מ"ג דברים לג ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג דברים לג · ד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תּוֹרָ֥ה צִוָּה־לָ֖נוּ מֹשֶׁ֑ה מוֹרָשָׁ֖ה קְהִלַּ֥ת יַעֲקֹֽב׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
אוֹרָיְתָא יְהַב לַנָא מֹשֶׁה מַסְרַהּ יְרוּתָּא לְכִנְשָׁת יַעֲקֹב׃
ירושלמי (יונתן):
אָמְרִין בְּנֵי יִשְרָאֵל אוֹרַיְיתָא פַּקֵיד לָנָא משֶׁה יְהָבָהּ יַרְתוּ לִקְהַל שִׁבְטַיָא דְיַעֲקב:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"תורה" - אשר צוה לנו משה מורשה היא לקוהלת יעקב אחזנוה ולא נעזבנה

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"תורה צוה לנו משה" - הטעם שישא תמיד ויאמר תורה צוה לנו משה והיא תהיה מורשה לקהלת יעקב כי לדורות עולם כל בני יעקב יירשוה וישמרו אותה כי לא תשכח מפי זרעו ודרשו רבותינו (מדרש תהלים א) שלא אמר מורשה בית יעקב או זרע יעקב ואמר "קהלת יעקב" לרמז שיקהלו רבים עליהם ותהיה התורה לעולם מורשה ליעקב ולכל הנקהלים עליו הם הגרים הנלוים על ה' לשרתו ונספחו על בית יעקב ונקראו כלם קהלתו

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


תורה צוה לנו משה. על דרך הפשט, הדבור הזה ישא כל אחד מבני לוי לישראל, ויאמר להם כך העתקנו מפי משה, ירושה בידינו לנו, שאנחנו קהלת יעקב. והזכיר יעקב בענין התורה למעט אותן שלא רצו לקבלה, וזהו מורשה קהלת יעקב כי איננה ירושה אלא לזרע יעקב בלבד, לפי שהיא מן הארבע מתנות שלא נתנו אלא לישראל בלבד.

ואפשר לומר כי מלת מורשה תחזור לארץ ישראל ויהיה באור הכתוב בזכות התורה שצוה לנו משה, הארץ שכתוב בה (שמות ו) ונתתי אותה לכם מורשה אני ה', תהיה מורשה לקהלת יעקב, שהרי בקיימנו התורה אנו זוכין בירושתה ובעברנו עליה אנו גולים ורשים ממנה, וזהו לשון מורשה מלשון (שמואל א ב) מוריש ומעשיר, כי הוא כולל שני הפכים כמו (במדבר ד) ודשנו את המזבח, כי כאשר קהלת יעקב יורשת או ירושה הכל תלוי בתורה.

וע"ד המדרש תורה צוה לנו משה, מצות כמנין תור"ה צוה לנו משה, שהרי אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום, והנה הם תרי"ג. מורשה קהלת יעקב, לכל המתקהל עם יעקב, והם גרי הצדק. ודרשו רז"ל, שלשה כתרים הם, כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות, כתר כהונה נתנה לזרעו של אהרן, כתר מלכות לזרע דוד, כתר תורה מונח בקרן זוית כל הרוצה ליטול יבא ויטול, ועוד דרשו בו מורשה קהלת יעקב, אל תקרי מורשה אלא מאורשה. ועל דרך הקבלה הוצרכה לדרוש כן, כי זאת התורה מאורשה ליעקב היא, והיא הנקראת רחל, ובשעת הכעס בהסתלק השכינה רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי איננו, ובשעת הרצון רחל אשת יעקב, וזה מבואר.

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

" ישא מדברותיך תורה צוה לנו משה" אמרו אל האל ית' ישא אלינו משה את מסברותיך שהם התורה שצוה לנו ואמר מדברותיך כאמרו וישמע את הקול מדבר אליו:

"מורשה קהלת יעקב" שהיא למורשה לקהלת יעקב מקובלת לנו ולבנינו למורשה:

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

תורה צוה לנו משה - צווי זה אינו אלא לנו, אינו אלא בשבילנו. וכן הוא אומר מלכים א ח ויבנה הבית לשם ה' אלהי ישראל. בית זה למה? וישם שם מקום לארון! הרי צווי זה אינו אלא לנו אינו אלא בעבורינו.

ד"א תורה צוה לנו משה - וכי ממשה אנו אוחזים את התורה? והלא אבותינו זכו בה, שנ' מורשה קהילת יעקב! שומע אני ירושה לבני מלכים. ירושה לבני קטנים מנין? ת"ל אתם נצבים היום כולכם. אל תקרי מורשה אלא מאורסה, שהתורה מאורסה היא לישראל, וכאשת איש לאומות העולם. וכן הוא אומר משלי ו היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה. אם יהלך איש על הגחלים ורגליו לא תכוינה כן הבא אל אשת רעהו כל הנוגע בה לא ינקה: מורשה קהילת יעקב:

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

מורשה. שנים במסרה. מורשה קהלת יעקב. ונתתי אותה לכם מורשה. והיינו ויתן להם ארצות גוים, בעבור ישמרו חקיו ותורותיו ינצורו. דבר אחר זהו שאחז"ל התורה אינה ירושה לך. כמו התם ונתתי אותה לכם מורשה אני ה'. מורשה, ולא ירושה. אף הכי נמי. קהלת יעקב. משום דכתיב ביעקב איש תם יושב אוהלים. מה טובו אוהליך יעקב. אימתי התורה מתקיימת כשמתאספים קהלת יעקב:

<< · מ"ג דברים · לג · ד · >>