מ"ג משלי יד כא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בז לרעהו חוטא ומחונן עניים [ענוים] אשריו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בָּז לְרֵעֵהוּ חוֹטֵא וּמְחוֹנֵן עניים [עֲנָוִים] אַשְׁרָיו.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בׇּז־לְרֵעֵ֥הוּ חוֹטֵ֑א
וּמְחוֹנֵ֖ן עניים עֲנָוִ֣ים אַשְׁרָֽיו׃
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"בז לרעהו" - המבזה לרעהו הוא חוטא.
"ומחונן" - המראה לענוים חנינה ואהבה, אשרי לו.