קטגוריה:דניאל א ה
נוסח המקרא
וימן להם המלך דבר יום ביומו מפת בג המלך ומיין משתיו ולגדלם שנים שלוש ומקצתם יעמדו לפני המלך
וַיְמַן לָהֶם הַמֶּלֶךְ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ מִפַּת בַּג הַמֶּלֶךְ וּמִיֵּין מִשְׁתָּיו וּלְגַדְּלָם שָׁנִים שָׁלוֹשׁ וּמִקְצָתָם יַעַמְדוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.
וַיְמַן֩ לָהֶ֨ם הַמֶּ֜לֶךְ דְּבַר־י֣וֹם בְּיוֹמ֗וֹ מִפַּת־בַּ֤ג הַמֶּ֙לֶךְ֙ וּמִיֵּ֣ין מִשְׁתָּ֔יו וּֽלְגַדְּלָ֖ם שָׁנִ֣ים שָׁל֑וֹשׁ וּמִ֨קְצָתָ֔ם יַֽעַמְד֖וּ לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃
וַ/יְמַן֩ לָ/הֶ֨ם הַ/מֶּ֜לֶךְ דְּבַר־י֣וֹם בְּ/יוֹמ֗/וֹ מִ/פַּת־בַּ֤ג הַ/מֶּ֙לֶךְ֙ וּ/מִ/יֵּ֣ין מִשְׁתָּ֔י/ו וּֽ/לְ/גַדְּלָ֖/ם שָׁנִ֣ים שָׁל֑וֹשׁ וּ/מִ֨/קְצָתָ֔/ם יַֽעַמְד֖וּ לִ/פְנֵ֥י הַ/מֶּֽלֶךְ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"וימן" - ענין הזמנה כמו וימן ה' דג (יונה ב)
"מפת בג" - ענין מאכל
מצודת דוד
"וימן להם המלך" - כל זה מדברי המלך שאמר לאשפנז הנה המלך יזמין להם בכל יום דבר הצריך להם ביומו ממאכלי המלך ומן היין אשר ישתה הוא (ואף שנבוכדנצר עצמו היה המדבר לא אמר כמדבר בעדו וכן דרך המקרא וכמ"ש וישלח וגומר ואת שמואל (שמואל א י"ב) עם כי שמואל עצמו היה המדבר וכן רבים כמוהו)
"ולגדלם" - ובאופן זה יהיו מגודלים שלש שנים למען יהיו נראים יפים ובעלי בשר
"ומקצתם" - מקצה שלשת השנים יעמדו בתמידות לפני המלך לשמש אותו בכל עתמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל א ה.
וַיְמַן לָהֶם הַמֶּלֶךְ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ מִפַּת בַּג הַמֶּלֶךְ
וַיְמַן לָהֶם הַמֶּלֶךְ
"וַיְמַן" - שורש 'מנה'
- 'מִנָּה' - הציב בתפקיד, הסמיך, העניק - הסריס שמונה לאסוף את הנערים, נעשה האחראי לחלוקת האוכל למנות לכל נער.
- 'מָנָה' - חילק למנות, ספר, הקציב מנות.
המלך קבע שהסריס יאכיל את הנערים בצורה נאה ומוגבלת - לא יותר מדי ולא מעט מדי. בהמשך נראה שהמלך התבונן בנערים, והסריס חשש מכעסו של המלך במידה ונער יתחיל לרזות או יהיה חולה.
דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ
כל יום הנערים קיבלו דבר, משהו. לא היו ימי צום או רעב.
לא ברור אם המלך קבע את אותו אוכל כל יום, או קבע אוכל שונה לכל יום, במחזוריות מסוימת.
לא ידוע שלבבלים היה מחזוריות שבועית, אבל לפחות היתה להם מחזוריות חודשית, ועונות השנה סיפקו את האוכל שהיה בהמצא בתקופה המתאימה.
מִפַּת בַּג הַמֶּלֶךְ וּמִיֵּין מִשְׁתָּיו
במקביל למילה יין מופיעה המילה "מִפַּת בַּג". המילון מסביר ש"מִפַּת בַּג" פונה לאוכל מעולה. ניתן להבין שהנערים קיבלו אוכל ויין מעולים שהמלך הגיש לאורחיו במשתה הערב.
אולם סביר שהמלך האכיל את הנערים בשְׁיָירִים מארוחותיו עם נכבדיו, והנערים לא אכלו יחד איתו.
בצורה זאת המלך היה יכול להכין מעט עודף אוכל כדי שלא יחסר לאורחיו, לא זרקו אוכל לאשפה, והיה לו אוכל בחינם לנערים.
הנערים זכו לאכול משולחן המלך אוכל מעולה ביותר, אפילו אם אוכל אכול מעט, קר, ומעורב.
המלך גם העניק יין לנערים, אולם סביר שהם לא קיבלו מספיק כדי להשתכר.
וּלְגַדְּלָם שָׁנִים שָׁלוֹשׁ
כשם שאחשורוש הורה להחזיק את הנערות במרחק ממנו לתקופה ממושכת, ככתוב: "שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ כִּי כֵּן יִמְלְאוּ יְמֵי מְרוּקֵיהֶן" (ביאור:אסתר ב יא), כדי לוודא שהן לא חולות, כך נבוכדנצר שמר את הנערים במרחק במשך שלוש שנים ולתת להם זמן לגדול.
לבטח המלך לא בחר נערים בני 15 בלבד, ואחרי 3 שנים הם היו בני 18 ומתאימים לעמוד לפניו. הנערים היו יפים ומלומדים, כך שהם היו מגיל 13 עד 18, ושלושת שנות ההמתנה נועדו לוודא את בריאותם וכשרותם לתפקיד שיעד להם המלך.
וּמִקְצָתָם יַעַמְדוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ
לא כל הנערים זכו לעמוד לפני המלך.
רק אלו שהוכיחו את עצמם כמעולים בחוכמתם וביכולתם זכו לעמוד לפני המלך, להקשיב לו ולענות לשאלותיו. ייתכן שהמלך בחן את הנערים שהסריס הכין, והמלך בחר מי ישאר לפניו.
וכך נאמר, "מִבְּנֵי יְהוּדָה [הובאו] דָּנִיֵּאל, חֲנַנְיָה, מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה" בלבד, וכל הארבע האלה זכו שידבר "אִתָּם הַמֶּלֶךְ, וְלֹא נִמְצָא מִכֻּלָּם כְּדָנִיֵּאל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה. וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ" (ביאור:דניאל א יט).
זה היה בדומה לתחרות היופי של אחשוורש, שהנערות שהמלך לא בחר למלכה הועברו לבית הנשים השני, ולא באו "עוֹד אֶל הַמֶּלֶךְ, כִּי אִם חָפֵץ בָּהּ הַמֶּלֶךְ, וְנִקְרְאָה בְשֵׁם" (ביאור:אסתר ב יד).
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דניאל א ה"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.