שולחן ערוך יורה דעה שלא לד

האומר לשלוחו "צא ותרום לי", והלך לתרום. ואינו יודע אם תרם. ובא ומצא כרי תרום -- אין חזקתו תרום; חוששין שמא אחר תרם בלא רשות.

הגה: וי"א דבכה"ג חזקתו תרום דאמרינן חזקה שליח עושה שליחותו אפילו באיסור דאורייתא. אבל אם אינו יודע אם כרי תרום או לא אסור לאכול ממנו דהשליח אומר ודאי לא יגע בו עד שידע שהוא תרום (טור בשם הרא"ש והר"ש)

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(סד) אבל אם אינו יודע. אם כרי זה תרום או לא כו':

שמא אחר כו'. ולא אמרינן חזקה שליח עושה שליחותו אלא לחומרא כגון ששלח אחד לקדש לו אשה זהו דעת רמב"ם ור"ת וי"א ס"ל דחזקה זו אפילו לקולא והיינו אם יודע שכרי שלו נתרם אבל אם ספק לו אם כרי שלו נתרם לא אזלינן לקולא כאלו וכצ"ל אבל אם אינו יודע אם כרי שלו תרום כו':

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}