לדלג לתוכן

רשב"ם על דברים לג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

(א). וזאת הברכה: מוסב למעלה וידבר משה באזני כל קהל ישראל את דברי השירה הזאת עד תמם האזינו השמים וגו' וזאת הברכה אחר התוכחה של האזינו חזר וברכן לישראל בטרם יעלה אל ההר למות שם כלומר זאת השירה וזאת הברכה:

(ב). ה' מסיני בא: ונראה לישראל ונתן להם תורתו וזרח אורה משעיר ופארן, כיצד שאתה מתוך רבבות קודש, מכל ארבעה צדדין של הר סיני באה האורה והמלאכים דרך שעיר ופארן עד שבא אל סיני, ומימנו נתן להם דת מתוך אש, שהיה מדבר מתוך האש לישראל כדכתיב השמע עם קול אלהים מדבר מתוך האש כמונו ויחי, וכן מצינו בתלים רכב אלהים רבותיים אלפי שנאן ה' בם סיני בקודש ובחבקוק אלוה מתימן יבא וקדוש מהר פארן סלה כסה שמים הודו, ובדבורה כתב ה' בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום:
הופיע מהר פארן: האיר מהר פארן:

(ג). אף חובב עמים: גם אומות העולם כגון ערב רב ומן האומות שנתגיירו ובאו לקבל התורה עם ישראל גם אותם חיבב הקב"ה וקבלן ושכן עליהם כדכתיב במזמור יקום אלקים יפוצו אויביו דכתיב ביה רכב אלקים וגו':

(יח). שמח זבולון בצאתך: בים לסחורה:

(כד). ברוך מבנים אשר: יברכוהו ישראל ויהי רצוי להם לפי שטובל בשמן רגלו: