שולחן ערוך אורח חיים תט ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך אורח חיים · תט · ה · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז מגן אברהם באר היטב משנה ברורה ביאור הלכה כף החיים באר הגולה

שולחן ערוך

כל המניח עירובו במקום יש לו במקום עירובו ארבע אמות לפיכך המניח עירובי תחומין שלו בסוף התחום ונתגלגל בתוך ד' אמות הרי זה עירוב חוץ לארבע אמות אינו עירוב:

מפרשים

מגן אברהם

(טו) וקטן:    לפ' רש"י הטעם משום דקטן לא אלים למקני שביתה ואפילו עומד ורואה שמניחו שם לא מהני משא"כ בעירובי חצירו' דא"צ אמירה כלל סגי בקטן וכמ"ש סימן שס"ו ס"ג וכ"כ הרי"ף בעכו"ם אפילו מצא שם העירוב שמא לא הניחו שם ע"מ לערב בו עכ"ל:


(טז) וראה מרחוק:    הא לאו הכי חיישינן דלמא לא ממטי ליה כיון דעירובי תחומין אסמכוהו אקרא חמירי ולא הימנוהו רבנן ואף על גב דגבי בדיקת חמץ נאמנים כמ"ש סוף סי' תל"ז היינו בבית שלהם דרמי עלייהו אבל שליחו' איכא למימ' דמייחשי ובירושלמי נמי מחלק בין אמר צא וערב בין אמר צא וערב לך (תוספו') ומדסתמו הפוסקי' משמע דבשליחות בכל ענין אין נאמנים וצ"ע:


(יז) דחזקה שליח עוש' שליחותו:    ואפי' באיסור דאורייתא וכגון שיש מכשול למשלח אם לא יעשה שליחותו כגון הכא אבל האומר לשלוחו צא ותרום ומצא תרום אין חזקתו תרום דאין השליח חושש לתרום כי אם לא ימצא התרומה אצל הכרי ידע המשלח שאינו תרום וא"כ חיישי' שהשליח לא תרם ואיש אחר תרם (תוס' והרא"ש ורמזים ע"ש ותשובת מהר"מ סי' ש"פ ותשובת מיימוני ה' קנין סי' כ"ג) וצ"ע שביורה דעה סי' של"א סל"ד כתוב שאם מצא הכרי תרום אמרי' השליח תרם דהא דלא כר"נ בחולין וכמ"ש התו' ע"ש וצ"ע, אם ידעינן שעשה שליחותו אלא שספק אם שינה השליח אמרי' ודאי לא שינה (ר' בצלאל סי' כ"ט /כ"ז/):

באר היטב

(ד) ונתגלגל:    ונראה דאפי' אם עבר במזיד וגלגלו חוץ לתחום תוך ד"א לא הפסיד עירובו ט"ז. הקשה ב"י דהא תנן מי שיצא חוץ לתחום אפילו אמה א' לא יכנוס כמ"ש סימן ת"ה ואמאי הא אפי' יצא ד"א פחות משהו מותר י"ל דל"ד דהתם כיון דנתכוין לשבות בעיר היא חשובה לו כד"א ואין לו ד"א אחרים אבל הכא כשהוא רוצה לעקור דירתו מהעיר ראוי לתת לו במקום שמניח עירובו ד"א כי שם ביתו עכ"ל ועיין ט"ז ועיין סי' ת"ה ס"ק א' ב'.


משנה ברורה

(יז) כל המניח וכו' - שמקום עירובו קונה לו ד"א תמיד סביביו לבד האלפים שנותנין לו לכל רוח:

(יח) במקום - היינו בכל מקום שאין מוקף מחיצות דבמוקף מחיצות חשבינן כולהו כד"א:

(יט) בסוף התחום - ה"ה בהניחו באמצע התחום ונתגלגל בתוך ד"א שמחוץ לתחום נמי דינא הכי:

(כ) ונתגלגל - מבעוד יום וה"ה אפילו אם גלגלו בעצמו בכוונה [אחרונים]:

(כא) הרי זה עירוב - דהד"א שייך לתחומו וכנ"ל ואם יכול להניח לכתחלה העירוב בתוך ד"א שמחוץ לאלפים יבואר לקמן בסי"א:

(כב) אינו עירוב - דצריך שיהיה מונח במקום שיהיה ביכלתו להגיע אליו ביה"ש וכיון שהוא חוץ לתחום ממקום שהוא עומד ביה"ש ולא יוכל להגיע אליו לא הוי עירוב ונשאר על תחום ביתו וכדלעיל:

ביאור הלכה

▲ חזור לראש