ביאור:עמוס ז - מעומד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י - - מהדורות מבוארות של התנ"ך ללא עימוד

הושע פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - יואל פרק א ב ג ד - עמוס פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט - עובדיה פרק א - יונה פרק א ב ג ד - מיכה פרק א ב ג ד ה ו ז - נחום פרק א ב ג - חבקוק פרק א ב ג - צפניה פרק א ב ג - חגי פרק א ב - זכריה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - מלאכי פרק א ב ג       (מהדורות נוספות של עמוס ז | למהדורת הביאור הרגילה)


מראות חורבן ישראל וחומת האנך

כֹּה הִרְאַנִי אֲדֹנָי יְהוִה:
וְהִנֵּה יוֹצֵר מתכנס (מלשון אצירה - לפי רד"ק) גֹּבַי ארבה, מלשון חגבים. ואולי אכן מדובר על התכנסות החגבים והפיכתם לארבה בִּתְחִלַּת עֲלוֹת הַלָּקֶשׁ ובלועזית Locust, כלומר: ארבה, או: חרובים. וראו: ביאור:שבעת המינים והלוח החקלאי מגזר, וְהִנֵּה לֶקֶשׁ - אַחַר גִּזֵּי הגז - קציצת הצמר מהכבשים, ואולי בדומה ל"קץ" קציצת אחד מענפי החקלאות - חרובים או תאנים הַמֶּלֶךְ השייכים למלך.
וְהָיָה: אִם לשון שבועה וזעם: בואו נראה אם, שמשמעו: מבטיח אני שאכן כִּלָּה לֶאֱכוֹל אֶת עֵשֶׂב הָאָרֶץ.
וָאֹמַר: אֲדֹנָי יְהוִה! סְלַח נָא! מִי יָקוּם יעזור. ובארמית מי פירושו האם. ואולי פירושו: היחזיק מעמד יַעֲקֹב ישראל? כִּי קָטֹן הוּא!
"נִחַם יְהוָה עַל זֹאת"... "לֹא תִהְיֶה!" - אָמַר יְהוָה.
כֹּה הִרְאַנִי אֲדֹנָי יְהוִה:
וְהִנֵּה: קֹרֵא לָרִב בָּאֵשׁ - אֲדֹנָי יְהוִה,
וַתֹּאכַל אֶת תְּהוֹם רַבָּה, וְאָכְלָה אֶת הַחֵלֶק!
וָאֹמַר: אֲדֹנָי יְהוִה! חֲדַל נָא! מִי יָקוּם יַעֲקֹב? כִּי קָטֹן הוּא!
"נִחַם יְהוָה עַל זֹאת"... "גַּם הִיא לֹא תִהְיֶה" - אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה.{ס}
כֹּה הִרְאַנִי וְהִנֵּה אֲדֹנָי נִצָּב עַל חוֹמַת אֲנָךְ חומת החלקלקה למניעת גישת האויב, וּבְיָדוֹ אֲנָךְ מכשיר לבדיקת יושר הקיר, בכוח המשיכה.
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי: מָה אַתָּה רֹאֶה עָמוֹס? וָאֹמַר: אֲנָךְ.
וַיֹּאמֶר אֲדֹנָי:
הִנְנִי שָׂם אֲנָךְ בונה חומה אנכית בְּקֶרֶב באמצע, מלשון קרביים - האברים הפנימיים. כלומר: הפרדה בין ממלכת ישראל לממלכת יהודה עַמִּי יִשְׂרָאֵל לֹא אוֹסִיף עוֹד עֲבוֹר לוֹ.
וְנָשַׁמּוּ בָּמוֹת מזבחות במה מרכזיים יִשְׂחָק יצחק - כלומר שבטי ממלכת ישראל, וּמִקְדְּשֵׁי יִשְׂרָאֵל יֶחֱרָבוּ,
וְקַמְתִּי עַל בֵּית יָרָבְעָם בֶּחָרֶב.

{פ}

אמציה כהן בית אל מלשין על עמוס

וַיִּשְׁלַח אֲמַצְיָה, כֹּהֵן בֵּית אֵל, אֶל יָרָבְעָם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר:
קָשַׁר עָלֶיךָ עָמוֹס בְּקֶרֶב בֵּית יִשְׂרָאֵל!
לֹא תוּכַל הָאָרֶץ לְהָכִיל אֶת כָּל דְּבָרָיו.
כִּי כֹה אָמַר עָמוֹס:
בַּחֶרֶב יָמוּת יָרָבְעָם,
וְיִשְׂרָאֵל גָּלֹה יִגְלֶה מֵעַל אַדְמָתוֹ!{ס}
וַיֹּאמֶר אֲמַצְיָה אֶל עָמוֹס: חֹזֶה!
לֵךְ בְּרַח לְךָ אֶל אֶרֶץ יְהוּדָה, וֶאֱכָל שָׁם לֶחֶם
וְשָׁם תִּנָּבֵא!
וּבֵית אֵל לֹא תוֹסִיף עוֹד לְהִנָּבֵא,
כִּי מִקְדַּשׁ מֶלֶךְ הוּא! וּבֵית מַמְלָכָה הוּא!{ס}

בליסה היא פעולת ניקוב הפרי בנקב קטנטן. הצרעה המתאימה לעץ זה, בודקת אם בפרי כבר הוטלו ביצים, במוצאה את הנקב בקצהו, היא נמנעת מלהטיל את ביציה בפרי זה

וַיַּעַן עָמוֹס וַיֹּאמֶר אֶל אֲמַצְיָה:
לֹא נָבִיא אָנֹכִי וְלֹא בֶן נָבִיא אָנֹכִי,
כִּי בוֹקֵר מטפל בבקר אָנֹכִי, וּבוֹלֵס מנקב את הפרי - כדי למנוע מהצרעה להטיל את ביציה שִׁקְמִים עץ השקמה ידוע בפריו המתוק הדומה לתאנה, ושניהם ממשפחת התאנתיים (הפיקוסים).
וַיִּקָּחֵנִי יְהוָה מֵאַחֲרֵי הַצֹּאן, וַיֹּאמֶר אֵלַי יְהוָה: לֵךְ הִנָּבֵא אֶל עַמִּי יִשְׂרָאֵל!
וְעַתָּה: שְׁמַע דְּבַר יְהוָה!
אַתָּה אֹמֵר: לֹא תִנָּבֵא עַל יִשְׂרָאֵל, וְלֹא תַטִּיף תחנך אותם כמו שמחנכים ילדים. מלשון טף, או תטפטף להם מלשון טיפות (טל, רצויות) עַל בֵּית יִשְׂחָק.
לָכֵן, כֹּה אָמַר יְהוָה:
אִשְׁתְּךָ - בָּעִיר תִּזְנֶה, וּבָנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ - בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ,
וְאַדְמָתְךָ - בַּחֶבֶל לחלקות קטנות, ונקראת כך על שם חבלי המדידה תְּחֻלָּק, וְאַתָּה - עַל אֲדָמָה טְמֵאָה כלומר מחוץ לישראל תָּמוּת
וְיִשְׂרָאֵל - גָּלֹה יִגְלֶה מֵעַל אַדְמָתוֹ. {ס}

המשך הנבואה בפרק (לפי החלוקה הנוצרית) הבא