קטגוריה:משלי ב ח

הפסוקים 6-8 מקשרים בין חכמה ותבונה לבין יושר ומשפט. הם מכוונים לתלמידים, המרגישים שאינם חכמים מספיק כדי להצליח בלימודים, ולכן עלולים להתפתות לנהוג שלא ביושר (כמו הנוהגים בימינו לקנות עבודות או להעתיק במבחנים).

הכתוב מלמד אותם, שכדי לזכות לחכמה יש ללכת בדרכי ה', כי ה' יתן חכמה - החכמה האמיתית מגיעה מה'; מפיו דעת ותבונה - כשה' נופח נשמת חיים באדם, הוא נוטע בו גם את הכוחות להשיג דעת ותבונה. ה' הוא המפעיל את כוחותיו השכליים של האדם, והוא משגיח ובוחן את האופן שבו האדם משתמש בכוחותיו: מי שמשתמש בהם ביושר, ואינו מעתיק את עבודותיהם של אחרים, בסופו של דבר יזכה לתושיה, להברקות ורעיונות מועילים גם מעבר לטבעו (שיעזרו לו גם להצליח במבחן...); וכן יזכה שה' יגן עליו ויציל אותו מטעויות. התושיה הזאת צפונה ושמורה היטב, כך שרק הישרים ייהנו ממנה; ולא אותם אנשים שניסו להשיג ציונים גבוהים בדרכי ערמה, (איוב ה יב): "מֵפֵר מַחְשְׁבוֹת עֲרוּמִים, וְלֹא תַעֲשֶׂינָה יְדֵיהֶם תּוּשִׁיָּה".

לכן, הדרך להצליח בלימודים היא להתמיד ולהשקיע, לנצור אורחות משפט - לשמור בהתמדה על כל חוקי היושר והצדק בלימודים, ולבטוח בה' אשר דרך חסידיו ישמור - למרות שהכישורים השכליים שלהם אינם מושלמים, ה' יעשה איתם חסד וייתן להם את כל התבונה הדרושה כדי להצליח.