ביאור:לאכ
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
מלאכה = שליחות
[עריכה]זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
(כולל קישורים לדיון מהי מלאכה? באתר"דרישת האלהים באמצעות חקר המקרא")
השורש לאכ כולל, בלשון המקרא, שתי משמעויות:
1. עבודה יצירתית, כמו במילה מלאכה .
2. שליחות, כמו במילה מלאך ו מלאכות .
מלאכה = שליחות
[עריכה]ייתכן שהמשמעות המקורית היא משמעות 2, ולפי זה:
מלאך הוא שליח - אדם (או יצור אחר) שממונה לבצע משימה מסוימת.
מלאכה היא שליחות, משימה או מטלה - הפעלה של אדם (או של דבר אחר) ומינויים לבצע תפקיד מסוים.
לפי פירוש זה, קל להסביר את הפסוקים הבאים:
- (דברים ה יב): "לא תעשה כל מלאכה ... למען ינוח עבדך ואמתך כמוך": האיסור לעשות מלאכה כולל גם איסור להטיל מטלות ומשימות על העבדים והשפחות, כך שבשבת הם נחים מעול השיעבוד, וחופשיים לעשות כרצונם.
- האם ניתן להסיק מכאן, שאסור לבקש ממי שיושב לידנו בשולחן השבת, שיעביר לנו את המלח? לדעתי לא: בקשה אינה נחשבת למטלה כי אין בה כפייה; מי שאינו עבד - אינו חייב להעביר את המלח... לכן גם העסקת פועל שכיר גוי אינה נחשבת למלאכה, כל עוד הגוי אינו עבד שלנו; ראו מלאכת גוי / רמב"ם -> הלכות שבת פרק ו .
- עבודת הניהול שעשה יוסף בבית אדוניו (בראשית לט יא): "ויהי כהיום הזה, ויבא הביתה לעשות מלאכתו ...", וכן פסוקים נוספים שבהם "מלאכה" קשורה לניהול והפעלת אנשים אחרים (ראו בהמשך).
- יצירת המשכן ובגדי-הכהונה שמות לה כא ועוד פסוקים רבים - ראו בהמשך): "ויבאו כל איש אשר נשאו לבו וכל אשר נדבה רוחו אתו הביאו את תרומת ה' ל מלאכת אהל מועד ולכל עבדתו ולבגדי הקדש": מעשה המשכן היה מטלה שה' הטיל על בני ישראל.
- מצוות השבת נזכרת יחד עם שאר מצוות המשכן, כדי להדגיש שאסור לעסוק במשימה זו בשבת - ביאור:שמות לא , שמות לה ב.
- תפקידם של הלויים המנגנים במקדש (דברי הימים א כה א): "ויבדל דויד ושרי הצבא לעבדה לבני אסף והימן וידותון הנביאים בכנרות בנבלים ובמצלתים ויהי מספרם אנשי מלאכה לעבדתם": הנגינה היתה המטלה שהוטלה עליהם, ולכן היא נחשבה ל"מלאכה".
- אך אם אדם מנגן להנאתו - זה לא נחשב למלאכה, וחז"ל אסרו לעשות זאת בשבת רק כסייג, כדי שלא יבואו לתקן את כלי הנגינה. ראו דיון על נגינה בשבת .
- המקצוע של יונה (
- (יונה א ח): "ויאמרו אליו הגידה נא לנו באשר למי הרעה הזאת לנו מה מלאכתך ומאין תבוא מה ארצך ואי מזה עם אתה".
מלאכה = בנייה מחומרי גלם
[עריכה]מפרשת בריאת העולם ומפסוקים נוספים נראה, שהמושג "מלאכה" כולל גם פעולות של בנייה ויצירה הנעשות מרצון חופשי, ולא רק ממטלה שהטיל גורם חיצוני, למשל:
- בניית הרמה על-ידי בעשא (דברי הימים ב טז ה): "ויהי כשמע בעשא ויחדל מבנות את הרמה וישבת את מלאכת ו"(יש פסוקים רבים נוספים, שבהם "בנייה" נחשבת למלאכה - ע' בנספח).
- י
- צירת כלי חרס (ירמיהו יח ג): "וארד בית היוצר והנהו עשה מלאכה על האבנים" (יש פסוקים רבים נוספים, שבהם "עיבוד של חומרי גלם" , או "יצירה של כלים/ספרים/בגדים" , נחשב למלאכה - ע' בנספח).
- הכנת תבשילים
- (שמות יב טז): "וביום הראשון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם, כל מלאכה לא יעשה בהם; אך אשר יאכל לכל נפש, הוא לבדו יעשה לכם": בחג אסור לעשות כל מלאכה, חוץ מהכנת אוכל; מכאן ניתן ללמוד, שהכנת אוכל היא מלאכה (יש פסוקים רבים נוספים, שבהם "הכנת אוכל" נחשבת למלאכה - ע' בנספח).
ישנן שתי דרכים להסביר זאת על-פי הפירוש ש"מלאכה=שליחות":
מלאכה = הקניית תפקיד חדש לחומרי הגלם
[עריכה]הסבר אחד: מי שבונה מבנה חדש, למעשה מטיל מטלה חדשה על חומרי הגלם שמהם הוא יוצר את המבנה, נותן להם משימה חדשה, משנה את תפקידם בעולם (בפרשת בריאת העולם זה ברור מאוד - ה' נותן שם ומשימה לכל אחד מחלקי הבריאה, וממנה אותו לתפקידו).
לפי זה, הגדרת המושג "מלאכה" היא - הטלת משימות על דבר כלשהו - חי, צומח או דומם. דיון בנושא זה ניתן למצוא כאן .
האם ניתן להסיק מכאן, שאכילה היא מלאכה, כי האוכֵל שולח את המזון למלא תפקיד בקיבתו? לדעתי לא, כי המזון לא מקבל שום תפקיד חדש, הוא רק מתכלה ומתמזג עם גופו של האוכֵל;
אך הכנת תבשילים היא מלאכה, כי היא נותנת תפקיד חדש למוצרי המזון השונים, והופכת אותם לתבשיל חדש. כמו כל מושג בשפה טבעית, גם מושג ה"מלאכה" אינו מוגדר בגבול חד - ישנו "תחום אפור", למשל: על-פי ההלכה המקובלת, טחינת חיטה נחשבת למלאכה, אך חיתוך ירקות לחתיכות בגודל בינוני (כדי להכין סלט) לא; ההיגיון הוא, שטחינת חיטה מהווה עיבוד ושינוי משמעותי של החיטה, שמעניק לה תפקיד חדש, כמו בישול; ולעומת זאת, חיתוך גס של ירקות לא משנה אותם באופן משמעותי ולא נותן להם תפקיד חדש, אלא בסה"כ מכין אותם לאכילה. אפשר לחלוק על קביעה זו. ראו:
מכאן ניתן להסיק, שגם כתיבה של מילים משמעותיות היא מלאכה - עיבוד של דיו והפיכתו למילים בעלות משמעות. בקישורים הבאים ניתן למצוא:
"פתיחת החלון כדי לאוורר את החדר אינה מלאכה, כי האויר אינו משתנה באופן משמעותי ואינו מקבל תפקיד אחר; כך גם סידור כלים על השולחן והורדת המים בשירותים."
האם מותר להשתמש בשקית ניילון להגנה מהגשם, או להשתמש במזרון לישיבה? ייתכן שהדבר תלוי אם עושים זאת באופן קבוע או באופן זמני (גם חז"ל הבחינו בין "קשר של קיימא" ל"קשר שאינו של קיימא"). אך אם מפרשים כך, יוצא שיש הבדל בין הטלת משימות על בני אדם וחיות לבין הטלת משימות על דוממים:
- הטלת משימות על בני אדם וחיות נחשבת למלאכה גם אם היא זמנית וחד פעמית,
- והטלת משימות על חומרים דוממים נחשבת למלאכה רק אם היא קבועה.
הבדל זה נראה קצת מוזר, וקשה להסביר איך הוא נובע ממשמעות המילה "מלאכה".
מלאכה = מטלה עצמית
[עריכה]הסבר טוב יותר הוא ההסבר של צחי צויג : מי שבונה מבנה חדש, למעשה מטיל מטלה על עצמו; הוא אינו עוסק במשימות שמטרתן מיידית, אלא ממנה את עצמו לבצע "פרוייקט" שישמש אותו רק לאחר זמן. לפי זה, "מלאכה" היא כל פעולה שמטרתה אינה מיידית. מותר לאכול כי המטרה היא מיידית; אך אסור לבשל כי בדרך-כלל מקובל לבשל לכמה ימים ולא רק לאותו זמן. הגדרה זו מתאימה למטרתה של השבת להיות קודש לה' - לכן נאסר לעשות בשבת כל מעשה שמעסיק את האדם ומונע ממנו להיות פנוי לדרישת ה'.
לפי זה, יש לדון בפעולות שמיועדות גם לצורך מיידי וגם לצורך שאינו מיידי, למשל:
- כתיבה - יכולה להיות לצורך משחק שמשחקים בשבת, או לצורך זכירת רעיונות אחרי השבת.
- תיקון כלי - יעזור להשתמש בכלי בשבת, אך הכלי יהיה מתוקן גם לאחר שבת.
- בישול - אפשר לאכול מייד, אך בדרך-כלל התבשיל נשאר גם לאחר מכן
- פריה ורביה - פעולה שיש בה הנאה מיידית, וגם יצירת ילד לטווח ארוך.
ייתכן שכל הפעולות הללו אסורות. ואכן, לפי דעת הקראים המצריים אסור לפרות ולרבות בשבת; אך יש בכך קושי, כי לא מצאנו שפעולה זו נקראת "מלאכה".
לכן נראה לי יותר, שהדבר תלוי בכוונה האישית של כל אחד ואחד; אך מכיוון שמצוות השבת היא באחריות הציבור (כי יש להעניש את מחללי השבת), החליטו חז"ל להגדיר יותר במדוייק את הפעולות האסורות, והסתמכו על הכוונה העיקרית של רוב האנשים. לכן:
- כ תיבה - משמשת בדרך-כלל למטרה ארוכת-טווח, ולכן היא אסורה (אלא-אם-כן כותבים בדיו שאינו מתקיים - מי פירות או "שבעט").
- תיקון כלי - משמש בדרך-כלל למטרה ארוכת-טווח, ולכן הוא נאסר.
- בישול - בדרך-כלל מבשלים כמות גדולה שמספיקה לכמה ימים, ולכן כל בישול נאסר.
- פריה ורביה - רוב האנשים עושים זאת למטרת הנאה מיידית, ולכן זה לא נאסר (וייתכן שחז"ל התירו, כי ראו שאם היו אוסרים לפרות ולרבות בשבת, הריבוי הטבעי של עם ישראל לא היה מצליח להדביק את התמותה, ועם ישראל היה עלול להיכחד חלילה).
לעיון נוסף:
מלאכה = פעולה שמטרתה אינה מיידית
[עריכה]לסיכום: משמעות המילה "מלאכה" היא "מטלה", "פעולה שלא נועדה לצורך מיידי של העושה אלא לצורך מאוחר יותר או לאדם אחר".
חז"ל, במטרה להפוך את מצוות השבת למצוה ציבורית, אסרו לעשות כל פעולה ש בדרך-כלל לא נועדה לצורך מיידי, גם אם באופן חד-פעמי האדם רוצה לעשות אותה לצורך מיידי.
פסוקים נוספים
[עריכה]
א. בריאה
[עריכה]- בריאת העולם (בראשית ב ב-ג): " "ויכל אלהים ביום השביעי מלאכת ו אשר עשה, וישבת ביום השביעי מכל מלאכת ו אשר עשה" . "ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו, כי בו שבת מכל מלאכת ו אשר ברא אלהים לעשות" ".
- בריאת האדם (יחזקאל כח יג): "בעדן גן אלהים היית, כל אבן יקרה מסכתך, אדם פטדה ויהלם תרשיש שהם וישפה ספיר נפך וברקת וזהב, מלאכת תפיך ונקביך בך, ביום הבראך כוננו": ה"מלאכה" היא התפקיד שהוטל על התופים והנקבים - תפקיד לטווח ארוך.
ב. בניית המשכן והמקדש
[עריכה]- יצירת המשכן ובגדי-הכהונה שמות לה כא: " "ויבאו כל איש אשר נשאו לבו וכל אשר נדבה רוחו אתו הביאו את תרומת ידוד ל מלאכת אהל מועד ולכל עבדתו ולבגדי הקדש" ... "כל מרים תרומת כסף ונחשת הביאו את תרומת ידוד וכל אשר נמצא אתו עצי שטים לכל מלאכת העבדה הביאו" ... "כל איש ואשה אשר נדב לבם אתם להביא לכל ה מלאכה אשר צוה ידוד לעשות ביד משה הביאו בני ישראל נדבה לידוד"." שמות לו א-ח: " "ועשה בצלאל ואהליאב וכל איש חכם לב אשר נתן ידוד חכמה ותבונה בהמה לדעת לעשת את כל מלאכת עבדת הקדש לכל אשר צוה ידוד" . "ויקרא משה אל בצלאל ואל אהליאב ואל כל איש חכם לב אשר נתן ידוד חכמה בלבו כל אשר נשאו לבו לקרבה אל ה מלאכה לעשת אתה" . "ויקחו מלפני משה את כל התרומה אשר הביאו בני ישראל ל מלאכת עבדת הקדש לעשת אתה והם הביאו אליו עוד נדבה בבקר בבקר" . "ויבאו כל החכמים העשים את כל מלאכת הקדש איש איש מ מלאכת ו אשר המה עשים" . "ויאמרו אל משה לאמר מרבים העם להביא מדי העבדה ל מלאכה אשר צוה ידוד לעשת אתה" . "ויצו משה ויעבירו קול במחנה לאמר איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקדש ויכלא העם מהביא" . "וה מלאכה היתה דים לכל ה מלאכה לעשות אתה והותר" . "ויעשו כל חכם לב בעשי ה מלאכה את המשכן עשר יריעת שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני כרבים מעשה חשב עשה אתם" ". שמות לט מג: ""וירא משה את כל ה מלאכה והנה עשו אתה כאשר צוה ידוד כן עשו ויברך אתם משה". " (שמות מ לג): "ויקם את החצר סביב למשכן ולמזבח ויתן את מסך שער החצר ויכל משה את ה מלאכה".
- פירוק המשכן, הרכבתו ונשיאתו ממקום למקום (במדבר ד ג): "מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל בא לצבא לעשות מלאכה באהל מועד".
- ההכנות לבניית המקדש בימי דוד (דברי הימים א כב טו): "ועמך לרב עשי מלאכה חצבים וחרשי אבן ועץ וכל חכם בכל מלאכה", דברי הימים א כג ד: " "מאלה לנצח על מלאכת בית ידוד עשרים וארבעה אלף ושטרים ושפטים ששת אלפים" ... "אלה בני לוי לבית אבתיהם ראשי האבות לפקודיהם במספר שמות לגלגלתם עשה ה מלאכה לעבדת בית ידוד מבן עשרים שנה ומעלה" ". דברי הימים א כח יג-כא: " "ולמחלקות הכהנים והלוים ולכל מלאכת עבודת בית ידוד ולכל כלי עבודת בית ידוד" ... "ויאמר דויד לשלמה בנו חזק ואמץ ועשה אל תירא ואל תחת כי ידוד אלהים אלהי עמך לא ירפך ולא יעזבך עד לכלות כל מלאכת עבודת בית ידוד" . "והנה מחלקות הכהנים והלוים לכל עבודת בית האלהים ועמך בכל מלאכה לכל נדיב בחכמה לכל עבודה והשרים וכל העם לכל דבריך" ". דברי הימים א כט א-ה: " "ויאמר דויד המלך לכל הקהל שלמה בני אחד בחר בו אלהים נער ורך וה מלאכה גדולה כי לא לאדם הבירה כי לידוד אלהים" ... "לזהב לזהב ולכסף לכסף ולכל מלאכה ביד חרשים ומי מתנדב למלאות ידו היום לידוד".
- "
- בניית המקדש והבניינים האחרים שנבנו בימי שלמה מלכים א ז יד: " "בן אשה אלמנה הוא ממטה נפתלי ואביו איש צרי חרש נחשת וימלא את החכמה ואת התבונה ואת הדעת לעשות כל מלאכה בנחשת ויבוא אל המלך שלמה ויעש את כל מלאכת ו" ... "ועל ראש העמודים מעשה שושן ותתם מלאכת העמודים" ... "ויעש חירום את הכירות ואת היעים ואת המזרקות ויכל חירם לעשות את כל ה מלאכה אשר עשה למלך שלמה בית ידוד" ... "ותשלם כל ה מלאכה אשר עשה המלך שלמה בית ידוד ויבא שלמה את קדשי דוד אביו את הכסף ואת הזהב ואת הכלים נתן באצרות בית ידוד" ". וגם דברי הימים ב ד יא דברי הימים ב ה א(דברי הימים ב ח טז): "ותכן כל מלאכת שלמה עד היום מוסד בית ידוד ועד כלתו שלם בית ידוד".
- ברשימת היחס של בני ישראל דברי הימים א ט יג: " "ואחיהם ראשים לבית אבותם אלף ושבע מאות וששים גבורי חיל מלאכת עבודת בית האלהים" ... "ושלום בן קורא בן אביסף בן קרח ואחיו לבית אביו הקרחים על מלאכת העבודה שמרי הספים לאהל ואבתיהם על מחנה ידוד שמרי המבוא" ..."
- שיפוץ המקדש בימי יואש מלכים ב יב יב: " "ונתנו את הכסף המתכן על יד עשי המלאכה הפקדים בית ידוד ויוציאהו לחרשי העץ ולבנים העשים בית ידוד" ... "כי לעשי המלאכה יתנהו וחזקו בו את בית ידוד" . "ולא יחשבו את האנשים אשר יתנו את הכסף על ידם לתת לעשי המלאכה כי באמנה הם עשים" ". דברי הימים ב כד יב-יג, ובימי יאשיהו מלכים ב כב ה-ט, דברי הימים ב לד י-יז.
- בניין בית המקדש השני (חגי א יד): "ויער ידוד את רוח זרבבל בן שלתיאל פחת יהודה ואת רוח יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול ואת רוח כל שארית העם ויבאו ויעשו מלאכה בבית ידוד צבאות אלהיהם", (עזרא ב סט): "ככחם נתנו לאוצר המלאכה זהב דרכמונים שש רבאות ואלף וכסף מנים חמשת אלפים וכתנת כהנים מאה", עזרא ג ח: " "ובשנה השנית לבואם אל בית האלהים לירושלם בחדש השני החלו זרבבל בן שאלתיאל וישוע בן יוצדק ושאר אחיהם הכהנים והלוים וכל הבאים מהשבי ירושלם ויעמידו את הלוים מבן עשרים שנה ומעלה לנצח על מלאכת בית ידוד" . "ויעמד ישוע בניו ואחיו קדמיאל ובניו בני יהודה כאחד לנצח על עשה ה מלאכה בבית האלהים בני חנדד בניהם ואחיהם הלוים" ", (עזרא ו כב): "ויעשו חג מצות שבעת ימים בשמחה כי שמחם ידוד והסב לב מלך אשור עליהם לחזק ידיהם ב מלאכת בית האלהים אלהי ישראל". נחמיה ז סט-ע: " "ומקצת ראשי האבות נתנו ל מלאכה התרשתא נתן לאוצר זהב דרכמנים אלף מזרקות חמשים כתנות כהנים שלשים וחמש מאות" . "ומראשי האבות נתנו לאוצר ה מלאכה זהב דרכמונים שתי רבות וכסף מנים אלפים ומאתים" ", נחמיה יא יב-כב: " "ואחיהם עשי ה מלאכה לבית שמנה מאות עשרים ושנים ועדיה בן ירחם בן פלליה בן אמצי בן זכריה בן פשחור בן מלכיה" ... "ושבתי ויוזבד על המלאכה החיצנה לבית האלהים מראשי הלוים" ... "ופקיד הלוים בירושלם עזי בן בני בן חשביה בן מתניה בן מיכא מבני אסף המשררים לנגד מלאכת בית האלהים" ".
חז"ל בהלכות שבת מנו 39 מלאכות שנעשו במשכן, בפרט - כל הפעולות הקשורות ליצירת המשכן (כמו בנייה) או ליצירת בגדי הכהונה (כמו תפירה, צביעה) או להעברתו ממקום למקום (פירוק, טלטול) נחשבות ל"מלאכה". ראו:
ג. בניית מבנים אחרים
[עריכה]- בניית הרמה בימי בעשא (דברי הימים ב טז ה): "ויהי כשמע בעשא ויחדל מבנות את הרמה וישבת את מלאכתו".
- בניית חומת ירושלים בימי נחמיה נחמיה ד ה: " "ויאמרו צרינו לא ידעו ולא יראו עד אשר נבוא אל תוכם והרגנום והשבתנו את ה מלאכה" ... "ויהי כאשר שמעו אויבינו כי נודע לנו ויפר האלהים את עצתם ונשוב כלנו אל החומה איש אל מלאכתו" ... "ויהי מן היום ההוא חצי נערי עשים במלאכה וחצים מחזיקים והרמחים המגנים והקשתות והשרינים והשרים אחרי כל בית יהודה" ... "הבונים בחומה והנשאים בסבל עמשים באחת ידו עשה במלאכה ואחת מחזקת השלח" ... "ואמר אל החרים ואל הסגנים ואל יתר העם המלאכה הרבה ורחבה ואנחנו נפרדים על החומה רחוקים איש מאחיו" ... "ואנחנו עשים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים" . "גם בעת ההיא אמרתי לעם איש ונערו ילינו בתוך ירושלם והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה" " (נחמיה ה טז): "וגם ב מלאכת החומה הזאת החזקתי ושדה לא קנינו וכל נערי קבוצים שם על ה מלאכה". נחמיה ו ג-טז: " "ואשלחה עליהם מלאכים לאמר מלאכה גדולה אני עשה ולא אוכל לרדת למה תשבת המלאכה כאשר ארפה וירדתי אליכם" ... "כי כלם מיראים אותנו לאמר ירפו ידיהם מן המלאכה ולא תעשה ועתה חזק את ידי." .. "ויהי כאשר שמעו כל אויבינו ויראו כל הגוים אשר סביבתינו ויפלו מאד בעיניהם וידעו כי מאת אלהינו נעשתה המלאכה הזאת" ".
ד. עיבוד חומר
[עריכה]- עיבוד מתכות, אבנים ובדים במלאכת המשכן שמות לא ג, (שמות לה לא): "ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה . לחשוב מחשבת לעשות בזהב ובכסף ובנחשת. ובחרשת אבן למלאת ובחרשת עץ לעשות בכל מלאכה",(שמות לה לה): "מלא אתם חכמת לב לעשות כל מלאכת חרש וחשב ורקם בתכלת ובארגמן בתולעת השני ובשש וארג עשי כל מלאכה וחשבי מחשבת", (שמות לח כד): "כל הזהב העשוי ל מלאכה בכל מלאכת הקדש ויהי זהב התנופה תשע ועשרים ככר ושבע מאות ושלשים שקל בשקל הקדש".
- עיבוד שומן מן החי - חֵלֶב (ויקרא ז כד): "וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכל לא תאכלהו"(למשל, נֵר, בידוד לגג וכו')
- עור ויקרא יג מח: " "או בשתי או בערב לפשתים ולצמר או בעור או בכל מלאכת עור" ... "וראה את הנגע ביום השביעי כי פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בעור לכל אשר יעשה העור ל מלאכה צרעת ממארת הנגע טמא הוא" " (למשל, בגד, כורסא, תפילין וכו').
- חבלים (שופטים טז יא): "ויאמר אליה אם אסור יאסרוני בעבתים חדשים אשר לא נעשה בהם מלאכה וחליתי והייתי כאחד האדם".
- עץ חזק שאינו שרוף יחזקאל טו ג: " "היקח ממנו עץ לעשות ל מלאכה ? אם יקחו ממנו יתד לתלות עליו כל כלי?!" "הנה לאש נתן לאכלה, את שני קצותיו אכלה האש ותוכו נחר, היצלח ל מלאכה?!" "הנה בהיותו תמים לא יעשה ל מלאכה , אף כי אש אכלתהו ויחר, ונעשה עוד ל מלאכה ?!" "
- אדמה (דברי הימים א כז כו): "ועל עשי מלאכת השדה לעבדת האדמה עזרי בן כלוב".
- חרס (ירמיהו יח ג): "וארד בית היוצר והנהו עשה מלאכה על האבנים".
ה. הכנת אוכל
[עריכה]- הכנת אוכל היא מקרה פרטי של עיבוד חומר (שמות יב טז): "וביום הראשון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם, כל מלאכה לא יעשה בהם; אך אשר יאכל לכל נפש, הוא לבדו יעשה לכם": בחג אסור לעשות כל מלאכה, חוץ מהכנת אוכל. מכאן ניתן ללמוד, שהכנת אוכל היא מלאכה. הכנת אוכל גם דורשת מיומנות ותכנון ברמה מסוימת.
- גם במקדש היו פעולות רבות שהיו קשורות להכנת אוכל - הכנת לחם הקודש, הקרבת הקרבנות והקטרת הקטורת; גם הן נקראו "מלאכה" (נחמיה י לד): "ללחם המערכת ומנחת התמיד ולעולת התמיד השבתות החדשים למועדים ולקדשים ולחטאות לכפר על ישראל, וכל מלאכת בית אלהינו", (דברי הימים א ו לד): "ואהרן ובניו מקטירים על מזבח העולה ועל מזבח הקטרת לכל מלאכת קדש הקדשים ולכפר על ישראל ככל אשר צוה משה עבד האלהים"; (דברי הימים ב כט לד): "רק הכהנים היו למעט ולא יכלו להפשיט את כל העלות ויחזקום אחיהם הלוים עד כלות ה מלאכה ועד יתקדשו הכהנים כי הלוים ישרי לבב להתקדש מהכהנים", (דברי הימים ב יג י): "ואנחנו ה' אלהינו ולא עזבנהו וכהנים משרתים לידוד בני אהרן והלוים ב מלאכת", (נחמיה יג ל): "וטהרתים מכל נכר ואעמידה משמרות לכהנים וללוים איש ב מלאכת ו": חז"ל מנו את כל המלאכות האלה בין 39 אבות המלאכה שנאסרו בשבת. ראו:
ו. ניהול והנהגה
[עריכה]גם ניהול הוא מלאכה, כי יש בו הפעלה - הפעלה של עבדים, חיות או חפצים; והוא כמובן דורש מיומנות. למשל:
- עבודת הניהול שעשה יוסף בבית אדוניו (בראשית לט יא): "ויהי כהיום הזה, ויבא הביתה לעשות מלאכת ו...":
- ניהול הספינה במים (תהלים קז כג): "יורדי הים באניות, עשי מלאכה במים רבים".
- ניהול המשפחה והצאן של יעקב (בראשית לג יד): "יעבר נא אדני לפני עבדו, ואני אתנהלה לאטי לרגל ה מלאכה אשר לפני ולרגל הילדים, עד אשר אבא אל אדני שעירה". ובפסוק אחר, "מלאכה" היא שם נרדף לצאן (שמואל א טו ט): "ויחמל שאול והעם על אגג ועל מיטב הצאן והבקר והמשנים ועל הכרים ועל כל הטוב ולא אבו החרימם וכל ה מלאכה נמבזה ונמס אתה החרימו".
- ייתכן, שגם שיטור ושיפוט הן מלאכות, כי יש בהן הפעלה והנהגה של אנשים אחרים (דברי הימים א כו כט): "ליצהרי כנניהו ובניו למלאכה החיצונה על ישראל לשטרים ולשפטים".
- (דברי הימים א כו ל): "לחברוני חשביהו ואחיו בני חיל אלף ושבע מאות על פקדת ישראל מעבר לירדן מערבה לכל מלאכת ידוד ולעבדת המלך".
ז. העבדה
[עריכה]- ובאופן כללי יותר, כל שליחת אדם לביצוע משימה מסוימת היא מלאכה, למשל (ירמיהו מח י): "ארור עשה מלאכת ידוד רמיה, וארור מנע חרבו מדם".
- גם מתן פקודה לעבד דברים ה יב: " "ששת ימים תעבד ועשית כל מלאכת ך" . "ויום השביעי שבת לידוד אלהיך לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך ושורך וחמרך וכל בהמתך וגרך אשר בשעריך, למען ינוח עבדך ואמתך כמוך" ": בשבת אסור לעשות מלאכה, כדי שהעבדים יהיו חופשיים ויוכלו לנוח.
- גם פקודה שהמלך נותן לנתיניו (שמואל א ח טז): "ואת עבדיכם ואת שפחותיכם ואת בחוריכם הטובים ואת חמוריכם יקח ועשה למלאכתו", (דברי הימים א ד כג): "המה היוצרים וישבי נטעים וגדרה עם המלך במלאכתו ישבו שם", דברי הימים א כט ו: " "ויתנדבו שרי האבות ושרי שבטי ישראל ושרי האלפים והמאות ולשרי מלאכת המלך". " (דברי הימים ב ח ט): "ומן בני ישראל אשר לא נתן שלמה לעבדים ל מלאכת ו כי המה אנשי מלחמה ושרי שלישיו ושרי רכבו ופרשיו", (דברי הימים ב יז יג): "ו מלאכה רבה היה לו בערי יהודה ואנשי מלחמה גבורי חיל בירושלם"
ח. שבתות וחגים
[עריכה]בשבתות ובחגים אסור לעשות מלאכה , אך לא כל מה שאסור לעשות בשבת הוא מלאכה - יש עוד איסורים הקשורים לשבת . הנה הפסוקים הקשורים לאיסורי עשיית מלאכה בתורה:
- שמות כ יב-יג, דברים ה יב: " "ששת ימים תעבד ועשית כל מלאכת ך" . "ויום השביעי שבת לידוד אלהיך לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך ושורך וחמרך וכל בהמתך וגרך אשר בשעריך, למען ינוח עבדך ואמתך כמוך" ": "מלאכה" היא (בין השאר) הפעלה של העבדים; בשבת אסור לעשות מלאכה, כדי שהעבדים יהיו חופשיים ויוכלו לנוח.
- ביאור:שמות לא : " "ושמרתם את השבת כי קדש הוא לכם מחלליה מות יומת כי כל העשה בה מלאכה ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמיה" ... "ששת ימים יעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון קדש לידוד כל העשה מלאכה ביום השבת מות יומת"."
- שמות לה ב: " "ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון לידוד כל העשה בו מלאכה יומת" ..."
- (ויקרא טז כט): "והיתה לכם לחקת עולם בחדש השביעי בעשור לחדש תענו את נפשתיכם וכל מלאכה לא תעשו האזרח והגר הגר בתוככם".
- (ויקרא כג ג): "ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש כל מלאכה לא תעשו שבת הוא לידוד בכל מושבתיכם".
- ויקרא כג ז: " "ביום הראשון מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו" . "והקרבתם אשה לידוד שבעת ימים ביום השביעי מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו" . "וקראתם בעצם היום הזה מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו חקת עולם בכל מושבתיכם לדרתיכם" . "כל מלאכת עבדה לא תעשו והקרבתם אשה לידוד" . "וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה כי יום כפרים הוא לכפר עליכם לפני ידוד אלהיכם" . "וכל הנפש אשר תעשה כל מלאכה בעצם היום הזה והאבדתי את הנפש ההוא מקרב עמה" . "כל מלאכה לא תעשו חקת עולם לדרתיכם בכל משבתיכם" . "ביום הראשון מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו" . "שבעת ימים תקריבו אשה לידוד ביום השמיני מקרא קדש יהיה לכם והקרבתם אשה לידוד עצרת הוא כל מלאכת עבדה לא תעשו" ".
- ביאור:במדבר כח יח-כט 35 : " "ביום הראשון מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו" . "וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו" . "וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה לידוד בשבעתיכם מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו.." . "ובחדש השביעי באחד לחדש מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו יום תרועה יהיה לכם" ... "ובעשור לחדש השביעי הזה מקרא קדש יהיה לכם ועניתם את נפשתיכם כל מלאכה לא תעשו" ... "ובחמשה עשר יום לחדש השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו וחגתם חג לידוד שבעת ימים" ... "ביום השמיני עצרת תהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו" ".
- (דברים טז ח): "ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לידוד אלהיך לא תעשה מלאכה".
- ירמיהו יז כב: " "ולא תוציאו משא מבתיכם ביום השבת וכל מלאכה לא תעשו וקדשתם את יום השבת כאשר צויתי את אבותיכם" ... "והיה אם שמע תשמעון אלי נאם ידוד לבלתי הביא משא בשערי העיר הזאת ביום השבת ולקדש את יום השבת לבלתי עשות בה כל מלאכה" ".
מקורות נוספים בנושא זה:
ט. פסוקים נוספים
[עריכה]- שמות כב ו: " "כי-יתן אישׁ אל-רעהו כסף או-כלים לשׁמר, וגנב מבית האישׁ: אם-ימצא הגנב ישׁלם שׁנים. "אם לא ימצא הגנב, ונקרב בעל הבית אל האלהים, אם לא שלח ידו ב מלאכת רעהו" ... כי-יתן אישׁ אל-רעהו חמור או-שׁור או-שׂה וכל-בהמה לשׁמר, ומת או-נשׁבר או-נשׁבה אין ראה. "שבעת ידוד תהיה בין שניהם, אם לא שלח ידו ב מלאכת רעהו, ולקח בעליו ולא ישלם" " ". בפסוקים אלה, "מלאכה" היא כסף, כלים או בהמה.
- (משלי יח ט): "גם מתרפה ב מלאכתו אח הוא לבעל משחית", ביאור:כב כט : "חזית איש מהיר ב מלאכת ו לפני מלכים יתיצב בל יתיצב לפני חשכים". בפסוקים אלה, ייתכן ש"מלאכה" היא שליחות כלשהי - אלה הם הפסוקים הכלליים ביותר.
- (משלי כד כז): "הכן בחוץ מלאכתך ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך". בפסוק זה, ייתכן שהמלאכה היא עבודת האדמה או רעיית הצאן.
- (עזרא י יג): "אבל העם רב והעת גשמים ואין כח לעמוד בחוץ וה מלאכה לא ליום אחד ולא לשנים כי הרבינו לפשע בדבר הזה". בפסוק זה "המלאכה" היא הפרידה מהנשים הנכריות. זוהי המשימה הכי לא-חומרית שמצאתי בפסוקים
- שימוש בכלי עץ או בגד או עור או שק (ויקרא יא לב): "וכל אשר יפל עליו מהם במתם יטמא מכל כלי עץ או בגד או עור או שק כל כלי אשר יעשה מלאכה בהם במים יובא וטמא עד הערב וטהר".
- שימוש בכלי נשק והרג (ירמיהו נ כה): "פתח ידוד את אוצרו ויוצא את כלי זעמו כי מלאכה היא לד' ה' צ' בארץ כשדים"- אולי הכוונה היא שההריגה היא משימה שה' הטיל על עצמו.
- ואולי גם שימוש בכלי נגינה - זו הייתה מלאכתם של הלוויים בימי בית המקדש הראשון (דברי הימים א כה א): "ויבדל דויד ושרי הצבא לעבדה לבני אסף והימן וידותון הנביאים בכנרות בנבלים ובמצלתים ויהי מספרם אנשי מלאכה לעבדתם", (דברי הימים א ט לג): "ואלה המשררים ראשי אבות ללוים בלשכת פטירים כי יומם ולילה עליהם במלאכה". ובימי בית המקדש השני (נחמיה יג י): "ואדעה כי מניות הלוים לא נתנה ויברחו איש לשדהו הלוים והמשררים עשי המלאכה".
פירושים נוספים
[עריכה]1. ל"ט אבות המלאכה; יצירה
[עריכה]ההגדרה ההלכתית למילה "מלאכה", בהקשר של איסור מלאכה בשבת, היא פעולה הכלולה באחד מ-39 סוגים של פעולות שנעשו במשכן. [
בהגדרה זו יש כמה בעיות :
- לא סביר שלמילה אחת קטנה יש פירוש כל-כך ארוך ומפורט - בוודאי המשמעות היסודית היא פשוטה יותר.
- ישנן פעולות שאינן נכללות ברשימת 39 המלאכות, למרות שהן נעשו במשכן, למשל - העברת חפצים ממקום למקום בתוך הבית (כדי לבנות את המשכן היה צריך להניח את השולחן בדרום).
- ישנן פעולות שנקראות בתנ"ך "מלאכה" ואינן כלולות ברשימה זו, למשל - בריאת העולם נקראה "מלאכה" ( בראשית ב ב-ג : "ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה...") , והיא כללה פעולות, כגון העברת מים ממקום למקום או יצירת בני-אדם, שאינן נכללות ברשימת 39 אבות המלאכה; גם נגינה נקראה מלאכה (דברי הימים א כה א): "ויבדל דויד ושרי הצבא לעבדה לבני אסף והימן וידותון הנביאים בכנרות בנבלים ובמצלתים ויהי מספרם אנשי מלאכה לעבדתם".
- באחד הפסוקים המדברים על איסור מלאכה נאמר (דברים ה יב): "לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך ושורך וחמרך וכל בהמתך וגרך אשר בשעריך, למען ינוח עבדך ואמתך כמוך", אך לפי ההגדרה ההלכתית, אין קשר בין איסור מלאכה לבין מנוחה, למשל מותר להגיד לעבד שיעמוד על הראש כל השבת כי זה לא נחשב למלאכה, אך זו ודאי אינה מנוחה.
נראה שההגדרה של ל"ט אבות מלאכה היא הגדרה משפטית, שתפקידה להגדיר בצורה ברורה ומדוייקת מה מותר ומה אסור בשבת, ואין לראות בה הגדרה מילונית למשמעות המדוייקת של המילה מלאכה בלשון המקרא.
הבעיה האחרונה קיימת גם בהגדרות אחרות שהוצעו למילה "מלאכה", כמו " יצירה ", " תיקון העולם הגשמי ", " פעולה שתכליתה פרודוקטיביות חומרית ".
2. עבודה פיסית מאמצת; התפרנסות
[עריכה]הגדרות אחרות שהוצעו ל"מלאכה" הן - "עבודה פיסית קשה", "התפרנסות"; גם בהגדרות אלו יש כמה בעיות:
- הן אינן מתאימות למשמעות המילה "מלאכה" בבריאת העולם, שהרי העולם נברא בדיבור בלבד, ללא מאמץ פיסי, וללא כוונת התפרנסות.
- מכיוון שבריאת העולם היא אחד המקורות העיקריים למצוות השביתה בשבת, לדעתי יש ללמוד ממנה על הגדרת המלאכה. אילו ה' היה רוצה רק שננוח
- מעבודה פיסית בשבת, הוא היה כותב בתורה שהוא מאד טרח והתעייף ממעשה הבריאה (כמו שכתב על עצמו תיאורים אנושיים אחרים, כמו "ויתעצב אל ליבו"). מכיוון שזה לא כתוב, נראה לי שהמנוחה הפיסית אינה המטרה העיקרית (זו אחת המטרות, אך לא העיקרית).
3.
" "שם התואר מלאך הוא מגזרת מלאכה, מי שנמסר לו לעשות מלאכת שולחו והוא עומד תחתיו ובמקומו נקרא מלאך מלשון מלאכה שעוסק במלאכת זולתו. והנחתו הראשונה על המלאכים העליונים והשכלים הנבדלים העוסקים במלאכת הבורא ית' בעולמות שברא, ונעתק מזה העניין לקרוא ג"כ בשם מלאך כל שליח המשולח בשליחות נכבדת לעסוק במלאכת המשלח שהיה הוא בעצמו עושה, זה מין השליח יקרא ג"כ מלאך, ולכן לא תמצאנו במקרא כ"א במלכים ושרים אשר שולחים צירים נכבדים לפעול עניין יקר ונכבד אצל המלכי' והשרים, כמלאכי בלק אל בלעם ומלאכי יפתח וכדו'" " ( הכתב והקבלה על בראשית מח טו ).
4.
" "הקשר בין "לאכ" לבין "שלח", או בין "מלאכה" לבין "שליחות" נמצא גם בהקבלה: "מלאכה"="משלח יד"" " (עופר לביא בשם אבשלום קור).
5. הסבר נוסף על הקשר בין מלאכה לבין מלאך - אצל רש"ר הירש על בראשית ב ב.
6. ולפי שבי"ל בקונקורדנציה, אין בכלל קשר בין מלאכה לבין מלאך - אלו שתי משמעויות שונות של השורש לאכ .
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל (הגהה: עופר לביא) שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-12-24.
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:מלאכה - שליחות
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/mlaka