ביאור:חסד - אמת

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




המושגים אמת ו חסד נזכרים יחד פעמים רבות. הפירוש המקובל למושגים אלה הוא:

  • אמת = קיום חובה או הבטחה; שורת הדין (כמו המילים מהשורש אמן );
  • חסד = מעשה שמעבר לחובה והבטחה; לפנים משורת הדין (כמו המילה חסיד ).

לדוגמה:

  • (זכריה ז ט): "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת לֵאמֹר: מִשְׁפַּט אֱמֶת שְׁפֹטוּ, וְחֶסֶד וְרַחֲמִים עֲשׂוּ אִישׁ אֶת אָחִיו"- אמת קשורה למשפט, וחסד קשור לרחמים.
  • (משלי כ ו): "רָב אָדָם יִקְרָא אִישׁ חַסְדּוֹ, וְאִישׁ אֱמוּנִים מִי יִמְצָא?"- הרבה אנשים מוכנים להתנדב למעשים שמעבר לחובתם, אך באופן מפתיע, רק מעטים מקפידים תמיד למלא את חובתם ( פירוט ).
  • (בראשית לב יא): "קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ, כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת"- עשית עמי אמת בכך שקיימת את ההבטחה לשמור עליי בארם, ועשית עמי חסדים רבים בכך שנתת לי עושר רב.
  • (תהלים כו ג): "כִּי חַסְדְּךָ לְנֶגֶד עֵינָי, וְהִתְהַלַּכְתִּי בַּאֲמִתֶּךָ"- נאום הגנה של המשורר, המצהיר שהוא משתדל לעשות מעבר לחובתו וגם לקיים את חובתו ( פירוט ).

פסוקים רבים כוללים את שני המושגים הללו כמושג אחד - חסד ואמת; רוב המפרשים פירשו שהמושג מציין מעשה אחד - "חסד של אמת", "חסד אמיתי"; והציעו כמה הסברים למשמעותו של מושג זה:

1. מעשה חסד שנעשה מתוך אהבה אמיתית, ללא כל מחשבה על גמול או תועלת (רש"י על בראשית מז כט, וכן מצודת דוד על יהושע ב יד) ;

2. מעשה שיש בו שני חלקים - חלק אחד הוא לפנים משורת הדין = חסד, והחלק השני הוא מתוך חובה = אמת (רד"ק על יהושע ב יב, מלבי"ם על יהושע ב יד, הגאון מווילנה על משלי ג ג ) ; בפרט - הבטחה לעשות מעשה חסד: ההבטחה עצמה היא חסד כי לא חייבים להבטיח, אבל קיום ההבטחה הוא אמת (הגאון מווילנה על יהושע ב יד, ואולי גם אבן עזרא על בראשית כד מט ) ;

3. מעשה חסד שמתמיד ומתקיים בצורה אמינה וקבועה לאורך זמן (דעת מקרא על בראשית מז כט,  ואולי גם אבן עזרא על בראשית כד מט ) ;

4. מעשה חסד שיש בו תנאי, המגביל אותו ומוודא שהחסד לא יפגע במידת האמת (רש"ר הירש על בראשית כד כז; יחיאל שרמן ) .

ניתן לפרש את הפסוקים לפי כל אחד מפירושים אלה, למשל:

  • (בראשית כד כז): "וַיֹּאמֶר: בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם, אֲשֶׁר לֹא עָזַב חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ מֵעִם אֲדֹנִי; אָנֹכִי בַּדֶּרֶךְ נָחַנִי ה' בֵּית אֲחֵי אֲדֹנִי": 1 כל מעשה חסד שה' עושה הוא חסד של אמת, כי ה' בוודאי אינו צריך כל גמול או תועלת מהאדם;  2 החסד הוא ההבטחה שה' הבטיח לאברהם שיברך אותו וירבה את זרעו, והאמת היא קיום ההבטחה בכך שעזר לו למצוא כלה לבנו;  או - האמת היא קיום ההבטחה על ריבוי הזרע, והחסד הוא שהכלה היא דווקא ממשפחתו;  3 ה' עשה חסד עם אברהם באופן קבוע, מאז שהוציא אותו ממולדתו ועד עכשיו;  4 ה' יכול לעשות חסד בלי גבול, אבל הוא מגביל את חסדיו כדי שיתאים למידת האמת - לצרכים ולאישיות של אותו אדם; ה' עשה חסד עם אברהם בכך שעזר לו למצוא כלה לבנו, אבל לא כלה מבנות כנען הקרובות אליו, אלא כלה שמתאימה לאישיותו: " "אהבה היא בלב, ואילו חסד - במעשה. האמת כביכול מגבילה" "את החסד. חסד ואמת - מעשה אהבה, שאינו פוגע באמת. אהבת האדם עיוורת; היא ממלאת את משאלות האהוב, בלא התחשבות בערכן האמיתי, אך חסד ה' הוא "חסד ואמת", אין הוא ממלא אלא את אותן משאלות, העשויות להיות לטובה באמת; בחסד ה' אין האמת נעדרת" ". כן הדבר לגבי יעקב (בראשית מז כט). הדאגה לקבורתו היא החסד, שמירת התנאי "אל נא תקברני במצרים" - האמת. כך גם מבקשת רחב מהמרגלים לעשות עמה חסד ואמת, חסד שיש בו תנאי (יהושע ב יב)." "אמת היא התבלין, קב החומטין, השומר על עושה החסד, שלא יאבד בידיו את העיקר: את" "האמת. וכך גם אולי כאן: אדיר חפצם" "של ההורים, להשיא את בניהם." "יש המבקשים למלא משאלה זו, בלי לשים לב אל העיקר - אם אין מזדמנת בת כרוח אברהם, פנה אל ענר, אשכול וממרא, או אל ארם - אלה שואפים לחסד בלא אמת. אך אברהם ביקש חסד ואמת, ובשניהם נעתר לו ה'" " ( הירש כאן ) .
  • לפי כל אחד מהפירושים אפשר לפרש גם את הפסוק המדבר על מידותיו הכלליות של ה' - (שמות לד ו): "וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת"(ראו
דרכי ה' שהתגלו למשה ).
  • (בראשית כד מט): "וְעַתָּה אִם יֶשְׁכֶם עֹשִׂים חֶסֶד וֶאֱמֶת אֶת אֲדֹנִי הַגִּידוּ לִי, וְאִם לֹא הַגִּידוּ לִי, וְאֶפְנֶה עַל יָמִין אוֹ עַל שְׂמֹאל"(עבד אברהם מבקש מבני משפחתה של רבקה שירשו לה לבוא איתו ולהינשא ליצחק): 1 אדוני, אברהם, נמצא רחוק מכאן, וכנראה לא יוכל לגמול לכם, ולכן המעשה יהיה חסד אמיתי;  2 החסד הוא שתבטיחו לי שתתנו לי את רבקה, והאמת היא שתקיימו את הבטחתכם: "חסד - דבר שאינו חייב, ואמת - לקיים דבר החסד. והמילה מגזרת אמונה, והתי"ו לשון נקבה" ( אבן עזרא ) ;    או - החסד הוא שתאפשרו לרבקה לבוא איתי לארץ ישראל כי זה מעבר לחובתכם, והאמת היא שלא תבקשו מיצחק לבוא אליכם כי לכך אין לכם רשות;   3 נישואין הם מעשה חסד שנמשך לאורך ימים;  4 אני מבקש שתעשו עמי חסד ותתנו לרבקה להינשא ליצחק, אבל רק בתנאי שהיא תבוא איתי לארץ כנען, ולא תבקש שיצחק יבוא לארם.
  • בראשית מז כט: " "וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת, וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף, וַיֹּאמֶר לוֹ 'אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי, וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת - אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם" '": 1 אני הולך לָמוּת ולא אוכל לגמול לך על כך, ולכן המעשה יהיה מעשה חֶסֶד אמיתי: "חֶסֶד שעושין עם המתים הוא חֶסֶד של אמת, שאינו מצפה לתשלום גמול" ( רש"י ; מכאן גם הביטוי גחש"א = גמילות חֶסֶד של אמת - ככינוי למצוות קבורת המת) ;  2 החֶסֶד הוא שתבטיח לי לקבור אותי בכנען, והאמת היא שתקיים את הבטחתך;   או - האמת היא שתקבור אותי כי זו חובה לקבור את המת, והחֶסֶד הוא שתטרח ותעלה אותי לארץ כנען כי זה כבר מעבר לחובתך;  3 קבורה היא מעשה חֶסֶד שנמשך לאורך זמן - עד תחיית המתים;  4 אני מבקש שתעשה עמי חסד ותקבור אותי, אבל רק בתנָאי שהקבורה תהיה בארץ כנען ולא בְּמִצְרָיִם.
  • (יהושע ב יב-יד): "וְעַתָּה הִשָּׁבְעוּ נָא לִי בה', כִּי עָשִׂיתִי עִמָּכֶם חֶסֶד, וַעֲשִׂיתֶם גַּם אַתֶּם עִם בֵּית אָבִי חָסֶד, וּנְתַתֶּם לִי אוֹת אֱמֶת... וַיֹּאמְרוּ לָהּ הָאֲנָשִׁים 'נַפְשֵׁנוּ תַחְתֵּיכֶם לָמוּת אִם לֹא תַגִּידוּ אֶת דְּבָרֵנוּ זֶה, וְהָיָה בְּתֵת ה' לָנוּ אֶת הָאָרֶץ וְעָשִׂינוּ עִמָּךְ חֶסֶד וֶאֱמֶת '"1 אחרי הכיבוש כבר לא נצטרך אותך, ובכל זאת נציל את בני ביתך, כמעשה חסד ללא בקשת גמול (מצודת דוד) ;   2 אנחנו חייבים להציל אותך מצד מידת האמת כמו שאת הצלת אותנו, אבל אנחנו גם נעשה עמך חסד בכך שנציל את משפחתך: "אמת - להחיותה, וחסד - להחיות בית אביה." ( רד"ק ; ראו גם נריה קליין, ישיבת הר עציון, 'דף קשר' 1055 ) , או: "אמת - במה שנחיה אתכם, וחסד - במה שניתן לכם מתנות רבות וכבוד" ( מלבים ) ;  או - החסד הוא שאנו מבטיחים לך להציל אותך, והאמת היא קיום ההבטחה: "וזהו שאמר הכתוב תתן אמת ליעקב חסד לאברהם, כי הבטחה החדשה החדשה שהיתה לאברהם הוא הנקרא חסד, אבל ליעקב הוא אמת, שמאמת הבטחתו שהבטיח לאברהם" ( הגאון מווילנה על יהושע ב יב ) ;   3 נציל את חייך וגם נצרף אותך לעם ישראל, כך שהחסד יתמיד בקביעות;   4 נעשה עמך חסד בתנאי שלא תגלי את הסימן לאחרים. 
  • (מיכה ז כ): "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם"
  • (משלי ג ג): "חֶסֶד וֶאֱמֶת אַל יַעַזְבֻךָ, קָשְׁרֵם עַל גַּרְגְּרוֹתֶיךָ, כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ"- אל תפסיק לעשות מעשי חסד ואמת, או - אל תשכח מעשי חסד ואמת שעשו עמך; מתאים לכל הפירושים ( פירוט ).
  • (משלי יד כב): "הלוא יִתְעוּ חֹרְשֵׁי רָע, וְחֶסֶד וֶאֱמֶת חֹרְשֵׁי טוֹב"- אנשים העושים מעשים טובים בסתר, עושים בכך חסד ואמת; מתאים לכל הפירושים ( פירוט ).
  • (משלי טז ו): "בְּחֶסֶד וֶאֱמֶת יְכֻפַּר עון, וּבְיִרְאַת ה' סוּר מֵרָע"- העושה חסד ואמת מכפר על עוונותיו; מתאים לכל הפירושים ( פירוט ).
  • (משלי כ כח): "חֶסֶד וֶאֱמֶת יִצְּרוּ מֶלֶךְ, וְסָעַד בַּחֶסֶד כִּסְאוֹ"- שילוב של מעשים שלפנים משורת הדין עם הקפדה על שורת הדין ישמרו על יציבות השלטון של המלך; מתאים לפירושים 2, 4 ( פירוט ).

פסוקים נוספים[עריכה]

  • שמואל ב ב ו, דברי דוד לאנשי יבש גלעד שקברו את שאול: "ועתה יעש ה' עמכם חסד ואמת וגם אנכי אעשה אתכם הטובה הזאת אשר עשיתם הדבר הזה"
  • שמואל ב טו כ: "תְּמוֹל בּוֹאֶךָ וְהַיּוֹם אנועך[אֲנִיעֲךָ] עִמָּנוּ לָלֶכֶת וַאֲנִי הוֹלֵךְ עַל אֲשֶׁר אֲנִי הוֹלֵךְ שׁוּב וְהָשֵׁב אֶת אַחֶיךָ עִמָּךְ חֶסֶד וֶאֱמֶת"
  • (מלכים א ג ו): "וַיֹּאמֶר שְׁלֹמֹה אַתָּה עָשִׂיתָ עִם עַבְדְּךָ דָוִד אָבִי חֶסֶד גָּדוֹל כַּאֲשֶׁר הָלַךְ לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבִצְדָקָה וּבְיִשְׁרַת לֵבָב עִמָּךְ וַתִּשְׁמָר לוֹ אֶת הַחֶסֶד הַגָּדוֹל הַזֶּה וַתִּתֶּן לו בֵן יֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ כַּיּוֹם הַזֶּה"
  • (ישעיהו טז ה): "וְהוּכַן בַּחֶסֶד כִּסֵּא וְיָשַׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת בְּאֹהֶל דָּוִד שֹׁפֵט וְדֹרֵשׁ מִשְׁפָּט וּמְהִר צֶדֶק"
  • (הושע ד א): "שִׁמְעוּ דְבַר ה' בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי רִיב לה' עִם יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ; כִּי אֵין אֱמֶת וְאֵין חֶסֶד וְאֵין דַּעַת אֱלֹהִים בָּאָרֶץ"
  • (תהלים כה ה): "הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי, כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם: זְכֹר רַחֲמֶיךָ ה' וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה"
  • (תהלים כה י): "כָּל אָרְחוֹת ה' חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו"
  • (תהלים כו ג): "כִּי חַסְדְּךָ לְנֶגֶד עֵינָי וְהִתְהַלַּכְתִּי בַּאֲמִתֶּךָ"
  • (תהלים מ יא): "צִדְקָתְךָ לֹא כִסִּיתִי בְּתוֹךְ לִבִּי אֱמוּנָתְךָ וּתְשׁוּעָתְךָ אָמָרְתִּי לֹא כִחַדְתִּי חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ לְקָהָל רָב"
  • (תהלים מ יב): "אַתָּה ה' לֹא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ מִמֶּנִּי חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרוּנִי"
  • (תהלים נז ד): "יִשְׁלַח מִשָּׁמַיִם וְיוֹשִׁיעֵנִי חֵרֵף שֹׁאֲפִי סֶלָה יִשְׁלַח אֱלֹהִים חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ"
  • (תהלים נז יא): "כִּי גָדֹל עַד שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ"
  • (תהלים סא ח): "יֵשֵׁב עוֹלָם לִפְנֵי אֱלֹהִים, חֶסֶד וֶאֱמֶת מַן יִנְצְרֻהוּ"
  • (תהלים סט יד): "וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה' עֵת רָצוֹן אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ"
  • (תהלים פה יא): "חֶסֶד וֶאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ, צֶדֶק וְשָׁלוֹם נָשָׁקוּ"
  • (תהלים פו טו): "וְאַתָּה אֲדֹנָי אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת"
  • (תהלים פט טו): "צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ, חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ"
  • (תהלים קח ה): "כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ"
  • (תהלים קטו א): "לֹא לָנוּ ה' לֹא לָנוּ כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד, עַל חַסְדְּךָ עַל אֲמִתֶּךָ"
  • (תהלים קיז ב): "כִּי גָבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ, וֶאֱמֶת ה' לְעוֹלָם הַלְלוּ יָהּ"
  • (תהלים קלח ב): "אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְאוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ, כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ"
  • (משלי יא יז): "גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד וְעֹכֵר שְׁאֵרוֹ אַכְזָרִי: רָשָׁע עֹשֶׂה פְעֻלַּת שָׁקֶר וְזֹרֵעַ צְדָקָה שֶׂכֶר אֱמֶת"
  • (נחמיה ט לב): "וְעַתָּה אֱלֹהֵינוּ הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא שׁוֹמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד אַל יִמְעַט לְפָנֶיךָ אֵת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאַתְנוּ לִמְלָכֵינוּ לְשָׂרֵינוּ וּלְכֹהֲנֵינוּ וְלִנְבִיאֵנוּ וְלַאֲבֹתֵינוּ וּלְכָל עַמֶּךָ מִימֵי מַלְכֵי אַשּׁוּר עַד הַיּוֹם הַזֶּה: וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ"

תגובות[עריכה]

תגובה שקיבלתי מעמנואל Ami1938@gmail.com :

הטבע-אל, עשה עמנו חסד, ונטע בתוכנו חלק מהנצחיות שלו, שמתבטאת במהות הנצחית הייחודית שלנו. כלומר אופיינו ותכונותינו, או מבנה האישיות שלנו. אצל הרמב״ם זה חלק מנטלי מהנקבעות הנצחיות בטבע. אצל שפינוזה חלקיק מתואר המחשבה הנצחי שמתקיימת בו חזרה נצחית של הקיים.

אם נגלם את האידיאה הפרטית שלנו, נחיה לפי האמת הפנימית שלנו, כלומר לפי טבענו ולא לפי טבע האחר. בכך נגמול את עצמנו באושר שמחה פנימית. יש כאן שכר מצוה מצוה, שתואם חסד. *חסד* עשה עמנו האל, שאיפשר לנו לנסות ולחיות לפי ה*אמת* הפנימית שלנו. בכך מתקיים החיבור בין חסד לאמת.

-- Erel Segal Halevi, 2013-02-08 09:09:15

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-11-29.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/hvdlim1/xsd_emt