ביאור:מעומד/מקרא/נביאים/תרי עשר/חבקוק/ג
מראה
לא בדוק
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
בראשית
שמות
ויקרא
במדבר
דברים -
יהושע
שופטים
שמואל
מלכים
ישעיהו
ירמיהו
יחזקאל
תרי עשר -
תהלים
משלי
איוב
חמש מגילות
דניאל
עו"נ
דה"י - - מהדורות מבוארות של התנ"ך ללא עימוד
הושע פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - יואל פרק א ב ג ד - עמוס פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט - עובדיה פרק א - יונה פרק א ב ג ד - מיכה פרק א ב ג ד ה ו ז - נחום פרק א ב ג - חבקוק פרק א ב ג - צפניה פרק א ב ג - חגי פרק א ב - זכריה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - מלאכי פרק א ב ג (מהדורות נוספות של חבקוק ג | למהדורת הביאור הרגילה)
| ָה אֱלֹהַי בְּךָ חָסִיתִי מצלול: המומי טטטי -טכה טטיטי ואילו אצלנו: 'ְה. ראו [[ביאור:ָה שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי מצלול: המומי טטאטי טטכה טטיטי הפסוקים הבאים מתחילים בקריאה חוזרת ונשנית בשם ה' או בביטוי אלהי, ואחריה דיבור ישיר אליו ושטיחת תפילות בפניו: הוֹשִׁיעֵנִי מִכָּל רֹדְפַי וְהַצִּילֵנִי. פֶּן יִטְרֹף כְּאַרְיֵה נַפְשִׁי, פֹּרֵק - וְאֵין מַצִּיל. 'ְה|ָה שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי מצלול: המומי טטאטי טטכה טטיטי הפסוקים הבאים מתחילים בקריאה חוזרת ונשנית בשם ה' או בביטוי אלהי, ואחריה דיבור ישיר אליו ושטיחת תפילות בפניו: הוֹשִׁיעֵנִי מִכָּל רֹדְפַי וְהַצִּילֵנִי. פֶּן יִטְרֹף כְּאַרְיֵה נַפְשִׁי, פֹּרֵק - וְאֵין מַצִּיל. 'ְה]] |
תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק הַנָּבִיא, עַל שִׁגְיֹנוֹת מדובר בכלי נגינה, או באזכור מנגינה ידועה ר' בהערות הצד:
- יְהוָה! שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ! יָרֵאתִי!!
- יְהוָה! פָּעָלְךָ: בְּקֶרֶב שָׁנִים - חַיֵּיהוּ! בְּקֶרֶב שָׁנִים - תּוֹדִיעַ!
- בְּרֹגֶז - רַחֵם תִּזְכּוֹר!
| פרופסור ישראל קנוהל מביא פסוק זה לחיזוק גישתו וטענתו שקיים רובד קדום שבו יציאת מצרים היתה ארוע בצפון הארץ אולי באזור הבשן, ושהחרמון הוא הר סיני הקדום. ראו מלחמת ישראל-מצרים הקדומה: פרק עלום בהסטוריה המקראית |
- אֱלוֹהַ - מִתֵּימָן יָבוֹא, וְקָדוֹשׁ - מֵהַר פָּארָן
- סֶלָה,
- כִּסָּה שָׁמַיִם - הוֹדוֹ, וּתְהִלָּתוֹ - מָלְאָה הָאָרֶץ!
- וְנֹגַהּ קרינת אור, מילה נפוצה בתנ"ך במשמעות זו - כָּאוֹר תִּהְיֶה, קַרְנַיִם 'קרני' אור, הנראים באבק או בעיניים מצומצמות מִיָּדוֹ אשר על ידו, כלומר: הנוצר ממנו - לוֹ לאל, כלומר: האור הוא בעצם שלו, וְשָׁם - חֶבְיוֹן מקום מסתור עֻזֹּה העוז שלו, כלומר עצמתו נראית שם. לפי פשוטם של דברים מדובר בתיאור עצמת השמש, כעוצמתו של האל.
- לְפָנָיו יֵלֶךְ דָּבֶר דיבור, כלומר קול הרעם. דבר הוא כפי הנראה גם מחלת חורף שממנה יש לפחד, וְיֵצֵא רֶשֶׁף אל הדבר הכנעני לְרַגְלָיו.
- עָמַד השמש נראית כעומדת במקומה - וַיְמֹדֶד הלך בצעדים איטיים על מנת למדוד, ביטוי נפוץ בתנ"ך במשמעות זו אֶרֶץ, רָאָה - וַיַּתֵּר ספר כמה הם, מלשון מיתר, כלומר: מדידה בעזרת חבל גּוֹיִם,
- וַיִּתְפֹּצְצוּ מכוח עוצמת החום שלו (או של השמש בהמשך המשל) הַרְרֵי עַד, שַׁחוּ ירדו - מלשון שוחה (-בור) והשתחוויה (כיפוף וירידה) - גִּבְעוֹת עוֹלָם גבעות שהיו אמורות להשאר כך לנצח, או שמאז ומתמיד היו כאן, הֲלִיכוֹת הדרכים, הכבישים. (ובאיוב הוקבל ל"ארחות") עוֹלָם הנשארים לנצח, כלומר: גם המבנה הטבעי של הארץ הקיים מאז ומעולם, ומקומות שאנשים יכולים ללכת בהם בהתאם - לוֹ הם שלו, או: בגללו.
- תַּחַת אָוֶן ברעידת אדמה, מלשון שאון ורעש - רָאִיתִי אָהֳלֵי כוּשָׁן, יִרְגְּזוּן ירעדו או יתנפנפו - גם הוא ביטוי נפוץ בתנ"ך על רעידת אדמה - יְרִיעוֹת עורות המשמשים לקירות האוהל אֶרֶץ מִדְיָן.
{ס}
- הֲבִנְהָרִים - חָרָה יְהוָה?
- אִם בַּנְּהָרִים - אַפֶּךָ? אִם בַּיָּם - עֶבְרָתֶךָ?
- כִּי תִרְכַּב עַל סוּסֶיךָ, מַרְכְּבֹתֶיךָ יְשׁוּעָה!
- עֶרְיָה תֵעוֹר קַשְׁתֶּךָ, שְׁבֻעוֹת מַטּוֹת אֹמֶר
- סֶלָה,
- נְהָרוֹת - תְּבַקַּע אָרֶץ.
- רָאוּךָ? יָחִילוּ הָרִים! זֶרֶם מַיִם עָבָר!
- נָתַן תְּהוֹם קוֹלוֹ, רוֹם יָדֵיהוּ נָשָׂא!
- שֶׁמֶשׁ - יָרֵחַ כמו ירח, שאורו חלש עָמַד זְבֻלָה האור שלה, כלומר: בעת הסערה המתוארת השמים הוחשכו!
- לְאוֹר חִצֶּיךָ לאור הברקים יְהַלֵּכוּ, לְנֹגַהּ לאור בְּרַק הזריקה המהירה של חֲנִיתֶךָ.
- בְּזַעַם - תִּצְעַד תדרוך על, כינוי למכת הברד אָרֶץ, בְּאַף בכעס, ומקורו מצליל נשיפות האף שאנו נושפים בעת כעס - תָּדוּשׁ דיש הוא הפעולה החקלאית של מחיצת גרגרי התבואה גּוֹיִם.
- יָצָאתָ לְיֵשַׁע עַמֶּךָ! לְיֵשַׁע להושיע אֶת מְשִׁיחֶךָ המלך!
- מָחַצְתָּ רֹּאשׁ מִבֵּית רָשָׁע! עָרוֹת עָרוֹתָ. הרסת את המבנים שלהם, מלשון "לערות" לגלות (את הקרקע) - יְסוֹד עַד צַוָּאר את כל המבנה: מלמטה עד למעלה!!
- סֶלָה. {פ}
- נָקַבְתָּ בְמַטָּיו - רֹאשׁ, פְּרָזָו - יִסְעֲרוּ לַהֲפִיצֵנִי,
- עֲלִיצֻתָם ההתלוצצות שלהם, כלומר שמחת הניצחון שלהם - כְּמוֹ לֶאֱכֹל אבדה במהירות ונעלמה, כמו שאנו בולעים מאכל, עָנִי קריאות הקרב שלהם, בטוי הנמצא בכמה מקומות - בַּמִּסְתָּר במארב, כלומר: הרגת את האויב בעזרת מארב, או: האויב נאלץ להסתתר!
- דָּרַכְתָּ בַיָּם הצלחת להעביר בים, או (ב): הטבעת בים - סוּסֶיךָ את הסוסים של צבאך, או (ב) את סוסי האויב, שהם בעצם בידך, חֹמֶר ואת החמורים - מַיִם רַבִּים בזרם מים גדול, תיאור של שיטפון, אולי שיטפון מדברי, או גל צונמי!
- שָׁמַעְתִּי חבקוק מספר את חוויתו מהסערה, או: תשובת האל ושבועתו, במענה לתפילת חבקוק - וַתִּרְגַּז בִּטְנִי, לְקוֹל - צָלֲלוּ נפלו, או: צלצלו - כלומר כאבו שְׂפָתַי,
- יָבוֹא רָקָב תחושת קיפאון, מלשון רקבון או חלודה, ביטוי נפוץ במשמעות זו בתנ"ך בַּעֲצָמַי בעצמות שלי, כלומר לא אוכל לנוע, וְתַחְתַּי ופלג גופי התחתון - אֶרְגָּז ירעד,
- אֲשֶׁר אם, כלומר: כל אלו היו לשון שבועה והבטחה שזאת יקרה לנשבע אם אָנוּחַ לְיוֹם צָרָה, לַעֲלוֹת להשיב מלחמה, ביטוי נפוץ בתנ"ך - לְעַם יְגוּדֶנּוּ הנלחם בנו, מלשון הקמת גדודים, התכנסות לקראת מלחמה נגדנו.
- כִּי תְאֵנָה לֹא תִפְרָח, וְאֵין יְבוּל בַּגְּפָנִים,
- כִּחֵשׁ מַעֲשֵׂה זַיִת, וּשְׁדֵמוֹת שדות התבואה - לֹא עָשָׂה אֹכֶל,
- גָּזַר מִמִּכְלָה מהמכלאה, כלומר: מתוך הדיר צֹאן, וְאֵין בָּקָר - בָּרְפָתִים.
- וַאֲנִי - בַּיהוָה אֶעְלוֹזָה, אָגִילָה - בֵּאלֹהֵי יִשְׁעִי הישועה שלי, כלומר: האל המציל אותי.
- יְהוִה - אֲדֹנָי! חֵילִי!
- וַיָּשֶׂם רַגְלַי כָּאַיָּלוֹת הקופצות למרחקים, ולהיפך מ"רקב בעצמותי", וְעַל בָּמוֹתַי על במות האויבים, המזבחות בהם זובחים לקראת ולאחר הצלחת הקרב יַדְרִכֵנִי יאפשר לי לדרוך עליהם, ולרמוס אותם - ביטוי נפוץ בתנ"ך, לַמְנַצֵּחַ להיות מפקד צבאי, או לרדות באויב - בִּנְגִינוֹתָי במקום הבכי שלי. - נגינה מלשון נוּגֶה, ואולי מקורו מצליל הגּ'נגּ'ון בפריטה נוגה על כלי מיתר.