רש"י על מלכים א כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על מלכים א · כ · >>

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי שלחתי אליך וגו' לי תתן" - ידעתי כי תתנם לי אבל אחרת אני גוזר עליך

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כל מחמד עיניך ישימו בידם ולקחו" - והלא כל הראשונים דברי חמדה הם אלא מהו מחמד עיניך חמדה מתוך חמדה זה ספר תורה שנאמר בו (תהלים יט יא) הנחמדים מזהב ומפז רב אמר אחאב בלבו דבר גדול זה מבקש אין זה שלי לבדי של זקני ישראל היא לפיכך ויקרא לכל זקני הארץ (מדרש תנחומא שמות כט סנהדרין קב ב) אף על פי שהיו עובדין עבודה זרה היו מכבדין את התורה

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אם ישפוק עפר שומרון לשעלים וגו'" - (תרגום) למיסב בשעולי פרסת רגלי עמא דעמי עפר שנדבק בפרסת רגלים

"לשעלים" - לשון מדרך כף רגל וכן (במדבר כב כד) במשעול הכרמים וכן (ישעיהו מ יב) מי מדד בשעלו מים שדרך בים סוף שנאמר (חבקוק ג טו) דרכת בים סוסיך

"אם ישפוק" - אם יש די

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"דברו אל יתהלל חוגר כמפתח" - (תרגום) אמרו ליה לא ישתבח דמיזדרז ונחית בקרבא כגבר דנצח וסליק מינה אל יתהלל החוגר חרבו לרדת למלחמה שאינו יודע אם ינצח אם לאו

"כמפתח" - חגורת חרבו שעלה כבר מן המלחמה ונצח כך אין לאדוניכם להתהלל בדבר העתיד

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שימו" - כלי המצור על העיר

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נביא אחד" - הוא מיכיהו בן ימלה (סדר עולם)

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בנערי שרי המדינות" - הם בני התערובות שהיו כל השרים של שאר האומות נותנים בניהם תחת ידו ערבים שלא ימרדו בו

"מי יאסור המלחמה" - יערוך לצוות אותה

"אתה" - צא אתה תחלה וכה תמיתנו (ועתה תריעו ספרים אחרים אינו)

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שבעת אלפים" - אומר אני הם שאמר עליהם (לעיל יט יח) כל הברכים אשר לא כרעו לבעל שבעת אלפים

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בסכות" - שעשו להם מפני החמה

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לתשובת השנה" - (תרגום) לזמן סופא דשתא

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ושים פחות תחתיהם" - מתוך שלא יהו ממשפחה רמה יתנו לב להתחזק כדי למצוא חן

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אם לא נחזק מהם" - כלומר ותראה אם לא נחזק מהם

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וכלכלו" - פרנסת צידה למלחמה הצטיידו הם כלי זיין וכל צרכי המלחמה

"וכלכלו" - נתכלכלו

"כשני חשיפי עזים" - קבוצי עזים ואין לו דמיון ומנחם חברו בלשון גילוי כמו (בראשית ל לז) מחשוף הלבן (ישעיהו מז ב) חשפי שובל ולשון גילוי נופל על עדרי עזים כמו (שיר השירים ד א) שגלשו מהר גלעד כשיורדין מן ההר נתגלה ההר

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויאמר אל מלך ישראל ויאמר וגו'" - אמר רבי יוחנן כל מקום שנאמר ויאמר ויאמר צריך לדרוש אמירה ראשונה אמר לו ונתתי את כל ההמון הזה בידך אמירה שנייה אם יפול בן הדד בידך אל תחמול עליו לפיכך כשחמל עליו אמר לו (לקמן פסוק מב) יען שלחת את איש חרמי מיד וגו' (ירושלמי סנהדרין יא ה)

פסוק לג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ינחשו וימהרו ויחלטו הממנו" - ינחשו לשון מנחש אמרו כיון שנפלו דברי שלום בפיו אפילו שלא במתכוין סימן טוב הוא זה וימהרו להחזיק הדבר

"ויחלטו" - לשון צמיתות כרתו הדבר מפיו שלא יחזור בו והה"א של הממנו נוטה במסורת לשתי התיבות כאלו נכתב ויחלטוה ממנו אם ממנו יצא הדבר בכוונת הלב

פסוק לד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויאמר אליו" - בן הדד הערים אשר לקח אבי מאת אביך עמרי אשיב לך

"וחוצות תשים לך בדמשק" - ותהי מושל בה והיא ראש למלכותי

"כאשר שם אבי בשומרון" - עירך על כרחך וכל זה היה אומר מיראה אמר לו אחאב ואני בברית הזאת אשלחך

פסוק לה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הכני נא" - סימן זה רע על אחאב שאמר לו הנביא על פי הגבורה להכות את בן הדד ולא הכהו ואף זה שאמר לו הנביא בדבר ה' הכיני ולא הכהו כשם שנפרע מזה יפרע מאחאב

"בדבר ה'" - הקב"ה אמר שתכה אותי

פסוק לז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ופצוע" - מכת חבורה

פסוק לח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויתחפש באפר" - שינה את מעפורתו שלא יכירוהו כל שינוי בגדים הוא לשון חיפוש

"באפר" - תרגמו יונתן במעפרא הוא סודר

פסוק לט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והנה איש סר" - מן הדרך אלי

"ויבא אלי איש" - שבוי מן המלחמה

"אם הפקד יפקד" - אם יברח לשון (במדבר לא מט) לא נפקד ממנו איש לשון חסרון

פסוק מ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והוא איננו" - ברח לו

"אתה חרצת" - או נפש או ככר כסף

פסוק מב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"איש חרמי" - איש מלחמתי לשון חירום ולשון חירום נופל במלחמה וכן (ישעיהו לד ה) על אדום תרד ועל עם חרמי ומדרש אגדה כמה מצודות וחרמים פרשתי לך עד שנפל בידך

פסוק מג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"סר וזעף" - (תרגום) נסיס ודוי רוחו סרה ממנו