"הלוא יתעו". הנה האנשים שהם חורשי רע יתעו בדרכם כי ימצאו להם מונעים רבים מההגעה למבוקשם ואולם חורשי טוב ימצאו בדרכים חסד ואמת והנה האמת הוא שיתישר להם הדרך בדרך שחשבו אותו והחסד הוא שיתישר להם מהטוב יותר ממה שחשבו מפני העזר האלהי אשר ילוה אליהם:
"יתעו" - הונח על הרוצה ללכת בדרך זה והולך באחר, והושאל לכל התועה בדעתו.
"חורשי" - ענין מחשבה.
מצודת דוד
"הלא יתעו" - החושבים רעהלא תועים הם בדעתם, כי חשבו על הזולת ובאמת עליהם תשוב; אבל החושבים טוב הוא חסד ואמת, כי בעבור מחשבתם הטובה ימשך עליהם חסד ויאומת מחשבתם על מי אשר חשבו הטוב עליו.
"הלוא יתעו חורשי רע", החורש הוא החושב לעשות דבר בשתיקה בל יודע לאיש "והחורשים רע יתעו", כי התועה מן הדרך במקום רואים, ינחוהו העוברים בדרך הישר, אבל החורשים רע בסתר הם נוטים מדרך החכמה לדרך עקלתון, והלא יתעו תמיד כי אין רואה לנחותם הדרך, אבל "החורשים טוב" ומסתירים מעשיהם, זה בא מצד "החסד והאמת", כי העושה טוב בגלוי מצפה לגמול, או לכבוד ותפארת, והעושה טוב לחברו בסתר זה אינו מצפה לתשלום גמול, וזה מצד שגברה בנפשו חסד ואמת, שהוא מעשה החסד שלא לתשלום גמול:
ביאור המילות
"חרשי". החורשים בסתר (כנ"ל י"ב כ'), "וחסד ואמת", הוא החסד הנעשה שלא לתשלום גמול:
