משנה ברכות ב ח
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת ברכות · פרק ב · משנה ח | >>
חתן אם רצה לקרות קריאת שמע לילה הראשון, קורא.
רבן שמעון בן גמליאל אומר, לא כל הרוצה ליטול את השםטז, יטול.
חָתָן, אִם רָצָה לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע לַיְלָה הָרִאשׁוֹן – קוֹרֵא.
- רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
- לֹא כָּל הָרוֹצֶה לִטֹּל אֶת הַשֵּׁם – יִטֹּל.
חתן, אם רצה לקרות את שמע בלילה הראשון - קורא.
- רבן שמעון בן גמליאל אומר: לא כל הרוצה ליטול את השם, יטול.
עניין דברי רבן שמעון הוא אומר, כי כשיקרא, יביטו אליו בני אדם בעין הידור וכבוד, ושהוא חסיד מדקדק במצוות, ואפשר שיהיה מעשהו לפנים ולא לשם שמים.
ואין הלכה כרבן שמעון בן גמליאל:
לא כל הרוצה ליטול את השם יטול — אם לא הוחזק חכם ופרוש בשאר דברים אין [זה] אלא גאוה שמראה בעצמו שיכול לכוין לבו, ואין הלכה כרבן שמעון בן גמליאל. וחזינן לקצת מרבותינו דאמרי דהאידנא כל אדם יקרא קריאת שמע בלילה הראשון, שכיון שבדורות הללו אין מכוונים כל כך בשאר ימים, אם לא יקרא בלילה ראשון מיחזי יותר כיוהרא שמראה עצמו שהוא מכוין בכל שעה אלא השתא משום דטריד במצוה:
רשב"ג אומר לא כל וכו'. עיין משנה ה' פ"ד דפסחים:
השם. שם טוב שהוא מדקדק במצות וכו':
(טז) (על המשנה) השם. שם טוב שהוא מדקדק במצות:
חתן אם רצה: כו' סתמא דמתניתין כר"ג דלעיל הכי אמרינן בירושלמי ואיתא נמי בירושלמי פרקא קמא דשבת.
ורשב"ג בריה סבירא ליה דחיישינן ליוהרא אם לא היה אדם מפורסם בחסידות כר"ג אביו שקרא קרית שמע לילה הראשון. ועיין בפסחים פרק מקום שנהגו. ובגמרא דתענית פ"ק דף יו"ד אמר רשב"ג תלמיד אינו עושה עצמו יחיד בדבר של שבח כגון לפרוס סודר וכיוצא בזה, אבל לדבר של צער כגון להקדים להתענות על הגשמים בכלל היחידים עושה.
וכתב התוספות ז"ל כל מקום ששנה רשב"ג במשנתינו הלכה כמותו חוץ מערב וצידון וראיה אחרונה וכן פסק ר"ח. ומיהו אנן שבשום פעם אין אנו מכוונים היטיב גם חתן יש לקרות דאדרבא נראה כיוהרא אם לא יקרא וכו' ע"כ.
וכתב הרי"ף ז"ל בפרק גט פשוט שאינו מוסכם אותו כלל. גם הר"ן ז"ל כתב דלא קיימא לן כההוא כללא דאמוראי נינהו אליבא דר"י כדאמרינן בפרק זה בורר ואיכא טובא דלית הלכתא כותיה ע"כ. וגם בתשובת הרשב"א ז"ל סימן מ' כתב אין למדין מן הכללות ואפילו במקום שנאמר בהם חוץ ומשום הכי גבי עורות לבובים פ"ב דע"ז מ"ג פסקו בגמרא הלכה כרשב"ג שאין סומכין לפסוק כמותו אלא במקום שיש ראיה או דמסתבר טעמיה. ובפרק המדיר תנן רשבג"א במה דברים אמורים במומין קטנים אבל במומין גדולים כופין אותו להוציא. ואתמר עלה בגמרא אר"י הלכה כרשב"ג ור"נ אמר הלכה כחכמים, וקימא לן הלכתא כרב נחמן בדיני. ובפרק הכותב תנן רשבג"א אם מתה יירשנה ולא קיימא לן כוותיה דבדבר שבממון תנאו קיים. ע"כ.
והכא במתניתין נמי לית הלכתא כותיה, וכמו שכתב ר"ע ז"ל, והוא פסק הרי"ף והרמב"ם ז"ל. אכן ר"ח והרא"ש ז"ל פסקו בכאן כרשב"ג (וטעמא דמאן דפסק כת"ק וגם טעמא דמאן דפסק כרשב"ג מפורש בב"י שם סימן ע'). ובזה הזמן אפילו הפוסקים כרשב"ג מודו כמו שכתבנו.
ליטול את השם: כתב במכלול עלה כ"ד, ועם הלמ"ד מצאנו רז"ל שנשתמשו בחסרון פ"א הפעל באמרם לטול למול לפול וזולתם ע"כ. פירוש לטול במקום לנטול שהיא פ"א הפעל ששרשו נטל, למול במקום לנמול ששרשי נמל, לפול במקום לנפול ששרשו נפל, וכן הרבה זולת אלו.
ופירוש ליטול את השם לקנות שם טוב לעצמו שהוא חסיד:
יכין
חתן אם רצה לקרות קריאת שמע לילה הראשון קורא: דאע"ג דאמרי' לעיל [מ"ה] דפטור וכל הפטור ועושה נקרא הדיוט [ירושל' פ"ב דשבת] אפ"ה ק"ש שאני א"נ י"ל כמש"ל סי' ל':
רשב"ג אומר לא כל הרוצה ליטול את השם: שם טוב שמדקדק במצות. והו"ל יוהרא: [ב] וקי"ל [א"ח ע'] דבין ביום בין בלילה פטור. ונקט הכא בלילה. משום מעשה דר"ג. מיהו אנו דבל"ז אין מכוונים. קי"ל דחייבים:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
קיצור שנות אליהו
חתן אם רצה וכו' – עיין בירושלמי כאן, "דלמא ר' יסא" וכו' עד "יכיל אנא פתר כרבן גמליאל", משמע דלדידן אין רשאי לעשות כן, משום דכל הפטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט. וקאמר הגר"א דדיחוי בעלמא הוא דקא מדחי ליה, והעיקר כסוגיא דלעיל מינה בירושלמי שם, "והתני כל דבר של צער, כל הרוצה לעשות... עושה ותבוא עליו ברכה".