ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת עירובין/פרק שלישי

הוספת קישורים
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק שלישי - בכל מערבין[עריכה]

ירושלמי עירובין, פרק ג, הלכה א[עריכה]

מתני:' ג_אבכל מערבין ומשתתפין, חוץ מן המים ומן המלח. ג_בוהכל נלקח בכסף מעשר, חוץ מן המים ומן המלח, הנודר מן המזון, מותר במים ומלח, ג_גמערבין לנזיר ביין, ולישראל בתרומה. סומכוס אומר. אף בחולין ג_דלכהן בבית הפרס. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. אפילו בין הקברות, מפני שהוא יכול לילך לחוץ ולוכל:

גמ’: אמר רבי אחא רב אחא°. ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס היא


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יח עמוד ב] דתנינן תמן. בכל מערבין ומשתתפין, חוץ מן המים ומן המלח דברי °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. °רבי יהושוע רבי יהושע בן חנניה אומר, רק כיכר הוא עירוב. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°. דברי הכל היא. דכל היכא דתנן מערבין, הכוונה עירובי חצירות דווקא. והיכא דתנן מערבין ומשתתפין, הכוונה, בין בעירוב חצירות בין בשיתוף מבואות. °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה שאמר כיכר הוא עירוב, דיבר על עירוב חצירות שמערבים רק בפת. המשנה שאמרה בכל מערבין ומשתתפים, מדברת בשיתוף מבואות, ודברי הכל היא. תנן, בכל מערבין ומשתתפין. מתניתא ד°רבי מאיר רבי מאיר , דתני. כל דבר שהוא נאכל חי כמות שהוא, מערבין בו. אם אינו נאכל אלא עם הפת, אין מערבין בו. ו°רבי מאיר רבי מאיר אומר מערבין בו. השום והבצלים, אפילו על דעתיה ד°רבי מאיר רבי מאיר אין מערבין בהן. דתני, אמר °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי. מעשה ששבת °רבי מאיר רבי מאיר בארדקסם. ובא אחד ואמר לו, עירבתי על ידי בצלים. והושיבו °רבי מאיר רבי מאיר בארבע אמות שלו אסר עליו לזוז. שאף על גב ד°רבי מאיר רבי מאיר אמר, בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים ומן המלח. ובלבד דבר שהוא נאכל חי כמות שהוא לרוב בני אדם. ובצל אינו נאכל כמות שהוא לרוב בני אדם. הלוף והקולקס, על דעתון דרבנן, אין מערבין בהן, שאינן נאכלים ללא פת. תנינן תרין כללין, ולא דמיין חד לחד. דתנינן, בכל מערבין ומשתתפין, חוץ מן המלח. ואין הכוונה באמת שבכל מערבים אלא הכוונה בלבד רק בדבר שהוא נאכל חי כמות שהוא. ותנן, הכל נלקח בכסף מעשר, חוץ מן המים ומן המלח. ושם הכוונה בין בדבר שהוא נאכל חי כמות שהוא, בין בדבר שאינו נאכל חי כמות שהוא. הכלל הראשון ששנינו שבכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים ומן המלח. נאמר לדעת הכל בין כ°רבי עקיבא רבי עקיבא בין כ°רבי ישמעאל רבי ישמעאל. ומה ששנינו הכל נלקח בכסף מעשר חוץ מן המים ומן המלח, נאמר רק בדעת °רבי עקיבא רבי עקיבא, אבל לדעת °רבי ישמעאל רבי ישמעאל אין הכל ניקח בכסף מעשר. דתני °רבי ישמעאל רבי ישמעאל. כתיב (דברים י"ד, כ"ו) ונתת הכסף בכל אשר תאוה נפשך, הרי זה כלל. בבקר ובצאן ביין ובשכר, הרי זה פרט. ובכל אשר תשאלך נפשך, הרי זה כלל אחר. כלל ופרט וכלל, אין אתה דן אלא כעין הפרט. מה הפרט מפורש, דבר שהוא וולד וולדות הארץ דבר שגידולו מן הארץ ואף בהמות בכלל, אף בכלל אין לי לרבות אלא דבר שהוא וולד וולדות הארץ. °רבי עקיבא רבי עקיבא מפרש. מה הפרט מפורש שהוא פרי, וולד פרי כמו עגל שנולד מפרה ומכשירי פרי שמתקן ומוסיף טעם לאחרים. אף אין לי לרבות אלא דבר שהוא פרי, וולד פרי ומכשירי פרי. מה נפק מביניהון? דגים וחגבים ג_הכמהין ופטריות. ל°רבי עקיבא רבי עקיבא, נלקחין בכסף מעשר. ל°רבי ישמעאל רבי ישמעאל, אינן נלקחין. בכל מערבין ומשתתפין, חוץ מן המים ומן המלח. מאי טעמא? אמר רבי יסא רבי אסי°. לפי שאין הגוף ניזון מהן. רבי לוי רבי לוי° אמר. שהן מין קללה מים מבול,ומלח בסדום. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°

-----------------------------------דף יט[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת עירובין דף יט


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יט עמוד א] עשאן מי מלח, נלקחין בכסף מעשר. אמר רבי אחא רב אחא° בשם רבי מיישא רבי מיישא°. ג_ווהוא שנתן לתוכה שמן. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בעי. אם הסיבה שמערבין בהם זה מפני השמן שנתן לתוכו, מעתה לא יערב אלא לפי חשבון שמן שבהן. וכמה שיעורן? תמן תנינן. אין פוחתין לעני בגורן מחצי לוג יין כדי שיהיה רביעית לו ורביעת לאשתו. °רבי עקיבא רבי עקיבא אומר, רביעית. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. ג_זוכן לעירוב. אמר רבי חיננא רבי חיננא°. מה שאמרנו שהשיעורים של מתנות עניים, שווים לשיעורים של העירוב, הדא דתימר בכל הרשימה שמנו במשנה עד יין, אבל לא בשמן. שלעירוב בשמן, די בשמן שיש בו כדי לטבול מזון שתי סעודות. דתנן, מערבין מזון שתי סעודות, ותני מערבין בחומץ מזון שתי סעודות, מערבין בשמן מזון שתי סעודות. ואמר רבי ירמיה רבי ירמיה° בשם רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק°, כדי לטבול ירק הנאגד מזון שתי סעודות. רבי יצחק עטושיא רבי יצחק עטושיא°, אמר קומי רבי זעירא רבי זעירא° משום דבית רבי ינאי רבי ינאי°. אפונין חיין מערבין בהן מזון שתי סעודות. למי נצרכה? ל°רבי מאיר רבי מאיר שסובר שאין מערבין בדבר שאינו נאכל כמות שהוא לרוב בני אדם. דתני, בא אדם אחד לפניו ואמר לו. רבי, ערבתי בבצלים לטבעון. והושיבו °רבי מאיר רבי מאיר בד' אמות שלו. שלא תאמר אף אפונים הואיל ומסריחין את הפה ויש בני אדם הנמנעים מלאכלם, אין מערבין בהן. קא משמע לן שמערבין בהן. תני, דג מליח, מערבין בו. בשר מליח, מערבין בו. ג_חבשר חי מהו? תנינן, הבבלין אוכלין אותו כשהוא חי מפני שדעתן יפה מקולקלת. רבי יודן רבי יודן° בעי. הדא סלקירא מין דג. הואיל ואילין כותאי אכלין מינה חייה, מערבין בה? אמר שמואל בר שילת שמואל בר שילת° בשם רב רב (אמורא)° פעפועין וגודגניות וחלוגלוגות מערבין בהן. בעון קומיה, היידין אינון  שאלו אותו מהם המינים הללו? אמר לון. קקולין והנדוקקי ופרפחיניה: תנן, ג_טהנודר מן המזון, מותר במים ומלח. תמן תנינן. ג_יהנודר מן המבושל, מותר בצלי ובשלוק. והא מתניתא אמרה שהשלוק קרוי מבושל. דתנינן, היה מבשל את השלמים או שולקן. וקרייא אמר שהצלוי קרוי מבושל, שנאמר (דברי הימים ב ל"ה, י"ג) ויבשלו את הפסח באש. אין תימר שצלי לא קרוי בישול


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יט עמוד ב] וכי יעלה על הדעת שעשו שלא כהלכה? רבי יונה בוצרייה רבי יונה בוצרייה° אמר אי אפשר לאמר שעשו שלא כהלכה, שהרי נאמר שם כמשפט. מתני' אמרה שהשלוק קרוי מבושל, וקרייא אמר שהצלוי קרוי מבושל. והיכי תנינן הנודר מן המבושל, מותר בצלי ובשלוק? אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. ג_יאהילכו בנדרים אחר לשון בני אדם. ורבי יאשיה רבי יאשיה (אמורא)° אמר, הילכו בנדרים אחר לשון תורה. מה נפק ביניהון? אמר קונם יין שאני טועם בחג. על דעתיה דרבי יוחנן רבי יוחנן°, ג_יבאסור ביום טוב האחרון שאף הוא קרוי חג בלשון בני אדם. על דעתיה דרבי יאשיה רבי יאשיה (אמורא)° מותר שיום אחרון בלשון תורה אינו קרוי חג אלא עצרת. ולא היא. דאף רבי יאשיה רבי יאשיה (אמורא)° מודה שהוא אסור. דלא אמר רבי יאשיה רבי יאשיה (אמורא)°, אלא לחומרן. אמר רבי חייה בר אבא רבי חייא בר אבא°. רבי יוחנן רבי יוחנן° אכל חליטין פירות גינוסר ואמר לא טעמית מידי בההוא יומא. מכאן שפירות אינם מזון. והא תנינן, הנודר מן המזון, מותר במים ומלח. הא בפירות, אסור. ואם אינם מזון למה אסור בפירות? פתר לה כרבי יאשיה רבי יאשיה (אמורא)°. דרבי יאשיה רבי יאשיה (אמורא)° אמר הילכו בנדרים אחר לשון תורה. ומניין שבלשון תורה כל הדברים קרויין מזון? אמר רבי אחא בי רבי עילא רבי אחא בי רבי עילא°. דכתיב (בראשית מ"ה, כ"ג) ועשר אתונות נושאות בר ולחם ומזון. מה תלמוד לומר מזון? אלא מיכן שכל הדברים קרויין מזון. נדר מן הככר, מערבין בו. הקדישו, אין מערבין בו. ג_יגנדר מן הככר, מערבין בו, שכן ראוי לאחר לאוכלו. הקדישו אין מערבין בו, שלא הוא ולא אחר ראויין לאוכלו. רבי אחא רב אחא° בעי. ואין אדם נשאל על הקדישו? ולמה אין זה נחשב ראוי? אמר רבי אחא רב אחא°, רבי מיישא רבי מיישא° בעי. תמן אמר רבי שמעון רבי שמעון°, חייא ברי דרב חייא ברי דרב° אמר. עבודה זרה שעשאה לחי למבוי. אף שעבודה זרה אסורה בהנאה, ג_ידמתרת את המבוי. והכא את אמר הכין שכיוון שהקדש אסור בהנאה אין מערבין בו? אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. תמן מכל מקום נסתם המבוי. והכא מה אית לך שאתה רוצה להתיר לערב בו? הרי לא ראוי לאכילה לאף אחד? מערבין לנזיר ביין, שכן אחר ראוי לשתותו. ולישראל בתרומה, שכן כהן ראוי לאוכלו. ולכהן בבית הפרס. מתני' דלא כ°בית שמאי בית שמאי. דתניא °בית שמאי בית שמאי אומרים אין מערבין לנזיר ביין ולישראל בתרומה. חנניה אומר °בית שמאי בית שמאי אמרין, אין מערבין לאדם, אלא אם כן היו כל כלי תשמישו שם כמו ביתו. סומכוס כ°בית שמאי בית שמאי, דתנן, סומכוס אומר. אף בחולין לכהן בבית הפרס מפני שיכול לנפח. מעתה אם היה כרבנן, אפילו בית הקברות שהרי ראוי לישראל? ואפילו אם יסבור כ°בית שמאי בית שמאי למה התיר בית הפרס? שניא בית הפרס, שכן ראוי הוא לעבור על השבות ולוכל, שבית הפרס אינו אלא מדרבנן. אם כך אף בבית הקברות, שכן הוא ראוי ליכנס בשידה תיבה ומגדל ולעשות לו

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

6 ג_ו מיי' פ"ז מהל' מעשר שני הלכה י', מיי' פ"א מהל' עירובין הלכה ח', טור ושו"ע או"ח סי' שפ"ו סעיף ה':

7 ג_ז מיי' פ"א מהל' עירובין הלכה י"א, טור ושו"ע או"ח סי' שפ"ו סעיף ו':

8 ג_ח מיי' פ"א מהל' עירובין הלכה י', טור ושו"ע או"ח סי' שפ"ו סעיף ו':

9 ג_ט טור ושו"ע יו"ד סי' רי"ז סעיף י"ט:

10 ג_י מיי' פ"ט מהל' נדרים הלכה א', טור ושו"ע או"ח סי' שפ"ו סעיף א':


[ע"ב]

11 ג_יא מיי' פ"ט מהל' נדרים הלכה א', טור ושו"ע יו"ד סי' רי"ז סעיף א':

12 ג_יב טור ושו"ע יו"ד סי' ר"כ סעיף כ':

13 ג_יג מיי' פ"א מהל' עירובין הלכה י"ד, טור ושו"ע או"ח סי' שפ"ו סעיף ח':

14 ג_יד מיי' פי"ז מהל' שבת הלכה י"ב, טור ושו"ע או"ח סי' שס"ג סעיף ח':


-----------------------------------דף כ[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת עירובין דף כ


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כ עמוד א] חור פחות מטפח, ולתחוב בכוש ובקיסם ולאכול שאינו אלא איסור דרבנן שמכניס מבית הקברות שהוא כרמלית לתיבה שהיא רשות היחיד?

ירושלמי עירובין, פרק ג, הלכה ב[עריכה]

מתני’: ג_טומערבין בדמאי ובמעשר ראשון שניטלה תרומתו, ובמעשר שני והקדש שנפדו, הכהנים בחלה ובתרומה, אבל לא בטבל, ולא במעשר ראשון שלא נטלה תרומתו, ולא במעשר שני והקדש שלא נפדו. ג_טזהשולח את עירובו ביד חרש שוטה וקטן, או ביד מי שאינו מודה בעירוב, אינו עירוב. אם אמר לאחד לקבלו ממנו, הרי זה עירוב:

גמ’: תנן, מערבין בדמאי אף שאסור באכילה מדרבנן. רבי יעקב דרומיא רבי יעקב דרומיא° בעי. מתני' דלא כ°בית שמאי בית שמאי? דגבי אתרוג תנינן, ושל דמאי, °בית שמאי בית שמאי פוסלין אף שאינו אסור באכילה אלא מדרבנן. ו°בית הלל בית הלל מכשירין. ושל מעשר שני בירושלם, לא יטול שמא יוכשר במגע עם מים ויטמא. ואם נטל כשר. אמר רב ששת רב ששת° בשם רבי חייה רבה רבי חייא רבה°. טבל שיש עליו תנאי שהתנה מערב שבת שיפריש בשבת ג_יזמותר לטלטלו. אם היה הטבל טמא כיצד הוא עושה? נותן עיניו במקצתו, ואוכל את השאר. ותני, °בית שמאי בית שמאי אומרין, אין מערבין במעשר שני בירושלם. ו°בית הלל בית הלל אומרים, מערבים. אמר ירמיה. הדא דאת אמר של°בית הלל בית הלל מערבין במעשר שני בירושלים, זה דווקא בעירובי חצירות, שיכול לאכלם שם. אבל לא בעירובי תחומין. ואם נתן עירובו בתוך ירושלים מותר כדתני


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כ עמוד ב] כשגר מחוץ לירושלים ג_יחנותן עירובו בירושלם שהוא יכול לעלות ולאוכלו שם. תנן, השולח את עירובו ביד חרש שוטה וקטן, או ביד מי שאינו מודה בעירוב, אינו עירוב. אמר שמואל שמואל (אמורא)°. כבן תשע כבן עשר, עירובו עירוב. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°. הדא דתימר, בעירובי תחומין שצריך לקנות שביתה. אבל בעירובי חצירות, ג_יטאפילו קטן. אמר °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה. מפני מה מערבין בחצירות? מפני דרכי שלום. מעשה באשה אחת שהיתה דבובה שונאת לחבירתה, ושלחה עירובה גבי ברה. נשאתיה וגפפתיה ונשקתיה. אתא ואמר קומי אימה, אמרה. הכין הוות רחמה לי  כל כך אוהבת היא אותי ולא הוינא ידעה. מתוך כך עשו שלום. הדא הוא דכתיב (משלי ג', י"ז) דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום: תנן, השולח את עירובו ביד חרש שוטה וקטן, או ביד מי שאינו מודה בעירוב, אינו עירוב. אם אמר לאחד לקבלו ממנו, הרי זה עירוב. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, ג_כוצריך לעמוד עמו ולראות שקיבל. תמן אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° בשם רב ששת רב ששת°, ורבי אלעזר בר יוסי רבי אלעזר בר יוסי° אמר בשם רבי אבון רבי אבין°. האומר לחבירו ג_כאהרי אני מעשר על ידך, אינו צריך לעמוד עמו, שחזקה שליח עושה שליחותו. והכא את אמר הכין? אמר רבי חייה בר אדא רבי חייה בר אדא°, כאן בגדול וכאן בקטן. רבי אחא רב אחא° אמר בשם רב חיננא רב חיננא°. אפילו תימר, כאן וכאן בגדול, או כאן וכאן בקטן. תמן כיוון שהשליח אומר לו, הרי אני מעשר על ידך, אינו צריך לעמוד עמו. שכיוון שהשליח התנדב מעצמו, חזקה שיעשה שליחותו. ברם הכא, באומר לו ערב על ידי. כיוון שלא מרצונו הוא עושה, צריך שיעמוד על ידו. הדא ילפא מן ההיא, וההיא ילפא מן הדא. הדא ילפא מן ההיא. שאם אמר לו, אני מעשר על ידך, שאינו צריך לעמוד עמו. וההיא ילפא מן הדא, שאם אמר לו ערב על ידי, שהוא צריך לעמוד עימו

ירושלמי עירובין, פרק ג, הלכה ג[עריכה]

מתני’: ג_כבנתנו באילן. למעלה מעשרה טפחים, אינו עירוב. למטה מעשרה טפחים, הרי זה עירוב

-----------------------------------דף כא[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת עירובין דף כא


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כא עמוד א] נתנו בבור. אפילו עמוק מאה אמה, הרי זה עירוב. ג_כגנתנו בראש הקנה או בראש הקונדס. כל זמן שהוא תלוש ונעוץ, אפילו גבוה מאה אמה, הרי זה עירוב. ג_כדנתנו במגדל, ונעל בפניו ואבד המפתח. הרי זה עירוב. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר. אם אין ידוע שהמפתח במקומו, אינו עירוב:

גמ’: תנן, נתנו באילן. למעלה מעשרה טפחים, אינו עירוב. למטה מעשרה טפחים, הרי זה עירוב. תני, למטה מעשרה, הרי זה עירוב, ואסור לטלטלו. שאסור להשתמש באילן. ג_כהלמטה מג' מותר. וקשיא. אם עירובו עירוב, יהא מותר לטלטלו. אם אסור לטלטלו, לא יהא עירובו עירוב? ג_כוראוי הוא לעבור על השבות של שימוש באילן ולאכול. מעתה אפילו למעלה מעשרה יהיה עירובו עירוב? אמר רב יהודה רב יהודה° בשם שמואל שמואל (אמורא)°. תיפתר שהיתה כורתו גזע האילן ארבעה שהיא רשות היחיד. דאם יטול ממנה הוי מוציא מרשות לרשות. אמר רבי מנא רבי מנא°. והוא שתהא רשות הרבים מקפתו מכל צד. שאם לא כן יכול ליטלו מצד אחר. באומר שביתתי תחתיו. שאז הוא במקום אחד ועירובו במקום אחר. אבל אם אמר שביתתי עליו עירובו עירוב. תני



קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כא עמוד ב] נתנו בכלכלה ותלאו באילן, אפילו למעלה מעשרה טפחים, עירובו עירוב ואסור לטלטלו. למטה מעשרה טפחים, עירובו עירוב ומותר לטלטלו. למטה משלשה מותר. וקשיא. אם עירובו עירוב, יהא מותר לטלטלו. אם אסור לטלטלו, לא יהא עירובו עירוב.? אמר רבי אחא רב אחא° בשם רבי חיננא רבי חיננא°. ראוי הוא להופכה להטות אותה לסלסלה וכך להורידה מתחת לעשרה ולבטל רשות היחיד שבה. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°. הדא אמרה. ספסל שהוא נתון ברשות הרבים. גבוה עשרה ורחב ארבעה, והניח עירובו עליו. מכיון שהוא ראוי להופכו להטות אותו ולבטל רשות היחיד שבו, עירובו עירוב, ומותר לטלטלו. ובספסל אין גזרת משתמש באילן. תמן גבי העושה סוכתו בין העצים והעצים דפנות לה, תנינן. אם היו הדפנות שתים בידי אדם, ואחת באילן. או שתים באילן, ואחת בידי אדם. כשירה ואין עולין לה ביום טוב, שאסור להשתמש באילן. והכא את אמר שאם היה הערוב מונח בסל התלוי באילן למטה מעשרה עירובו עירוב ומותר לטלטלו? אמר רבי ירמיה רבי ירמיה°. כאן בסוכה משתמש למעלן שהסוכה בנויה על האילן. וכאן מן הצד. שתקע יתד ועליו הניח את הסלסלה. הדא ילפא מן ההיא, וההיא ילפא מן הדא. הדא ילפא מן ההיא. שאם היו שתי יתידות יוצאות, וסיכך על גביהן, שהיא כשרה ועולין לה ביום טוב. וההיא ילפא מן הדא, שאם היה העירוב נתון באיבו על הענפים של אילן, שעירובו עירוב ואסור לטלטלו. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°. בין הכא בין תמן, שימוש מן הצד היא. מאי כדון? כיי דאמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° בשם רבי זעירא רבי זעירא°. דאמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° בשם רבי זעירא רבי זעירא°, ד°רבי שמעון בן אלעזר רבי שמעון בן אלעזר היא. דתני, °רבי שמעון בן אלעזר רבי שמעון בן אלעזר אומר. מותר להשתמש על צדדי בהמה בשבת. היא צדדי בהמה, היא צדדי אילן. תנן, נתנו בבור. אפילו עמוק מאה אמה עירובו עירוב.

-----------------------------------דף כב[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת עירובין דף כב


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כב עמוד א] וכי אין את רואה עמוק כגבוה? הרי לגבי שבת אמרינן דבין אם גבוה עשרה, או עמוק עשרה הוי רשות היחיד. ולמה בבור עירובו עירוב. הרי הוא ברשות הרבים ועירובו ברשות היחיד? אבא בר רב חונה אבא בר רב חונה° אמר. באומר שביתתי בתחתיתו: תנן, נתנו בראש הקנה או בראש הקונדס. כל זמן שהוא תלוש ונעוץ, אפילו גבוה מאה אמה הרי זה עירוב. מפני שהוא תלוש ונעוץ. הא אם אינו תלוש ונעוץ, אין עירובו עירוב. אפילו הוא דק שיכול לכופפו לפי שאסור להשתמש באילן. לית הדא פליגא על שמואל שמואל (אמורא)°? דאמר רב יהודה רב יהודה° בשם שמואל שמואל (אמורא)°. תיפתר בשהיתה כורתו גזעו ארבעה דהוי רשות היחיד. משמע שאם היה רק שבות של משתמש באילן היה ערובו עירוב. ולמה כאן אין עירובו עירוב? אמר רבי מנא רבי מנא°. אף הכא מה שנאסר מדובר, והוא שתהא טבלה ארבע נתונה בראשו. תנן, נתנו במגדל ונעל בפניו ואבד המפתח. הרי זה עירוב. תני °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר. אם בשדה אבד, אין עירובו עירוב. אם בעיר אבד, הרי זה עירוב. אם בשדה אבד, אין עירובו עירוב. שאינו יכול להביאו דרך שביתה ללא חילול שבת. אם בעיר אבד, הרי זה עירוב. שהוא יכול להביאו דרך פטור. כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי היא שאמר שחצרות גגות וקרפיפות רשות אחת הן לשבת. תנן, נתנו במגדל, ונעל בפניו ואבד המפתח. הרי זה עירוב. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר. אם אין ידוע שהמפתח במקומו, אינו עירוב. יאות אמר °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. מה טעמא דרבנן? אמר רבי אבא בריה דרב פפי רבי אבא בריה דרב פפי°, ד°רבי מאיר רבי מאיר היא. ד°רבי מאיר רבי מאיר אמר, בית שהוא מלא פירות ונשבר המפתח, אף פוחת הוא בתחילה ונוטל. כלום אמר °רבי מאיר רבי מאיר לא ביום טוב? דכיוון שהותר אוכל נפש, אפילו מלאכה הותרה. דילמא אמר °רבי מאיר רבי מאיר אף בשבת? והכא הרי בשבת אנן קיימין. אמר רבי אבמרי רבי אבמרי°, ד°רבי אליעזר בן יעקב רבי אליעזר בן יעקב היא. דתנינן תמן. °רבי אליעזר בן יעקב רבי אליעזר בן יעקב אומר . ג_כזקושרין לפני בהמה בשביל שלא תצא. כיוון שאין זה קשר של קימה, מותר . היא קשירה היא נעילה. וכיוון שיכול להתיר את החבלים, עירובו עירוב. הדא דתימר במגדל של אבן. אבל במגדל של עץ, בן כך ובין כך מותר, דנעשה כשובר את החבית לוכל ממנה גרוגרות.

ירושלמי עירובין , פרק ג, הלכה ד[עריכה]

מתני’: ג_כחנתגלגל חוץ לתחום, או נפל עליו גל או נשרף, או תרומה ונטמאת, מבעוד יום, אינו עירוב


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כב עמוד ב] משחשיכה, הרי זה עירוב. אם ספק. °רבי מאיר רבי מאיר ו°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומרים, הרי זה חמר גמל. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומרים, ספק העירוב כשר. אמר °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. העיד °אבטולס אבטולס משם חמשה זקנים, שספק העירוב כשר:

גמ’: תנן, או תרומה ונטמאת. מבעוד יום, אינו עירוב. משחשיכה, הרי זה עירוב. אם ספק. °רבי מאיר רבי מאיר ו°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומרים, הרי זה חמר גמל. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומרים, ספק העירוב כשר . לא אמרו אלא בניטמאת ודאי, אלא שספק אם ניטמאת מבעוד יום, ספק ניטמאת משחשיכה. אבל אם היתה ספק טהורה ספק טמאה, מערבין בה. אמר רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני° בשם רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)°, אחר חזקות הלכו. והכי מתיבין °רבי מאיר רבי מאיר ו°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי, ל°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא ול°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי. אילו נאכל מבעוד יום, שמא אינו אסור? אף בספק נטמע מבעוד יום, לעולם הוא באיסורו עד שיודע לו שהוא מותר. דאוקי גברא אחזקתיה שמקום שביתתו הוא בביתו. מתיבין °רבי יוסה רבי יוסי בן חלפתא ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי, ל°רבי מאיר רבי מאיר ול°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי. אילו נאכל משחשיכה, שמא אינו מותר? לעולם הוא בהיתירו, עד שיודע לו שהוא אסור. דהעמד עירוב על חזקתו והוא כשר. תנן, °רבי מאיר רבי מאיר ו°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומרים, הרי זה חמר גמל. פשיטא שלצד שכנגד עירובו הצד השני של העיר, אין לו אלפיים אמה, שמא עירובו עירוב. מעירובו והלאה אין לו אלפים אמה, שמא אין עירובו עירוב. מהו ליתן לו אלפיים אמה מעירובו לביתו? רבי אבא בר ממל רבי אבא בר ממל° אמר, נותנין לו. דממא נפשך יש לו את אותן אלפים אמה. רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק° אמר, אין נותנין לו. כיוון שעקר רגליו מכאן ולא קנה שביתה שם. רבי שמי רבי שמי° אמר קומי רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° בשם רבי אחא רב אחא°. מה פליגין? כ°רבי מאיר רבי מאיר. ברם כ°רבי יודא רבי יהודה בר אלעאי, כל עמא מודיי שנותנין לו. דאף ששניהם אמרו הרי זה חמר גמל,

-----------------------------------דף כג[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת עירובין דף כג


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כג עמוד א] לא דמי חמר וגמל ד°רבי מאיר רבי מאיר , לחמר וגמל ד°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי. חמר וגמל ד°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי, מספק, עירובו אינו קונה לו שביתה. ואף לא זכה לו עירובו לעקור את רגליו מבני עירו. חמר וגמל ד°רבי מאיר רבי מאיר, משנתן דעתו לעקור רגליו מבני עירו, אף שלא קנה שביתה במקומו, עקר עצמו מבני עירו. תמן תנינן. שני מקואות אחד יש בו ארבעים סאה ואחד שאין בו. טבל באחד מהן ואינו יודע באיזה מהן טבל, ספיקו טהור °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא מטמא. ש°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר כל דבר שהוא בחזקת טומאה, לעולם הוא בפסולו עד שיודע שנטהר . אמר רבי יונה רבי יונה°. לא טמא °רבי יוסה רבי יוסי בן חלפתא, אלא משום הוכח. שלא הייתה חזקת כשרות למקוה. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אומר, אפילו במקוה אחד שנמדד ונמצא חסר. אף שהיתה לו חזקת כשרות °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא מטמא משום שהרי חסר לפניך והעמד האדם על חזקתו שהיה טמא. מחלפא שיטתיה ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא  האם רבי יוסי חזר בו? דתנינן. אמר °רבי יוסה רבי יוסי בן חלפתא. העיד °אבטולס אבטולס בשם חמשה זקנים, שספק העירוב כשר. והכא את אמר הכין? תמן בשם גרמיה  עצמו. ברם הכא בשם חמשה זקנים. הוון בעי מימר דמאן דאמר תמן במקוה שנמדד ונמצא חסר טהור, אמר הכא בספק עירוב מותר. ומאן דאמר תמן טמא, אמר הכא אסור. ולא היא. אפילו מאן דאמר תמן טמא, מודי הוא הכא שהוא מותר. דשם אף שהיה למקוה חזקת כשרות, הרי חסר לפניך. ועוד, העמד אדם על חזקתו והיה טמא. אמר רבי חיננא רבי חיננא°. איפכא מסתברא. כלום אינון פליגין תמן, לא בטמאה מדבריהן? ספק דבריהן להקל. ועירוב, דבר תורה. וספק דבר תורה להחמיר. מנין שעירוב דבר תורה? דרבי יונתן רבי יונתן (אמורא)°, אמר קומי רבי חייה רובה רבי חייא רבה°, בשם °רבי שמעון ברבי יוסי בן לקוניא רבי שמעון ברבי יוסי בן לקוניא. לוקין על תחומי שבת דבר תורה. אמר לו רבי חייה רובה רבי חייא רבה°. והלא אין בשבת אלא סקילה וכרת? אמר ליה. והכתיב (שמות בשלח טז כט) שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקומו ביום השביעי? אמר לו. מי כתיב לא תצאו? אל תצאו כתיב. ואין זה לאו. אמר לו. והכתיב (שמות בא יב ט) אל תאכלו ממנו נא? מי כתיב לא? אל כתיב. ולכולי עלמא יש איסור לאו? אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון°. אף על פי כן, זה עומד בשמועתו וזה עומד בשמועתו. אמר רבי שמואל בר ססרטא רבי שמואל בר ססרטא°


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כג עמוד ב] עירוב עשו אותו כספק חרש. כמו שהנושא אשה ונבדק ונמצא חרש, מעמידין על חזקתו, ולא אומרים שמא חרש היה בשעת הקידושין. אף בערוב לא אומרים שמא נטמא קדם בין השמשות. רבי ירמיה רבי ירמיה° בעי. עד כדון בשהעירוב קיים. והספק אם נטמא או לא, או יצא חוץ לתחום או לא. האם אפילו נשרף או ודאי נטמא והספק רק מתי? אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°. קיימתיה כיי דאמר רבי הושעיה רבי אושעיא רבה°. הגיעוך סוף תחומי שבת, שאינן מחוורין מדבר תורה. שאם לא כן לא היו מתירין עוד אלפים אמה על ידי עירוב. ולכן מקילין בעירוב. רב מנא רב מנא°בעי. ניחא אלפים אמה אינו מחוור, ארבעת אלפים אמה מחוור הוא? שהרי לא התירו יותר אפילו על ידי עירוב אמר רבי שמעון בר כרסנא רבי שמעון בר כרסנא° בשם רבי אחא רב אחא°. אין לך מחוור מכולם, ג_כטאלא תחום שנים עשר מיל כמחנה ישראל.

ירושלמי עירובין , פרק ג, הלכה ה[עריכה]

מתני:' ג_למתנה אדם על עירובו ואומר. אם באו עובדי כוכבים ומזלות מן המזרח, עירובי למערב. ואם באו מן המערב, עירובי למזרח. אם באו מיכן ומיכן, למקום שארצה אילך. לא באו לא מיכן ולא מיכן, הריני כבני עירי:

גמ’: תנן, מתנה אדם על עירובו ואומר . כיני מתניתא. מתנה אדם על ערוביו. שהניח שני עירובים אחד למזרח ואחד למערב. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. מאן תנא אם באו אם לא באו, וצריך תנאי כפול? °רבי מאיר רבי מאיר . היידן °רבי מאיר רבי מאיר? חברייא אמרין, °רבי מאיר רבי מאיר דקידושין. דתני, האומר לאשה, הרי את מקודשת לי על מנת שירדו גשמים. ירדו גשמים, מקודשת. ואם לאו, אינה מקודשת. °רבי מאיר רבי מאיר אומר. בין ירדו בין לא ירדו מקודשת. עד שיכפול תנאו. שכל תנאי שאינו כתנאי של בני ראובן ובני גד, אינו תנאי. ג_לאהכל מודין שאם אמר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר שירדו גשמים. ירדו גשמים, מקודשת. ואם לאו, אינה מקודשת. שאין זה תנאי אלא קביעת זמן. רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° אמר. °רבי מאיר רבי מאיר דעירובין. דתנינן, נתגלגל חוץ לתחום, או נפל עליו גל או נשרף, או תרומה ונטמאת. מבעוד יום, אינו עירוב. משחשיכה, הרי זה עירוב. אם ספק. °רבי מאיר רבי מאיר ו°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי אומרים, הרי זה חמר גמל. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומרים, בספק העירוב כשר. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°. לא אמר °רבי מאיר רבי מאיר , אלא לחומרין. אמר רבי מנא רבי מנא°. ויאות. שהרי עירובו אינו קונה לו שביתה דלא זכה לו עירובו. וכבני עירו נמי לא הוי דכבר נתן דעתו לעקור את רגליו מבני עירו. ואף הכא בקידושין, לא אמר °רבי מאיר רבי מאיר לכפול תנאו אלא לחומרה. לראשון אינה מקודשת, שלא ירדו גשמים

-----------------------------------דף כד[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת עירובין דף כד


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כד עמוד א] ולשני אינה מקודשת, שלא כפל הראשון את תנייו. רבי חגיי רבי חגי (אמורא)° בעא קומי רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°. כתיב (במדבר מטות לב כט) ויאמר משה אליהם. אם יעברו בני גד וכ"ו. ואם לא יעברו חלוצים ונאחזו בתוככם בארץ כנען. וההן אם, לא כלאחר הוא? והרי אמרנו שהכל מודין שאם אמר לה הרי את מקודשת לי לאחר שירדו גשמים, אין זה תנאי אלא קביעת זמן ואין צריך לכפול תנאו. ולמה היה משה צריך לכפול תנאו? אמרי, שנייא היא. שהיתה הארץ לפניהן, שכבר היה להם חלק בארץ כנען מימי אברהם. והוא מבקש להוציאה מידן. לכן היה צריך לתנאי כפול. רבי יודה בן שלום רבי יודה בן שלום° ורבי יודה בן פזי רבי יהודה בן פזי° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. ירדו לסימפון תנאים בשטר, בשיטת °רבי מאיר רבי מאיר. דבקידושין כותבים כל תנאי כפול. רבי ירמיה רבי ירמיה° ורבי חיננא חבריה דרבנן רבי חיננא חבריה דרבנן° בעו. ולמה אמרנו שהתנאים שכותבים בשטר הם רק כשיטת °רבי מאיר רבי מאיר? אפילו ל°רבי מאיר רבי מאיר לית כן. שהרי באומר על מנת. גם °רבי מאיר רבי מאיר מודה שאין צריך תנאי כפול. ואמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. סדר סימפון כך הוא. אנא פלוני בר פלוני. מקדש אותך, אנת פלונית בת פלוני. על מנת מיתן ליך דבר מסוים מקמת פלוני. ומיכנסיניך ביום פלוני. אין אתא יום פלוני ולא כנסתיך, לא יהוו לי עליך כלום. וכיוון שכתב על מנת, למה צריך לכפול? היה צריך לכפול התנאי כדי להתנות שאם יתן יהיו קידושין. ואם לא יתן לא יהיו קידושין. דאי לא כפל תנייו, מי מיעקר קידושיו? אמר רבי יוסה ברבי בון רבי יוסי ברבי בון°. בכל אתר  מקום, אית ליה ל°רבי מאיר רבי מאיר , ממשמע לאו את שומע הין. והכא לית ליה? אמר רבי מתנייה רבי מתניה°, על שם משום שחומר הוא בעריות. הניח שני ערובין ולא התנה מהו? נישמעינה מן הדא. דתני, הרי שעירב בין שני תחומין. מהלך בדרום כעירובו בצפון. בצפון כעירובו בדרום


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כד עמוד ב] ג_לבמיצע את התחום, אל יזוז ממקומו. ג_לגבהמה של שני שותפין. עירב זה בצפון וזה בדרום. מהלכת בדרום כעירובו של זה בצפון. בצפון כעירובו של זה בדרום. מיצעת את התחום. אל תזוז ממקומה. ג_לדשחטוה. רב רב (אמורא)° אמר אף שיש ברירה, מוליך חלקו לדרום כעירובו של זה בצפון. שאיברים יונקין זה מזה. עולא בר ישמעאל עולא° אמר. אין איברים יונקין זה מזה. מודה רב רב (אמורא)° בחבית, שכל אחד יכול להוליך חלקו עימו לכל מקום שהוא יכול לילך שם שהוא חלקו משעה הראשונה. תנן, אם באו מיכן ומיכן, למקום שארצה אילך. לא באו לא מיכן ולא מיכן, הריני כבני עירי. כיני מתניתא  כך כוונת המשנה. באו עובדי כוכבים ומזלות מיכן ומיכן. לא באו עובדי כוכבים ומזלות לא מיכן ולא מיכן. באו עובדי כוכבים ומזלות מן המזרח, עירובו למערב. אית תניי תני עירובו למזרח למקום אליו בא הגוי. מאן דאמר למזרח, באילין טקסיווט המושל שרוצה להיפגש עימו. מאן דאמר למערב, באילין רומאי, שרוצה לברוח מפניהם

ירושלמי עירובין , פרק ג, הלכה ו[עריכה]

מתני’: ג_להאם בא חכם מן המזרח, עירובי למזרח. בא מן המערב, עירובי למערב. בא מיכן ומיכן, למקום שארצה אלך. לא בא, לא מיכן ולא מיכן. הריני כבני עירי. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. אם היה אחד מהן רבו, ילך אצל רבו. שניהן רבותיו, למקום שירצה ילך:

גמ’: תנן, אם בא חכם מן המזרח, עירובי למזרח. בא מן המערב, עירובי למערב. אית תניי תני, אם בא חכם למזח, עירובי במערב. מאן דאמר במזרח, באילין חכמים שרוצה לשמוע דבריהם. מאן דאמר במערב, ברגיל, ורוצה להשתמט מממנו.

ירושלמי עירובין , פרק ג, הלכה ז[עריכה]

מתני:' °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר. יום טוב שהוא סמוך לשבת בין מלפניה בין מלאחריה. ג_לומערב אדם שני עירובין ואומר. עירובי הראשון למזרח, והשני למערב. הראשון למערב, והשני למזרח. עירובי ליום הראשון, והשני כבני עירי. עירובי ליום השני, והראשון כבני עירי. וחכמים אומרים. מערב לרוח אחת, או אינו מערב כל עיקר. או מערב לשני ימים, או אינו מערב כל עיקר. ג_לזכיצד יעשה? מוליכו בראשון ומחשיך

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]


[ע"ב]

31 ג_לא מיי' פ"ח מהל' עירובין הלכה ב', טור ושו"ע או"ח סי' תי"ב:

32 ג_לב מיי' פ"ה מהל' יום טוב הלכה י"ח, מיי' פ"ה מהל' יום טוב הלכה י"ט, טור ושו"ע או"ח סי' שצ"ז סעיף ט':

33 ג_לג מיי' פ"ה מהל' יום טוב הלכה כ', טור ושו"ע או"ח סי' שצ"ז סעיף י':

34 ג_לד מיי' פ"ח מהל' עירובין הלכה ג', טור ושו"ע או"ח סי' תי"ג:

35 ג_לה מיי' פ"ח מהל' עירובין הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' תי"ג:

36 ג_לו מיי' פ"ח מהל' עירובין הלכה ח', מיי' פ"ח מהל' עירובין הלכה ט', טור ושו"ע או"ח סי' תט"ז סעיף ב':


-----------------------------------דף כה[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת עירובין דף כה


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כה עמוד א] ונוטלו ובא לו. ובשני מחשיך עליו ואוכלו ובא לו. נמצא משתכר בהליכתו, ומשתכר בעירובו. נאכל בראשון, עירוב לראשון ואינו עירוב לשני. אמר להן °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. מודין אתם לי שהן שתי קדושות:

גמ’: תנן, וחכמים אומרים. מערב לרוח אחת, או אינו מערב כל עיקר. או מערב לשני ימים, או אינו מערב כל עיקר . כיני מתניתין  כך כוונת המשנה. או מערב לרוח אחת לשני ימים, או אינו מערב כל עיקר. מודה °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס שאינו מערב חצי יום לדרום וחצי יום לצפון. חצי יום לדרום, וחצי יום כבני עירו. אמרו לו. כשם שלא חלקת לנו יום אחד. כך לא תחלוק לנו שני ימים, ששניהם קדושה אחת. תנן, ונוטלו ובא לו. ובשני מחשיך עליו ואוכלו ובא לו. ושווין שלא יתננו בסל עם שאר הכיכרות שבביתו. מאי טעמא? אמר רבי אבא רבי אבא°. שמא ישכח ויאכלנו. ואינו יכול לערב לשני בכיכר שלא עירב בראשון. נתן בסל ואינו יודע איזהו של עירוב. מוליך את הסל לשם. אכל את אחד מהן מבעוד יום, הרי זה חמר גמל. תמן תנינן. לגין שהיא טבול יום שמילאה מן החבית של מעשר טבל. אם אמר הרי זה תרומת מעשר משתחשך. הרי זו תרומת מעשר. אם אמר הרי זה עירוב, ג_לחלא אמר כלום שהעירוב קונה קדם שתחשך ועדין לא היה הערב שמש ונמצא מערב בטבל שאסור באכילה. רבי יונה רבי יונה° אמר. רבי חמא בר עקיבה רבי חמא בר עקיבה° מקשי. מתניתא דלא כ°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס? ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אמר מערבין לאדם משתחשך אחר צאת הכוכבים. דתנן, יום טוב שהוא סמוך לשבת בין מלפניה בין מלאחריה מערב אדם שני עירובין ואומר. עירובי הראשון למזרח, והשני למערב. משמע שמערבין לאדם משתחשך. שתחילת היום החדש קונה עירוב ולא סוף היום הקדם. שאם לא כן, איך ביום טוב שערב למזרח, יקנה עירוב לשבת במערב? הרי אינו יכול להגיעה באותו יום לעירוב שבמערב. ואם תחילת היום אחר צאת הכוכבים קונה עירוב, למה לא יהיה הלגין תרומה ועירוב משחשכה אחר שיטהר הלגין? אמר רבי ירמיה רבי ירמיה° בשם רבי זעירא רבי זעירא°, דברי הכל היא. שבאמת גם °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס סובר שאין מערבים משתחשך. והסיבה שהעירוב השני קנה הכא מבחול הוא קנה לו שביתה לשני ימים. רבי חגיי רבי חגי (אמורא)° בעי. היה עומד בחמישי בשבת ואמר, תקנה לי שביתה בשבת. על דעתיה ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס קנה שהרי יכול לקנות מיום אחד לחברו. על דעתיה דרבנן לא קנה? אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°. אפילו לרבנן יכול להניח עירובו ביום חמישי. ולמה אין מערבין לאדם מיום טוב לשבת על ידי שיניח עירוב ביום חמישי? שהרי אמרנו. כיצד יעשה? מוליכו בראשון ומחשיך עליו ונוטלו ובא לו. ובשני מחשיך עליו ואוכלו ובא לו. שכן יום טוב שבו אינו יכול ללכת להניח עירוב לשבת, מפסיק.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כה עמוד ב] ברם הכא ביום חול, הואיל והוא ראוי לערב מערב שבת לשבת, מערב אפילו בחמישי בשבת. תנן. אמר להן °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. אי אתם מודין לי, ג_לטשאם עירב בככר בראשון, שהוא מערב בככר בשני? ושאם אכלו בראשון, שהוא עירוב לראשון ואינו עירוב לשני? הוי אומר, שתי קדושות הן. ואינון מתיבון ליה. אי אתה מודה לנו, שאין מערבין לאדם בתחילה ביום טוב ליום טוב שני? הוי קדושה אחת היא.

ירושלמי עירובין , פרק ג, הלכה ח[עריכה]

מתני’: °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. ראש השנה שהיה ירא שמא תתעבר. מערב אדם שני עירובין ואומר. עירובי הראשון למזרח, והשני למערב. הראשון למערב והשני למזרח. עירובי הראשון, והשני כבני עירי. עירובי השני, והראשון כבני עירי. ולא הודו לו חכמים. ועוד אמר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי מתנה אדם על הכלכלה ביום טוב הראשון ואוכלה בשני וכן ביצה שנולדה בראשון תאכל בשני ג_מולא הודו לו חכמים:

גמ’: איתפלגון. שיירי פתילה, שיירי מדורה, ושיירי שמן שכבו בשבת, מהו להדליקה ביום טוב? רב רב (אמורא)° ורבי חנינא רבי חנינא בר חמא° תריהון אמרין, אסור. דמיגו דאתקצאי לבין השמשות אתקצאי לכולי יומא  מתוך שזה היה מוקצה בין השמשות הרי זה מוקצה לכל השבת. וכיוון ששבת ויום טוב קדושה אחת הן, אתקצאי אף ליום טוב. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר ג_מאמותר. אמר רבי מנא רבי מנא° קומי רבי יודן רבי יודן°. איך מכפלה איך משוים פתילה גבי ביצה? ביצה אסורה משום נולד, ואם היתה נולדת ביום טוב גם הייתה אסורה. פתילה הוקצתה למצוותה רק לנר שבת, ולמה תהיה אסורה ביום טוב? אמר לו. מן מה דאנן חמיין רבנן מדמיי לה. הדא אמרה, היא הדא היא הדא  ממה שרואים שחכמים משווים בניהם זה אומר שזה כמו זה. משום ד' זקנים אמרו. מי שנאכל עירובו בראשון, הרי הוא כבני עירו בשני. אמר רבי חונה רב הונא° בשם רב רב (אמורא)° ג_מבהלכה כד' זקנים. רב חסדא רב חסדא° בעא. מחלפא שיטתיה ד רב רב (אמורא)°  האם רב חזר בו? תמן איעבד לה  שם הוא עושה אותם שתי קדושות שפסק כד’ זקנים, והכא גבי שיירי פתילה, איעבד לה  הוא עושה אותם קדושה אחת? דאיתפלגון. שירי פתילה שירי מדורה שירי שמן שכבו בשבת, מהו להדליקה ביום טוב? רב רב (אמורא)° ורבי חנינה רבי חנינא בר חמא° תריהון אמרין, אסור. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, מותר. אמר רבי מנא רבי מנא° קומי רבי יודן רבי יודן°, איך מכפלה איך משווים פתילה גבי ביצה? אמר לו מן מה דאנן חמיי רבנין מדמי לה. הדא אמרה, היא הדא היא הדא  ממה שרואים שחכמים משווים בניהם זה אומר שזה כמו זה. רבי אחא רב אחא° אמר לה מן אולפן מקבלה שקיבל מרבו. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אמר לה מן דיעה מסברתו. הלכה כד' זקנים שאמרו בשיטת °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס דאמר שתי קדושות הם. אמר רבי מנא רבי מנא° קומי רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°. °רבי מאיר רבי מאיר ו°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי. וכי אין הלכה כ°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי? ואיך פסקתה הלכה כארבעה זקנים, שמי שנאכל עירובו בראשון הרי הוא כבני עירו בשני? והא תנן, מי שיצא לילך לעיר שמערבין בה ששלחוהו בני עירו שיערב עבור כולם, והחזירו חבירו. הוא מותר לילך, ובני עירו אסורין דברי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי ו°רבי מאיר רבי מאיר אומרים, כל שיכול לערב ולא ערב, הרי זה חמר גמל.

-----------------------------------דף כו[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת עירובין דף כו


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כו עמוד א] מה אין תמן, שלא זכה לו עירוב, שהרי החזירו חברו. שלא הייתי אומר חושב שיעקור את רגליו מבני עירו, שהרי הם שלחו אותו לערב. ואם הם אסורים, אף הוא צריך להיות אסור. אף על פי כן אומר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי שכבר סילק עצמו מבני עירו כשעקר רגליו. כאן שזכה לו עירובו ביום הראשון. לא כל שכן שסילק עצמו מבני עירו? ואיך פסקנו כד’ זקנים שאם נאכל עירובו בראשון, הרי הוא כבני עירו בשני? תנן, ג_מגעירב בככר בראשון, מערב בככר בשני. ובלבד באותו הככר. עירב ברגלו בראשון, מערב ברגליו בשני. עירב בכיכר, מערב ברגליו. ברגליו, לא יערב בכיכר. היך מה דאת אמר תמן, אם עירב ברגליו לראשון, לא יערב בככר לשני. ודכוותה למה לא נאמר שאם ערב בככר לראשון, לא יערב ברגליו לשני? לא רצו חכמים לאסור, כדי להקל לעני שאין לו ככר. היך מה דאת אמר תמן, עירב בכיכר, יערב ברגליו כדי להקל לעני שאין לו ככר. ודכוותה תאמר, ערב רגליו יערב בכיכר להקל על העשיר, שלא יצטרך לצאת לערב ברגליו. כשמשנה, נראה כקונה שביתה ביום טוב. אם כך היך מה דאת אמר תמן. ערב ברגליו, לא יערב בככר. ודכוותה ערב בככר, לא יערב ברגליו שהרי הוא משנה ונראה כקונה שביתה ביום טוב? אמר רבי אבין רבי אבין° בשם רבנין דתמן. לעולם אם ערב בכיכר, מערב ברגליו. ולא מחזה כקונה שביתה, דעשו אותו כהולך לעיר

ירושלמי עירובין , פרק ג, הלכה ט[עריכה]

מתני’: ועוד אמר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. מתנה אדם על הכלכלה ביום טוב הראשון, ואוכלה בשני. וכן ביצה שנולדה בראשון, תאכל בשני. ג_מדולא הודו לו חכמים:

גמ’: תנן, ועוד אמר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. מתנה אדם על הכלכלה ביום טוב הראשון, ואוכלה בשני. כיצד הוא עושה? אומר . אם יום טוב היום, יבטלו דברי. ויקרא שם למעשרותיו ואינו אוכל. ובשני קורא שם למעשרותיו שהפריש יום קודם, ואוכל. מחלפה שיטתיה ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי  האם רבי יהודה חזר בו? תמן גבי שבת ויום טוב, איעבד לה קדושה אחת. והכא גבי שני ימים טובים של גלויות איעבד לה שתי קדושות? תמן קדושה אחת ארוכה היא שהרי שניהם ודאי קדש. ברם הכא. אחת קודש ואחת חול. מחלפה שיטתיה דרבנן  האם רבנן חזרו בהם? תמן גבי שבת ויום טוב הינון עבדין לה שתי קדושות. והכא אינון עבדין ליה קדושה אחת? תמן יום טוב אצל שבת, כחול אצל שבת. ברם הכא גבי שני ימים טובים של גלויות שניהן שוין ואף שעושים אותם מספק החמירו בהם חכמים כדי שלא יבואו לזלזל בהם. מודין חכמים ל°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי בשני ימים טובים של ראש השנה דכיוון שהן מתקנת נביאים הראשונים לא יבואו לזלזל בהם. רבי אבא רבי אבא° ורבי חייה רבי חייא רבה° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. מאי דכתיב (שיר השירים א', ו') בני אמי נחרו בי שמוני נוטרה את הכרמים וגו'. מי גרם לי להיות נוטרה את הכרמים? על שם כרמי שלי לא נטרתי, מי גרם לי להיות משמרת שני ימים בסוריא? על שלא שמרתי יום אחד בארץ. סבורה הייתי שאני מקבלת שכר על שנים. ואיני מקבלת שכר אלא על אחת. מי גרם לי להפריש שתי חלות בסוריא? על שלא הפרשתי חלה אחת בארץ. סבורה הייתי שאני מקבלת שכר על שתים. ואיני מקבלת שכר אלא על אחת. רבי יוחנן רבי יוחנן° קרי עליהון (יחזקאל כ', כ"ה) וגם אני נתתי להם



קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כו עמוד ב] חוקים לא טובים. רבי אבהו רבי אבהו° אזל  הלך לאלכסנדריאה, ואטעינון חייב אותם ליטול לולבין ביום טוב שחל בשובתא כמו שנהגו בארץ ישראל. שמע °רבי רבי יהודה הנשיא, ואמר. מי יכול להביא להם את רבי אבהו רבי אבהו° בכל שתא להודיעה להם מתי קדשו את החדש? וכיוון שאין מי שיכול, אסור היה לו לשנות ממנהגם לעשות שתי ימים מספק. ולכן לא יטלו ארבעת המינים בשבת. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° מישלח כתיב להון. אף על פי שכתבו לכם סדרי מועדות. אל תשנו מנהג אבותיכם נוחי נפש.

ירושלמי עירובין , פרק ג, הלכה י[עריכה]

מתני’: °רבי דוסא בן ארכינס  רבי דוסא בן ארכינס אומר. העובר לפני התיבה ביום טוב של ראש השנה אומר. החליצנו ה' אלהינו את יום ראש החדש הזה, אם היום אם למחר. ולמחר הוא אומר. אם היום אם לאמש. ולא הודו לו חכמים:
גמ: מפני מה לא הודו לו? האם מפני שאמר אם היום אם אמש ולחכמים אין כאן ספק שיום ראשון הוא ראש חדש? או ייבא כיי דאמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° בשם רבי יסא רבי אסי°. העובר לפני תיבה ביום טוב של ראש השנה. אינו צריך להזכיר ראש חדש. אוף הכא כן?

הדרן עלך פרק בכל מערבין

אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/w/index.php?title=ביאור:ירושלמי_מאיר/מסכת_עירובין/פרק_שלישי&oldid=2807200"