משנה מגילה ב ג

אם עתיד לחזור למקומו - אם הוא בן כרך שהלך לעיר ועתיד לצאת מן העיר בליל י"ד קודם עמוד השחר ^ח, אע"פ שהוא בלילה בעיר ^ט, הואיל וביום לא יהיה בעיר אין זה אפילו פרוז ליומו, הלכך קורא כמקומו בט"ו. אבל אם אינו עתיד לצאת משם הלילה ^י דהשתא הוי פרוז לאותו היום, אע"פ שעתיד לחזור למחר או ליום אחר, נקרא פרוז ^יא וקורא עמהם. וה"ה לבן עיר שהלך לכרך, אם עתיד לחזור בליל ט"ו ^יב לא הוי מוקף ליומו, וקורא ביום י"ד, ואע"פ שהוא בכרך, אבל אם אין עתיד לחזור בליל ט"ו ^יג אינו קורא בי"ד אלא ממתין וקורא עמהן. והכי מפרשי לה למתניתין בגמרא:

רבי מאיר אומר כולה - והלכה כר"מ:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

אם עתיד לחזור למקומו. לשון הר"ב אם הוא בן כרך שהלך לעיר כו' בליל י"ד קודם עמוד השחר דמכיון שעלה עמוד השחר אם קרא יצא כדתנן לקמן. ומ"ש אע"פ שהוא בלילה בעיר. כלומר אפילו הכי אינו קורא עמהם בלילה. שחייב לקרות בלילה כמ"ש הר"ב במשנה דלקמן ומ"ש אבל אם אין עתיד לצאת משם הלילה. לשון הר"ן אלא להתעכב כאן ביום י"ד. ע"כ. ומ"ש נקרא פרוז. בגמרא דכתיב על כן היהודים הפרזים. ולמאי הדר קאמר היושבים בערי הפרזות. הא קמ"ל דפרוז בן יומו נקרא פרוז. ומדפרוז בן יומו קרוי פרוז מוקף בן יומו קרוי מוקף. וז"ש הר"ב וה"ה לבן עיר שהלך לכרך וכו'. וזה שהקדים הר"ב לפרש בן כרך וכ"ה בגמרא. כתב הר"ן דהיינו משום דבקרא פרוז בן יומו כתיב. ומינה גמרינן למוקף. ע"כ. ומיהו מתניתין דאקדמה בן עיר שהלך לכרך איכא למימר אורחא דמלתא נקט. שדרך בני עיירות ללכת לכרכים יותר מבני כרכים לעיירות. ב"י. ומ"ש הר"ב אם עתיד לחזור בלילי ט"ו. שלא יהא שם ביום ט"ו. רש"י. ומ"ש אבל אם אין עתיד לחזור בלילי ט"ו לשון הר"ן וקצת מן היום ע"כ. וז"ש הר"ב לפעמים לילי וכן הוא בר"ן. ובפירש"י נקט לכולהו לילי. לא קשיא. כמ"ש במשנה ג' פרק ח' דמסכת תרומות:

כמקומו כחובת מקומו. רש"י:

רבי מאיר אומר כולה רבי יהודה אומר מאיש יהודי כו'. גמרא אמר רבי יוחנן וכולן מקרא אחד דרשו ותכתוב אסתר המלכה ומרדכי היהודי את כל תוקף. מ"ד כולה תקפו של אחשורוש. מ"ד מאיש יהודי תקפו של מרדכי. ומ"ד מאחר הדברים האלה תקפו של המן. [ומ"ש הר"ב והלכה כר"מ. גמרא]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(ח) (על הברטנורא) דמכיון שעלה עמוד השחר אם קרא יצא כדתנן לקמן:

(ט) (על הברטנורא) כלומר אפ"ה אינו קורא עמהן בלילה שחייב לקרות בלילה:

(י) (על הברטנורא) אלא להתעכב כאן ביום י"ד:

(יא) (על הברטנורא) מדכתיב הפרזים כו' הפרזות הא קמ"ל פרוז בן יומו נקרא פרוז וה"ה מוקף בן יומו נקרא מוקף ומש"ה הקדים הר"ב לפרש בן כרך:

(יב) (על הברטנורא) שלא יהא שם ביום ט"ו. רש"י.

(יג) (על הברטנורא) וקצת מן היום:

(יד) (על המשנה) כמקומו. כחובת מקומו:

(טו) (על המשנה) מאיש יהודי. אר"י וכולן מקרא אחד דרשו כו'. גמרא:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

בן עיר שהלך כו': ביד שם פ"א סי' י' ובטור א"ח סי' תרפ"ח:

אם עתיד לחזור למקומו: אם הוא וכו' לשון ר"ע ז"ל עד אבל אם עתיד לצאת. אמר המלקט צריך להיות אבל אם אין עתיד לצאת:

קורא במקומו: בכף צ"ל:

ר"מ אומר כולה: שם פ"א סי' ג' ובטור א"ח סי' תר"ץ:

ר' יוסי אמר מאחר הדברים האלה: בברייתא קאמר ר"ש בן יוחי מבלילה ההוא ובגמ' מפ' ר' יוחנן טעמא דכולהו מחד קרא דכתיב ותכתוב כו' ומ"ד מבלילה ההוא תוקפו של נס:

תפארת ישראל

יכין

[עריכה]

בן עיר: שזמן קריאתו בי"ד:

שהלך: קודם בליל י"ד:

לכרך: שזמן הקריאה שם בט"ו:

אם עתיד לחזור למקומו: ר"ל אם כשיצא היה דעתו לחזור למקומו ביום קריאת המקום שהלך לשם, ואח"כ נתעכב שם ולא חזר אז:

קורא כמקומו: כחובת מקומו, אף שקורא אותה שלא במקומו:

ואם לאו קורא עמהן: ויש לדקדק מה שייכות יש למשנה זאת עם מה שלפניה ומה שלאחריה וטפי הו"ל למנקטא לעיל פ"א ואחר מ"ב. וצ"ע:

רבי יוסי אומר מאחר הדברים האלה: וקיי"ל כר"מ [תר"ץ]. ובנשתתק הש"ץ באמצע הקריאה, הב' חוזר לראש, וא"כ ברכה ראשונה [רמג"א תרצ"ב]. ולשבו"י [תשו' מ"ב], וכ"כ לאליהו רבה, א"צ לחזור לראש:

בועז

[עריכה]