בן הדד מלך ארם עלה עם צבא עצום על ממלכת ישראל על-מנת לרמוס אותה ברגליו,  (מלכים א כ י): "וַיִּשְׁלַח אֵלָיו בֶּן הֲדַד וַיֹּאמֶר כֹּה יַעֲשׂוּן לִי אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִפוּ אִם יִשְׂפֹּק עֲפַר שֹׁמְרוֹן לִשְׁעָלִים לְכָל הָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלָי".

אחאב מלך ישראל הצליח, בחסדי ה', להתגבר על ארם, ובקרב השני אף הצליח ללכוד את בן-הדד מלך ארם, (מלכים א כ ל): "וַיָּנֻסוּ הַנּוֹתָרִים אֲפֵקָה אֶל הָעִיר, וַתִּפֹּל הַחוֹמָה עַל עֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה אֶלֶף אִישׁ הַנּוֹתָרִים, וּבֶן הֲדַד נָס וַיָּבֹא אֶל הָעִיר חֶדֶר בְּחָדֶר".

אולם אחאב חמל עליו, כרת איתו ברית ושיחרר אותו, (מלכים א כ לד): "וַיֹּאמֶר אֵלָיו: הֶעָרִים אֲשֶׁר לָקַח אָבִי מֵאֵת אָבִיךָ אָשִׁיב, וְחוּצוֹת תָּשִׂים לְךָ בְדַמֶּשֶׂק כַּאֲשֶׁר שָׂם אָבִי בְּשֹׁמְרוֹן, וַאֲנִי בַּבְּרִית אֲשַׁלְּחֶךָּ; וַיִּכְרָת לוֹ בְרִית וַיְשַׁלְּחֵהוּ".

ה' התייחס לשיחרור זה בחומרה רבה, ואמר ביד מבני הנביאים, (מלכים א כ מב): "וַיֹּאמֶר אֵלָיו: כֹּה אָמַר ה': יַעַן שִׁלַּחְתָּ אֶת אִישׁ חֶרְמִי מִיָּד - וְהָיְתָה נַפְשְׁךָ תַּחַת נַפְשׁוֹ, וְעַמְּךָ תַּחַת עַמּוֹ".

הנבואה הראשונה, והיתה נפשך תחת נפשו, התגשמה תוך שלוש שנים: במלחמה הבאה בין ישראל לארם, ציווה בן-הדד מלך ארם לפגוע דווקא באחאב אשר חמל עליו, (מלכים א כב לא): "וּמֶלֶךְ אֲרָם צִוָּה אֶת שָׂרֵי הָרֶכֶב אֲשֶׁר לוֹ שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם לֵאמֹר: לֹא תִּלָּחֲמוּ אֶת קָטֹן וְאֶת גָּדוֹל כִּי אִם אֶת מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְבַדּוֹ", וכך היה, (מלכים א כב לה): "וַתַּעֲלֶה הַמִּלְחָמָה בַּיּוֹם הַהוּא, וְהַמֶּלֶךְ הָיָה מָעֳמָד בַּמֶּרְכָּבָה נֹכַח אֲרָם, וַיָּמָת בָּעֶרֶב; וַיִּצֶק דַּם הַמַּכָּה אֶל חֵיק הָרָכֶב".

אולם הנבואה השניה, ועמך תחת עמו, דווקא לא התגשמה באותה מלחמה, (מלכים א כב לו): "וַיַּעֲבֹר הָרִנָּה בַּמַּחֲנֶה כְּבֹא הַשֶּׁמֶשׁ לֵאמֹר: אִישׁ אֶל עִירוֹ וְאִישׁ אֶל אַרְצוֹ". הקרבן היחיד במלחמה היה אחאב - ברגע שאחאב נהרג, כל שאר הלוחמים חזרו הביתה.

ואכן, הנבואה השניה לא ברורה: אחאב הרי היה זה ששיחרר את בן הדד. אם כך, מספיק שאחאב ייענש "והיתה נפשך תחת נפשו".מדוע כל העם צריך להיענש, "ועמך תחת עמו"?

ספר בראשית פרק מח כתוב:בברכת יעקב לבני יוסף

(יז) וַיַּרְא יוֹסֵף כִּי יָשִׁית אָבִיו יַד יְמִינוֹ עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם וַיֵּרַע בְּעֵינָיו וַיִּתְמֹךְ יַד אָבִיו לְהָסִיר אֹתָהּ מֵעַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם עַל רֹאשׁ מְנַשֶּׁה.

(יח) וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אָבִיו לֹא כֵן אָבִי כִּי זֶה הַבְּכֹר שִׂים יְמִינְךָ עַל רֹאשׁוֹ.

(יט) וַיְמָאֵן אָבִיו וַיֹּאמֶר יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי גַּם הוּא יִהְיֶה לְּעָם וְגַם הוּא יִגְדָּל וְאוּלָם אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ וְזַרְעוֹ יִהְיֶה מְלֹא הַגּוֹיִם.

הלא גם אפרים וגם מנשה מאותו עם ישראל אבל משמעות הפסוק היא כזו...

עם אפרים הוא זרע אפרים

לכן עם אחאב הוא זרע אחאב ואכן זרע אחאב נשמד

וכך יש להבין את הפסוק

וְהָיְתָה נַפְשְׁךָ תַּחַת נַפְשׁוֹ = אחאב מת תחת נפש בן הדד

וְעַמְּךָ תַּחַת עַמּוֹ = זרע אחאב נשמד תחת זרע בן הדד שזכה לכפרה

-- Daian Moshe, 2014-01-03 15:15:22