ביאור:עמוס ז - מעומד
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
בראשית
שמות
ויקרא
במדבר
דברים -
יהושע
שופטים
שמואל
מלכים
ישעיהו
ירמיהו
יחזקאל
תרי עשר -
תהלים
משלי
איוב
חמש מגילות
דניאל
עו"נ
דה"י - - מהדורות מבוארות של התנ"ך ללא עימוד
הושע פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - יואל פרק א ב ג ד - עמוס פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט - עובדיה פרק א - יונה פרק א ב ג ד - מיכה פרק א ב ג ד ה ו ז - נחום פרק א ב ג - חבקוק פרק א ב ג - צפניה פרק א ב ג - חגי פרק א ב - זכריה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - מלאכי פרק א ב ג (מהדורות נוספות של עמוס ז | למהדורת הביאור הרגילה)
מראות חורבן ישראל וחומת האנך
- כֹּה הִרְאַנִי אֲדֹנָי יְהוִה:
- וְהִנֵּה יוֹצֵר מתכנס (מלשון אצירה - לפי רד"ק) גֹּבַי ארבה, מלשון חגבים. ואולי אכן מדובר על התכנסות החגבים והפיכתם לארבה בִּתְחִלַּת עֲלוֹת הַלָּקֶשׁ ובלועזית Locust, כלומר: ארבה, או: חרובים. וראו: ביאור:שבעת המינים והלוח החקלאי מגזר, וְהִנֵּה לֶקֶשׁ - אַחַר גִּזֵּי הגז - קציצת הצמר מהכבשים, ואולי בדומה ל"קץ" קציצת אחד מענפי החקלאות - חרובים או תאנים הַמֶּלֶךְ השייכים למלך.
- וְהָיָה: אִם לשון שבועה וזעם: בואו נראה אם, שמשמעו: מבטיח אני שאכן כִּלָּה לֶאֱכוֹל אֶת עֵשֶׂב הָאָרֶץ.
- וָאֹמַר: אֲדֹנָי יְהוִה! סְלַח נָא! מִי יָקוּם יעזור. ובארמית מי פירושו האם. ואולי פירושו: היחזיק מעמד יַעֲקֹב ישראל? כִּי קָטֹן הוּא!
- "נִחַם יְהוָה עַל זֹאת"... "לֹא תִהְיֶה!" - אָמַר יְהוָה.
- כֹּה הִרְאַנִי אֲדֹנָי יְהוִה:
- וְהִנֵּה: קֹרֵא לָרִב בָּאֵשׁ - אֲדֹנָי יְהוִה,
- וַתֹּאכַל אֶת תְּהוֹם רַבָּה, וְאָכְלָה אֶת הַחֵלֶק!
- וָאֹמַר: אֲדֹנָי יְהוִה! חֲדַל נָא! מִי יָקוּם יַעֲקֹב? כִּי קָטֹן הוּא!
- "נִחַם יְהוָה עַל זֹאת"... "גַּם הִיא לֹא תִהְיֶה" - אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה.{ס}
- כֹּה הִרְאַנִי וְהִנֵּה אֲדֹנָי נִצָּב עַל חוֹמַת אֲנָךְ חומת החלקלקה למניעת גישת האויב, וּבְיָדוֹ אֲנָךְ מכשיר לבדיקת יושר הקיר, בכוח המשיכה.
- וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי: מָה אַתָּה רֹאֶה עָמוֹס? וָאֹמַר: אֲנָךְ.
- וַיֹּאמֶר אֲדֹנָי:
- הִנְנִי שָׂם אֲנָךְ בונה חומה אנכית בְּקֶרֶב באמצע, מלשון קרביים - האברים הפנימיים. כלומר: הפרדה בין ממלכת ישראל לממלכת יהודה עַמִּי יִשְׂרָאֵל לֹא אוֹסִיף עוֹד עֲבוֹר לוֹ.
- וְנָשַׁמּוּ בָּמוֹת מזבחות במה מרכזיים יִשְׂחָק יצחק - כלומר שבטי ממלכת ישראל, וּמִקְדְּשֵׁי יִשְׂרָאֵל יֶחֱרָבוּ,
- וְקַמְתִּי עַל בֵּית יָרָבְעָם בֶּחָרֶב.
{פ}
אמציה כהן בית אל מלשין על עמוס
- וַיִּשְׁלַח אֲמַצְיָה, כֹּהֵן בֵּית אֵל, אֶל יָרָבְעָם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר:
- קָשַׁר עָלֶיךָ עָמוֹס בְּקֶרֶב בֵּית יִשְׂרָאֵל!
- לֹא תוּכַל הָאָרֶץ לְהָכִיל אֶת כָּל דְּבָרָיו.
- כִּי כֹה אָמַר עָמוֹס:
- בַּחֶרֶב יָמוּת יָרָבְעָם,
- וְיִשְׂרָאֵל גָּלֹה יִגְלֶה מֵעַל אַדְמָתוֹ!{ס}
- וַיֹּאמֶר אֲמַצְיָה אֶל עָמוֹס: חֹזֶה!
- לֵךְ בְּרַח לְךָ אֶל אֶרֶץ יְהוּדָה, וֶאֱכָל שָׁם לֶחֶם
- וְשָׁם תִּנָּבֵא!
- וּבֵית אֵל לֹא תוֹסִיף עוֹד לְהִנָּבֵא,
- כִּי מִקְדַּשׁ מֶלֶךְ הוּא! וּבֵית מַמְלָכָה הוּא!{ס}
|
בליסה היא פעולת ניקוב הפרי בנקב קטנטן. הצרעה המתאימה לעץ זה, בודקת אם בפרי כבר הוטלו ביצים, במוצאה את הנקב בקצהו, היא נמנעת מלהטיל את ביציה בפרי זה |
- וַיַּעַן עָמוֹס וַיֹּאמֶר אֶל אֲמַצְיָה:
- לֹא נָבִיא אָנֹכִי וְלֹא בֶן נָבִיא אָנֹכִי,
- כִּי בוֹקֵר מטפל בבקר אָנֹכִי, וּבוֹלֵס מנקב את הפרי - כדי למנוע מהצרעה להטיל את ביציה שִׁקְמִים עץ השקמה ידוע בפריו המתוק הדומה לתאנה, ושניהם ממשפחת התאנתיים (הפיקוסים).
- וַיִּקָּחֵנִי יְהוָה מֵאַחֲרֵי הַצֹּאן, וַיֹּאמֶר אֵלַי יְהוָה: לֵךְ הִנָּבֵא אֶל עַמִּי יִשְׂרָאֵל!
- וְעַתָּה: שְׁמַע דְּבַר יְהוָה!
- אַתָּה אֹמֵר: לֹא תִנָּבֵא עַל יִשְׂרָאֵל, וְלֹא תַטִּיף תחנך אותם כמו שמחנכים ילדים. מלשון טף, או תטפטף להם מלשון טיפות (טל, רצויות) עַל בֵּית יִשְׂחָק.
- לָכֵן, כֹּה אָמַר יְהוָה:
- אִשְׁתְּךָ - בָּעִיר תִּזְנֶה, וּבָנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ - בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ,
- וְאַדְמָתְךָ - בַּחֶבֶל לחלקות קטנות, ונקראת כך על שם חבלי המדידה תְּחֻלָּק, וְאַתָּה - עַל אֲדָמָה טְמֵאָה כלומר מחוץ לישראל תָּמוּת
- וְיִשְׂרָאֵל - גָּלֹה יִגְלֶה מֵעַל אַדְמָתוֹ. {ס}
המשך הנבואה בפרק (לפי החלוקה הנוצרית) הבא