קטגוריה:יהושע יא כג

<< | ספר יהושע • פרק י"א • פסוק כ"ג | >>

ויקח יהושע את כל הארץ ככל אשר דבר יהוה אל משה ויתנה יהושע לנחלה לישראל כמחלקתם לשבטיהם והארץ שקטה ממלחמה.

וַיִּקַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת כׇּל הָאָרֶץ כְּכֹל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה וַיִּתְּנָהּ יְהוֹשֻׁעַ לְנַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל כְּמַחְלְקֹתָם לְשִׁבְטֵיהֶם וְהָאָרֶץ שָׁקְטָה מִמִּלְחָמָה.

המהדורה המוטעמת:

וַיִּקַּ֨ח יְהוֹשֻׁ֜עַ אֶת־כׇּל־הָאָ֗רֶץ כְּ֠כֹ֠ל אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֣ר יְהֹוָה֮ אֶל־מֹשֶׁה֒ וַיִּתְּנָהּ֩ יְהוֹשֻׁ֨עַ לְנַחֲלָ֧ה לְיִשְׂרָאֵ֛ל כְּמַחְלְקֹתָ֖ם לְשִׁבְטֵיהֶ֑ם וְהָאָ֥רֶץ שָׁקְטָ֖ה מִמִּלְחָמָֽה׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וַיִּקַּ֨ח וַ - ו' החיבור
יִּקַּ֨ח - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/3947
מורפ': HC/Vqw3ms יְהוֹשֻׁ֜עַ יְהוֹשֻׁ֜עַ - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3091
מורפ': HNp אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־כָּל כָּל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 3605
מורפ': HNcmsc־הָאָ֗רֶץ הָ - מילית, ה' הידיעה
אָ֗רֶץ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/776
מורפ': HTd/Ncbsa כְּ֠כֹל כְּ֠ - מילת יחס
כֹל - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: k/3605
מורפ': HR/Ncmsa אֲשֶׁ֨ר אֲשֶׁ֨ר - מילית, זיקה (ש/אשר)

צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr דִּבֶּ֣ר דִּבֶּ֣ר - פועל, פיעל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 1696
מורפ': HVpp3ms יְהוָה֮ יְהוָה֮ - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp אֶל אֶל - מילת יחס

צורת יסוד: 413
מורפ': HR־מֹשֶׁה֒ מֹשֶׁה֒ - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 4872
מורפ': HNp וַיִּתְּנָהּ֩ וַ - ו' החיבור
יִּתְּנָ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
הּ֩ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד

צורת יסוד: c/5414
מורפ': HC/Vqw3ms/Sp3fs יְהוֹשֻׁ֨עַ יְהוֹשֻׁ֨עַ - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3091
מורפ': HNp לְנַחֲלָ֧ה לְ - מילת יחס
נַחֲלָ֧ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: l/5159
מורפ': HR/Ncfsa לְיִשְׂרָאֵ֛ל לְ - מילת יחס
יִשְׂרָאֵ֛ל - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: l/3478
מורפ': HR/Np כְּמַחְלְקֹתָ֖ם כְּ - מילת יחס
מַחְלְקֹתָ֖ - שם עצם, נקבה, רבים, נסמך
ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: k/4256
מורפ': HR/Ncfpc/Sp3mp לְשִׁבְטֵיהֶ֑ם לְ - מילת יחס
שִׁבְטֵי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
הֶ֑ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: l/7626
מורפ': HR/Ncmpc/Sp3mp וְהָאָ֥רֶץ וְ - ו' החיבור
הָ - מילית, ה' הידיעה
אָ֥רֶץ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: c/d/776
מורפ': HC/Td/Ncbsa שָׁקְטָ֖ה שָׁקְטָ֖ה - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, נקבה, יחיד

צורת יסוד: 8252
מורפ': HVqp3fs מִמִּלְחָמָֽה מִ - מילת יחס
מִּלְחָמָֽה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: m/4421
מורפ': HR/Ncfsa׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):

וַיִּקַּ֨ח קדמא (משרת, דרגא 5) יְהוֹשֻׁ֜עַ גרש (שליש, דרגא 4)

אֶת־כָּל־הָאָ֗רֶץ רביעי (משנה, דרגא 3)

כְּ֠כֹל תלישא גדולה (שליש, דרגא 4)

אֲשֶׁ֨ר קדמא (משרת, דרגא 5) דִּבֶּ֣ר מונח (משרת, דרגא 5) יְהוָה֮ זרקא (משנה, דרגא 3)

אֶל־מֹשֶׁה֒ סגול (מלך, דרגא 2)

וַיִּתְּנָהּ֩ תלישא קטנה (משרת, דרגא 5) יְהוֹשֻׁ֨עַ קדמא (משרת, דרגא 5) לְנַחֲלָ֧ה דרגא (משרת, דרגא 5) לְיִשְׂרָאֵ֛ל תביר (משנה, דרגא 3)

כְּמַחְלְקֹתָ֖ם טפחא (מלך, דרגא 2)

לְשִׁבְטֵיהֶ֑ם אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וְהָאָ֥רֶץ מרכא (משרת, דרגא 5) שָׁקְטָ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)

מִמִּלְחָמָֽה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וַיִּקַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל הָאָרֶץ כְּכֹל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה, וַיִּתְּנָהּ יְהוֹשֻׁעַ לְנַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל כְּמַחְלְקֹתָם לפי חלוקתם לְשִׁבְטֵיהֶם, וְהָאָרֶץ שָׁקְטָה מִמִּלְחָמָה.{ס}

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

וּנְסִיב יְהוֹשֻׁעַ יַת כָּל אַרְעָא כְּכֹל דִי מַלֵיל יְיָ עִם מֹשֶׁה וְיַהֲבָהּ יְהוֹשֻׁעַ לְאַחֲסָנָא לְיִשְׂרָאֵל כְּפַלְגוּתֵיהוֹן לְשִׁבְטֵיהוֹן וְאַרְעָא שָׁדוֹכָת מִלְמֶעְבַּד קְרָבָא:

רלב"ג

עריכה

• לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק •

והנה נזכר אחר זה כי כבר נשאר הרבה עדין מן הארץ לרשתה אלא שעכ"ז כבר חלקה להם יהושע בנחלה לישראל לשבטיהם כמו שזכר אחר זה, וזכר עם זה שהארץ שקטה ממלחמה כי לא היו נלחמים עם ישראל ולא ישראל עמם ואף על פי שכבר נשאר הרבה מן הארץ לרשתה.ואולם התועלות המגיעים מזה הספור הם אלו. התועלת הראשון במצות והוא מה שזכר מענין המזבח הר עיבל ומה שנלוה בזה ממה שנצטוו לעשות שם כמו שנזכר בפרשת כי תבא והנה התועלת בזו המצוה היא להוסיף אזהרה לישראל בענין שמירת התורה ולזה נכתבה שם ובאה שם הברכה למול הר גריזים למי שיקימה והקללה למול הר עיבל למי שיסור ממנה כי בזה הישרה אל שתדבק בשלמות ההשגחה האלהית בישראל ויהיו מפני זה יותר ראוים לירושת הארץ. והשני והוא במדות והוא שראוי לאדם להתישב בדברים שיעשה אותם שלא למהר בעשייתם בזולת עצה ואע"פ שכבר יראה בתחלת המחשבה שהענין ההוא ראוי שיעשה הלא תראה מה שקרה לישראל עם יושבי גבעון מפני שמהרו לכרות להם ברית טרם ששאלו את פי ה' כי כבר השיגה להם החרטה אחר זה כי זה ממה שהביאם לעבור באופן מה ממה שצוה בתורה שלא לחיות כל נשמה מהערים הקרובות אם לא מהערים הרחוקות אשר לא מערי הגוים האלה ר"ל מז' עממין. השלישי והוא במצות והוא כי השבועה אשר לפי הדין אינה שבועה כגון זאת לפי שהיתה שבועה בטעות עם שכבר היתה באופן מה לעבור על דברי תורה ראוי שתקויים עם מי שאינו מאנשי אומתינו כדי שלא יהיה שם חלול השם ואולם הכבידו ענין עבודתם כמו שזכרנו לתת להם גמול מה על מרמתם. הרביעי והוא במדות והוא שראוי לאדון להשגיח על עבדיו להצילם מיד הקמים עליהם הלא תראה איך התנהג יהושע עם אנשי גבעון ואעפ"י שכבר רמו אותו לעזור להם כנגד ה' המלכים הקמים עליהם. החמישי הוא לפרסם ענין הנפלאות שעשה אז השם לישראל בזאת המלחמה עד שכבר המית מהם באבני הברד יותר ממה שהרגו ישראל בחרב ושתוך הזמן הקצר שהגביל יהושע נשלמה נקמת גוי אויביו להורות כי ה' נלחם לישראל ולפרסם זה המופת והשארות זכרו צוה שישיבו ה' המלכים תוך המערה ולשום אבנים גדולות על פי המערה להעיר כי לנחץ ענין המלחמה הזאת לא רצו להמתין שיוציאו המלכים האלה משם אבל שמו אז על פי המערה אבנים גדולות ונשארו שם אנשים לשמרם בדרך שלא יאחרו ענין המלחמה הזאת וימהרו לרדוף אחר הנשארים קודם שיבאו אל עריהם בדרך שתשלם הנקמה תוך העת שהגביל יהושע. הששי והוא במדות שראוי לאדם בהיותו ביום טובה שישמח בו ר"ל שכאשר יראה היותו מצליח במה שעשה ראוי שימהר ויחיש מעשיו ולא ימתין לעשות מה שיוכל לעשות ביום אחד למחרת היום ההוא כי לא ידע מה ילד יום ולזה תמצא שספר איך עלה הענין ליהושע בהשתדלותו בזריזות בענין המלחמה עד שכבר זכר שבפעם אחת נצח יהושע מלכים רבים ואת ארצם והם עשרים מלכים שנזכרו בענין הלא קודם מלך חצור ואחר זה כשהתרשל בזה לא נצח בימים רבים כי אם י"א מלכים שתמצא ממלך חצור עד סוף זכר המלכים ההם ולו השתדל בזה יהושע בזריזות אולי היה מכלה כל הגוים האלה אשר הוא בסוף הענין לישראל לפח ולמוקש: