"אז תבין" - הנה, כשתעשה כן, ותשיג העניינים האלהיים בזה האופן הקודם, הנה תתיישר מזה להבין הפילוסופיא המדינית המיישרת אל צדק ומשפט ומישרים וכל דרך טוב במידות והתכונות, וזה כי כשתסתכל באופן החסד והחנינה והיושר הנמצא במה שישפע מהשם יתברך בעולם העליון והאמצעי והשפל, הנה יישירך זה לקנות ממנו תבונה ומנהג ללכת בדרכי השם יתברך, שבזאת ההשגה גם כן תהיה נעזר בשם יתברך למצוא הדרכים והסדרים המישירים להגיע אל השלימות בזאת הפילוסופיא.
"אז תבין צדק", חוץ ממה שישפיע עליו חכמה ובינה ודעת אלהים, יבין ג"כ "צדק ומשפט", שהיא ההנהגה בין אדם לחברו, ומשפט הוא מה שמחוייב לפי שורת הדין וצדק הוא מה שיעשה לפנים משורת הדין, וכן במדות ובתכונות הנפש יבין "מישרים", שהוא מה שמחייב היושר, ובזה יש שני ענינים,
א) הדרך האמצעי הישר שהוא טוב תמיד,
ב) "המעגל" שהוא הדרך הסבובי שלפעמים צריך לצאת מדרך הישר אל מעגל סבובי, כמו להתאכזר ולהתגאות נגד רשעים, וזה אינו טוב תמיד, כי מדות האכזריות והגאוה רעים בעצמם, רק שלפעמים הוא טוב אם על ידו יבוא אל דרך הישר, ועז"א "כל מעגל טוב":
ביאור המילות
"צדק, ומשפט, ומישרים". התבאר למעלה (א' ג'), "ומעגל" הוא הדרך הסבובי כמ"ש לקמן (ט"ו), והוא מקביל נגד מישרים שהוא דרך הישר כמ"ש (ישעיה כ"ו), והישר תמיד טוב שהוא הדרך האמצעי, אבל המעגל לפעמים טוב ולפעמים רע, לכן אמר כל מעגל טוב:
אז תבין צדק ומשפט ומישרים כל מעגל טוב — נוכל לפרש שהוא מוסב על התנאי העליון, כל ד' הפסוקים הראשונים, ועליהם בא השכר, "אז תבין יראת ה'" (פסוק ה) וכל הפסוקים שאחר כן; ועוד שכר אחר, אז תבין צדק ומשפט וגו'. ונוכל לפרש שהוא מוסב על מה שאחריו, "כי תבוא חכמה בלבך ודעת לנפשך ינעם" (פסוק י).
