קטגוריה:משלי יד כב

הפסוק מדבר על אנשים החורשים = מתכננים תוכניות עמוקות בסתר ליבם. הוא מגנה את החורשים רע ומשבח את החורשים טוב; מכאן שאסור לשמור בסוד תוכניות שעלולות להזיק לזולת, אבל מותר ואף רצוי לשמור בסוד תוכניות של חסד ועזרה לזולת.

יתעו - מהשורש תעה = טעה = שגה, איבד את דרכו, התפזר. "הונח על הרוצה ללכת בדרך זה והולך באחר, והושאל לכל התועה בדעתו" (מצודת ציון).

1. חורשי-רע תועים - שוגים מבחינה מוסרית - כאשר הם מנסים לפגוע באדם בסתר, ללא התראה.

2. הם בוודאי יתעו - יטעו בשיקול-הדעת שלהם. ייתכן שהם פועלים מתוך כוונה טובה, לעשות צדק ולהעניש את החוטאים. אך אם הם עושים זאת ללא התראה, הם עלולים לטעות ולפגוע בחפים מפשע או להפריז בחומרת העונש.

3. וענשם יהיה שהם יתעו - יאבדו את דרכם ויתפזרו לכל עבר וייכשלו בתכניתם (דעת מקרא).

ולעומת זאת -

מותר ואף רצוי לשמור בסוד מעשים טובים שהאדם עושה עם הזולת; ניתן לפרש זאת לפי כמה משמעויות של הביטוי חסד ואמת:

1. חסד ואמת = מעשה טוב שנעשה ללא ציפיה לקבלת גמול; כשהאדם שומר את מעשיו הטובים בסתר, הדבר מוכיח שהוא עושה חסד אמיתי, שלא על מנת לקבל פרס.

2. חסד ואמת = הבטחה וקיום ההבטחה; כשהאדם שומר את תוכניותיו הטובות בסתר, ואינו מתפאר בהן לפני שהוא יכול לבצען בפועל, הוא לא מסתכן בהבטחות ללא כיסוי, ההבטחה וקיומה באות יחד.

3. חסד ואמת = מעשה טוב שמתמיד באופן אמין לאורך זמן; אדם העושה מעשים טובים בסתר, ואינו עסוק בפרסומת ויחסי ציבור, יכול להשקיע יותר במעשים הטובים עצמם, וכך הוא מצליח להתמיד בהם גם כשהתקשורת משתעממת ומפסיקה לדבר עליו.

4. חסד ואמת = מעשה טוב שמגבילים אותו, כך שלא יפגע במידת האמת; אדם השומר את תוכניותיו הטובות בסוד, קל לו יותר לעשות מעשים טובים בצורה מדוייקת המתאימה לאישיותו של המקבל; הוא לא נתון ללחצים מסוג "למה נתת לו יותר מאשר לי?!".

בספר משלי יש פסוקים רבים שמדברים נגד חורשי רע - אנשים שמתכננים להרע לחבריהם ומסתירים את תוכניותיהם:

• (משלי ג כט): "אַל תַּחֲרֹשׁ עַל רֵעֲךָ רָעָה וְהוּא יוֹשֵׁב לָבֶטַח אִתָּךְ".
• (משלי ו יד): "תַּהְפֻּכוֹת בְּלִבּוֹ חֹרֵשׁ רָע, בְּכָל עֵת מדנים[מִדְיָנִים] יְשַׁלֵּחַ".
• (משלי ו יח): "לֵב חֹרֵשׁ מַחְשְׁבוֹת אָוֶן, רַגְלַיִם מְמַהֲרוֹת לָרוּץ לָרָעָה".
• (משלי יב כ): "מִרְמָה בְּלֶב חֹרְשֵׁי רָע, וּלְיֹעֲצֵי שָׁלוֹם שִׂמְחָה"*.
• (משלי יד כב): "הֲלֹא יִתְעוּ חֹרְשֵׁי רָע, וְחֶסֶד וֶאֱמֶת חֹרְשֵׁי טוֹב"*.
• (משלי כו כג): "כֶּסֶף סִיגִים מְצֻפֶּה עַל חָרֶשׂ, שְׂפָתַיִם דֹּלְקִים וְלֶב רָע"*.
• (משלי כו כד): "בשפתו[בִּשְׂפָתָיו] יִנָּכֵר שׂוֹנֵא, וּבְקִרְבּוֹ יָשִׁית מִרְמָה. כִּי יְחַנֵּן קוֹלוֹ - אַל תַּאֲמֶן בּוֹ, כִּי שֶׁבַע תּוֹעֵבוֹת בְּלִבּוֹ. תִּכַּסֶּה שִׂנְאָה בְּמַשָּׁאוֹן, תִּגָּלֶה רָעָתוֹ בְקָהָל. כֹּרֶה שַּׁחַת בָּהּ יִפֹּל, וְגֹלֵל אֶבֶן אֵלָיו תָּשׁוּב. לְשׁוֹן שֶׁקֶר יִשְׂנָא דַכָּיו, וּפֶה חָלָק יַעֲשֶׂה מִדְחֶה".

הדבר אסור אפילו כשהמעשה הרע עצמו אינו אסור, לדוגמה, ע"פ חז"ל, כאשר איש מחליט לגרש את אשתו ואינו מספר לה על כך, אסור לו להתנהג בצורה שתגרום לה לחשוב שהוא אוהב אותה, כי גם זו הטעיה שנכללת במושג "חרישת רע".

מצד שני, כאשר הסוד קשור למעשה טוב, רצוי לשמור עליו בסתר, כמו שנאמר:

• (משלי יד כב): "הֲלֹא יִתְעוּ חֹרְשֵׁי רָע, וְחֶסֶד וֶאֱמֶת חֹרְשֵׁי טוֹב" - אדם שמתכנן להיטיב עם רעהו ומסתיר את תוכניותיו - עושה בכך "חסד ואמת"*.

אולם מה דינו של סוד שאינו קשור כלל לזולת - לא לרע ולא לטוב?

נראה שבמקרה זה מותר לשמור את הדבר בסוד, כפי שניתן ללמוד מהפסוקים המגנים את מי שמגלה את סודותיו של רעהו, ראו (משלי כ יט): "גּוֹלֶה סּוֹד הוֹלֵךְ רָכִיל, וּלְפֹתֶה שְׂפָתָיו לֹא תִתְעָרָב"*.

כל עוד הדבר אינו גורם רע לאחרים, מותר לאדם לשמור סוד, ואסור לאחרים לגלות את סודותיו.