מ"ג דברים לג ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות דברים


<< · מ"ג דברים לג · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אף חבב עמים כל קדשיו בידך והם תכו לרגלך ישא מדברתיך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַף חֹבֵב עַמִּים כָּל קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ וְהֵם תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ יִשָּׂא מִדַּבְּרֹתֶיךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַ֚ף חֹבֵ֣ב עַמִּ֔ים כׇּל־קְדֹשָׁ֖יו בְּיָדֶ֑ךָ וְהֵם֙ תֻּכּ֣וּ לְרַגְלֶ֔ךָ יִשָּׂ֖א מִדַּבְּרֹתֶֽיךָ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
אַף חַבֵּיבִנּוּן לְשִׁבְטַיָּא כָּל קַדִּישׁוֹהִי בֵית יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָא אַפֵּיק מִמִּצְרָיִם וְאִנּוּן מִדַּבְּרִין תְּחוֹת עֲנָנָךְ נָטְלִין עַל מֵימְרָךְ׃
ירושלמי (יונתן):
אוּף כָּל מַה דְאוֹדָאָה לְעַמְמַיָא מְטוֹל לִמְחַבְבָא עַמֵיהּ בֵּית יִשְרָאֵל כֻּלְהוֹן קָרָא לְהוֹן קַדִישִׁין לְמֵקוּם בַּאֲתַר בֵּית שְׁכִינְתֵּיהּ וְכַד הִנוּן נַטְרִין מִצְוָותָא דְאוֹרַיְיתָא מְדַבְּרִין לְרֶגֶל עֲנָנֵי יְקָרָךְ נַיְיחִין וְשַׁרְיַין כְּמִין פִּסָא דְבַר:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אף חובב עמים" - גם חבה יתירה חבב את השבטים כל אחד ואחד קרוי עם שהרי בנימין לבדו היה עתיד להולד כשאמר הקב"ה ליעקב גוי וקהל גוים יהיה ממך

"כל קדשיו בידך" - נפשות הצדיקים גנוזות אתו כענין שנאמר והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה' אלהיך

"והם תכו לרגלך" - והם ראוים לכך שהרי תוכו עצמן לתוך תחתית ההר לרגליך בסיני תוכו לשון פעלו התווכו לתוך מרגלותיך

"ישא מדברותיך" - נשאו עליהם עול תורתך

"מדברותיך" - המ"ם בו קרוב ליסוד כמו וישמע את הקול מדבר אליו ואשמע קול מדבר אלי כמו מתדבר אלי אף זה מדברותיך מה שהיית מדבר להשמיעני לאמר להם טישפו' פלידור"ש בלע"ז (זיך בעשפרעכען זיך אויפריידען) ואונקלוס תרגם שהיו נוסעים על פי דבריך והמ"ם בו שימוש משמשת לשון מן ד"א אף חובב עמים אף בשעת חיבתן של האומות שהראית להם פנים שוחקות ומסרת את ישראל בידם

"כל קדושיו בידך" - כל צדיקיהם וטוביהם דבקו בך ולא משו מאחריך ואתה שומרם

"והם תכו לרגלך" - והם מתמצעים ומתכנסים לתחת צלך

"ישא מדברותיך" - מקבלין גזירותיך ודתותיך בשמחה ואלה דבריהם

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אף חבב עמים" - פירשו בו שהוא מלשון ארמית ותהון קדמי חביבין (שמות יט ה) יאמר אף חובב את ישראל שהוא עמים רבים כענין אחריך בנימין בעממיך (שופטים ה יד) וכל קדושיו של ישראל הם הלוים הם בידך כי הקרבתם אליך להיות חונים סביבות הארון והנראה אלי כי "חובב" מגזרת לטמון בחובי עוני (איוב לא לג) מענין חדר בחדר להחבא (דהי"ב יח כד) ושם חביון עזו (חבקוק ג ד) יאמר גם אתה בידיך מחביא ומסתיר עמים כל קדושי ישראל הנזכר ירמוז כי כל העדה כלם קדושים והשם יסתירם בידו כטעם ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך (ישעיהו נא טז) כענין סתרי ומגני אתה (תהלים קיט קיד) וכן ויתיעצו על צפוניך (שם פג ד) וזה רמז למה שאמר (במדבר יד יד) אשר עין בעין נראה אתה ה' ועננך עומד עליהם וכן אמר בשירה (לעיל לב י) יסובבנהו יבוננהו יצרנהו כאישון עינו והם תכו כמו הכו כאשר בא תרגלתי לאפרים (הושע יא ג) במקום הרגלתי וכאשר הומרה ה"א הנקבה בתי"ו באם אתן שנת לעיני (תהלים קלב ד) עושה רע מאת (קהלת ח יב) וכן רבים יאמר שהם מוכים בכל מכה במדבר ללכת אחריך בכל אשר תלך לא יחושו לרעב ולצמאון ומכת נחש ועקרב רק יצאו לרגליך ואחריך ירוצו וזה כענין שנאמר (ירמיהו ב ב) זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה ישא מדברתיך כמו לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא (שמות כ ז) ובל אשא את שמותם על שפתי (תהלים טז ד) ישא ביום ההוא לאמר (ישעיהו נ ז) מדברותיך כמו ומדברך נאוה (שיר השירים ד ג) יאמר שישא דבריך על שפתיו ויהגה בהם תמיד

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

אף חובב עמים - מלמד שחיבב המקום את ישראל, מה שלא חיבב כל אומה ומלכות:

כל קדושיו בידיך - אלו פרנסי ישראל, שעומדים על ישראל ונותנים עליהם נפשן. במשה מהו אומר? שמות לב ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא. בדוד הוא אומר שמואל ב כד אני הוא חטאתי ואני העויתי ואלה הצאן מה עשו:

והם תוכו לרגליך - אעפ"י שאנוסים, אעפ"י שלוקים, אעפ"י ששבוים: ישא מדברותיך - מקבלים עול תורתך עליהם. וכן הוא אומר שמות כד כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע.

ד"א אף חובב עמים - מלמד שלא חלק הקב"ה חיבה לאומות העולם כדרך שחלק לישראל, תדע לך שכן הוא, שהרי אמרו: גזילו של נכרי מותר ושל ישראל אסור. וכבר שלחה מלכות שני סרדיטאות ואמר להם: לכו ועשו עצמיכם גרים וראו תורתן של ישראל, מה טיבה? הלכו להם אצל רבן גמליאל לאושה, וקראו את המקרא ושנו את המשנה, מדרש הלכות ואגדות. בשעת פטירתם אמרו להם: כל תורתכם נאה ומשובחת חוץ מדבר אחד: גזלו של גוי מותר ושל ישראל אסור - ודבר זה אין אנו מודיעים אותו למלכות:

כל קדושיו בידיך - אלו גדולי ישראל, שמתמשכנים על ישראל. וכן הוא אומר ביחזקאל יחזקאל ד שכב על צדך הימני ושמת עון בית ישראל עליו, ואומר ואני נתתי לך את שני עונם, וכלית את אלה ושכבת על צדך השמאלי:

והם תוכו לרגליך - אע"פ שהם מכעיסים: ישא מדברותיך - מקבלים עליהם עול יראתך: כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע.

ד"א אף חובב עמים - מלמד שחיבב המקום את ישראל, מה שלא חיבב כל אומה ומלכות: כל קדושיו בידך - אלו נפשותיהם של צדיקים, שניתנות עמו באוצר, שנ' והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה' אלהיך. והם תוכו לרגליך - אע"פ שנרתעים לאחוריהם י"ב מיל וחוזרים י"ב מיל: ישא מדברותיך - כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע:

<< · מ"ג דברים · לג · ג · >>