משנה ברכות ט ד
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת ברכות · פרק ט · משנה ד | >>
הנכנס לכרך ו מתפלל ז שתים, אחת בכניסתו ח ואחת ביציאתו.
בן עזאי אומר, ארבע, שתים בכניסתו ושתים ביציאתו, ונותן הודאה לשעבר, וצועק לעתיד לבא.
הַנִּכְנָס לַכְּרַךְ מִתְפַּלֵּל שְׁתַּיִם, אַחַת בִּכְנִיסָתוֹ וְאַחַת בִּיצִיאָתוֹ. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר, אַרְבַּע, שְׁתַּיִם בִּכְנִיסָתוֹ וּשְׁתַּיִם בִּיצִיאָתוֹ, וְנוֹתֵן הוֹדָאָה לְשֶׁעָבַר, וְצוֹעֵק לֶעָתִיד לָבֹא.
הנכנס לכרך - מתפלל שתים;
- אחת - בכניסתו; ואחת - ביציאתו.
- בן עזאי אומר: ארבע,
- שתים - בכניסתו; ושתים - ביציאתו.
- ונותן הודיה - לשעבר; וזועק - לעתיד לבוא.
כרך - שם למדינה.
ומה שאמר בכאן מתפלל - אינו רוצה לומר תפילה בכוונה ולפאת מזרח, ולא גם כן ברכה, אבל היא בקשה. בשעת כניסתו הוא מתפלל להקב"ה שיכניסהו במדינה לשלום, ובשעת צאתו יודה לו שהוציאו ממנה לשלום.
ובן עזאי מוסיף שתים: בשעת כניסתו הוא נותן שבח והודאה למקום, על אשר הצילו בדרך עד שהגיע לשלום למדינה; ובשעת צאתו, מתפלל להצילו כמו כן בדרך שילך בה.
וכבר אמר כלל זה העניין, והוא שיתן שבח למקום על הטובה שגמלו במה שעבר, ויבקש מלפניו לגמול אותו כמו כן בעתיד.
והלכה כבן עזאי:
שתים בכניסתו ושתים ביציאתו - בכניסתו אומר שתכניסני לכרך זה לשלום, נכנס אומר מודה אני לפניך שהכנסתני לכרך זה לשלום הרי זה שתים בכניסתו. בקש לצאת אומר שתוציאני מכרך זה לשלום, לאחר שיצא אומר מודה אני לפניך שהוצאתני מכרך זה לשלום וכל כך למה מפני שצריך שיתן אדם הודאה לבוראו על מה שעבר עליו מן הטוב ויתפלל על העתיד שתבא לו טובה:
לכרך. שהיא עיר גדולה ובצורה כדמתרגם והערים בצורות גדולות (במדבר יג) וקרויא כריכן רברבן. ופירש רש"י לכרך ושם מצויין מושלים רעים ומחפשים עלילות ע"כ. ולמאי דתנינן בריש מגילה מוכח דכרך מקרי דוקא המוקפת חומה. וזהו דמתרגם בסוף פרשת חיי שרה בחצריהם ובטירותם בפצחיהון ובכרכיהון וכיון דבחצריהם פתוחים כרכיהם מוקפין:
מתפלל. כתב הרמב"ם אינו רוצה לומר תפלה בכונה ולפאת מזרח ולא גם כן ברכה אבל היא בקשה:
אחת בכניסתו וכו'. שיכנס לשלום. ואחת ביציאתו שיצא לשלום כפירוש רש"י. והרמב"ם מפרש ביציאתו שיודה לאל שהוציאו ממנו לשלום:
ונותן הודאה כו': הם דברי בן עזאי כדמוכח מפי' הרמב"ם ור"ע ז"ל:
יכין
הנכנס לכרך: בעיר גדולה מצויי' מושלים מחפשי עלילות:
ושתים ביציאתו: תנא והדר מפרש "ונותן" וכו'. ור"ל בכניסתו אומר. יה"ר מלפניך ה' או"א שתכניסני לכרך זה לשלום. וכשבא למלונו אומר מודה אני לפניך וכו' שהכנסתני וכו' הרי ב' בכניסתו. וכ"כ קודם יציאתו ואחר שיצא. והכי קיי"ל (שו"ע או"ח, רל):
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת