ותרומה מתנה לכהן, כשם שמוליכין את המתנות כך מוליכין את התרומה. אמרו להם ב"ש לא, אם אמרתם בחלה ומתנות שזכאי בהרמתן, שנתנו חכמים כח ורשות בהפרשתן. לפי שהחיוב שלהן בא ביו"ט דלשין ושוחטין ביו"ט, וכיון שהותרו אותן של יו"ט שרינן להו להוליך אפילו אותן שנעשו מערב יום טוב, תאמרו בתרומה שאינו זכאי בהרמתה, שהרי א"א שיבא חיוב תרומה לכרי ביום טוב, לפי שאין חיוב תרומה אלא משעת מריחה בכרי ואין ממרחין ביום טוב כז, הלכך אין מוליכין תרומה ביום טוב:

פירוש תוספות יום טוב

אין מוליכין חלה ומתנות. פי' הר"ב דתיקון עיסתו התירו לו ומתנות אף הן הרמתן הותרו לו. ואע"פ שאין טובלין [כשאר טבל] לאסור הבשר [כמו שכתב הר"ב במשנה ג' פ"י דחולין] מיהו אם לא פירש שאר הבשר מהן הרי הוא אוכלן ועובר בעשה. רש"י. [*והר"ב במשנה ד' פרק ד' דדמאי כתב שאסור ליתן כו'. וכ"כ שם בשם הר"ש והרמב"ם. וכן כתבו התוספות דהכא ושכן משמע בירושלמי בהדיא כו']: שאינו זכאי בהרמתה. כתב הר"ב לפי שאין חיוב תרומה אלא משעת מריחה בכרי. ואין ממרחין ביו"ט. בתבואה שייך מירוח. ושארה עיין בפ"ק דמעשרות אימתי גרנן. אע"פ דבירק מלוי כלי סגי כדתנן התם במשנה ה' ירק דחיוב תרומתו מדרבנן לא אריא:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(כו) (על הברטנורא) ומתנות אף הן הרמתן הותרו לו ואף ע"פ שאין טובלין כשאר טבל לאסור חבשר וכמ"ש הר"ב במ"ג פ"י דחולין. מיהו אם לא פירש שאר חבשר מהן הרי הוא אוכלן ועובר עשה. רש"י:

(כז) (על הברטנורא) בתבואה שייך מירוח ושארה עיין פ"ק דמעשרות אימתי גרנן אף על פי דבירק מלוי כלי סגי כדתנן התם במשנה ה' ירק דחיוב תרומתו מדרבנן לא אריא. תוי"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

אין מוליכין כו':    ומצאתי שנקד הר"מ דילונזאנו ז"ל שֶהוּרְמוּ השי"ן בסגו"ל והה"א בשור"ק והרי"ש בשב"א וכתב כמו מדוע הוּטְלוּ כי הוּבְאוּ בית ע"כ:

אמרו להן ב"ש לב"ה גזרה שוה חלה ומתנות מתנה לכהן:    מכ"ד מתנות כהונה:

כשם שאין מוליכין את התרומה וכו':    הך מתני' אדחיא לה וכו' לשון ר"ע ז"ל אמר המלקט ונקטי' כר' יוסי דמוקי לפלוגתייהו בהא ומתני' אחרים היא. ובגמ' בעי נימא מתני' דלא כר' יהודה נמי דתניא א"ר יהודה לא נחלקו ב"ש וב"ה על המתנות שהורמו מעי"ט שמוליכין עם המתנות שהורמו מהיום ונשחטו מהיום לא נחלקו אלא להוליכן בפני עצמן שבש"א אין מוליכין ובה"א מוליכין ומתני קתני בין שהורמו מהיום וקס"ד דבנשחטו היום קא מיירי ואסר ותירץ רבא מי קתני שהורמו מהיום ונשחטו מהיום שהורמו קתני ולעולם שחיטתן מאמש אבל בהנך דנשחטו בי"ט מודו וכאחרים נמי אתיא דלא נחלקו אלא על המתנות דקאמרי אחרים בברייתא בנשחטו מאמש קמיירי ואיכא בינייהו טפלה ר' יהודה מתיר לטפל של אמש עם של יום אפי' לב"ש ואחרים סברי דאפי' לטפלו נמי אסרי ב"ש ומתני' לא איירי בטפלה כלל ואיכא למימר כר' יהודה ואיכא למימר כאחרים:

לא אם אמרתם בתרומה שאינו זכאי בחרמתה:    בגמ' אמר רבא דמוללין מלילות ומפרכין קטניות בי"ט ולפי זה מצינו תרומה שזכאי בהרמתה דסתם שבלין אין מפרישין תרומה עד שיעשו דגן והמולל בי"ט לאוכלן מפריש מהן תרומה על כרחו ומאי תרומה דתנן במתני' דאינו זכאי בהרמתה לכ"ע ברוב תרומות קאמר שישנן ע"י דישה ומירוח והן מעי"ט. ובטור א"ח סי' תק"ו:


פירושים נוספים