עם טעמים:
כִּֽי־גָדֹ֣ל עַד־שָׁמַ֣יִם חַסְדֶּ֑ךָ וְֽעַד־שְׁחָקִ֥ים אֲמִתֶּֽךָ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
כי - יתכן היות פירוש חרף שואפי, בעבור שחרפני ישלח השם חסדו וזה הוא: כי גדול עד שמים ובעבור כי יש לגבהות השמים חקר ואין חקר לחסדך, על כן אחריו: רומה על השמים.
(יא-יב) "כי גדול עד שמים חסדך", ששני ההנהגות הנקובות בשם חסד ואמת, נמצאו גם בשמים ובשחקים, וכבר התבאר פסוק זה באורך למעלה (סי' ל"ו) במ"ש ה' בהשמים חסדך אמונתך עד שחקים עי"ש, וזה מגביל פה נגד מ"ש "רומה על השמים אלהים", שזה מגביל נגד אקרא לאל עליון שהוא ראשית הסבות שבאים ע"י השמים והמערכת, כי הכל הוא ע"י ההשגחה גם בשמים, ונגד מ"ש לאל גומר עלי שגם בעת שע"פ הסבות הנמשכות יתחייב שלא אושע, תהפך את הסבה האחרונה ותגמור הדבר לישועה שזה מצד הנס הגמור שהוא ג"כ מתמיד בהנהגת ה', וזה ע"י הנס שבא מן השחקים, וכמו שהארכתי בזה למעלה שם, וא"כ רומה על השמים אלהים "על כל הארץ כבודך":
ביאור המילות
"מעל שמים עד שחקים, חסדך אמתך". התבאר למעלה (סי' לו):
