קטגוריה:שמות טז כט
ראו כי יהוה נתן לכם השבת על כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקמו ביום השביעי
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
רְאוּ כִּי יְהוָה נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת עַל כֵּן הוּא נֹתֵן לָכֶם בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לֶחֶם יוֹמָיִם שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
רְא֗וּ כִּֽי־יְהֹוָה֮ נָתַ֣ן לָכֶ֣ם הַשַּׁבָּת֒ עַל־כֵּ֠ן ה֣וּא נֹתֵ֥ן לָכֶ֛ם בַּיּ֥וֹם הַשִּׁשִּׁ֖י לֶ֣חֶם יוֹמָ֑יִם שְׁב֣וּ ׀ אִ֣ישׁ תַּחְתָּ֗יו אַל־יֵ֥צֵא אִ֛ישׁ מִמְּקֹמ֖וֹ בַּיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִֽי׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
רְא֗וּ כִּֽי־יְהוָה֮ נָתַ֣ן לָ/כֶ֣ם הַ/שַּׁבָּת֒ עַל־כֵּ֠ן ה֣וּא נֹתֵ֥ן לָ/כֶ֛ם בַּ/יּ֥וֹם הַ/שִּׁשִּׁ֖י לֶ֣חֶם יוֹמָ֑יִם שְׁב֣וּ׀ אִ֣ישׁ תַּחְתָּ֗י/ו אַל־יֵ֥צֵא אִ֛ישׁ מִ/מְּקֹמ֖/וֹ בַּ/יּ֥וֹם הַ/שְּׁבִיעִֽי׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | חֲזוֹ אֲרֵי יְיָ יְהַב לְכוֹן שַׁבְּתָא עַל כֵּן הוּא יָהֵיב לְכוֹן בְּיוֹמָא שְׁתִיתָאָה לְחֵים תְּרֵין יוֹמִין תִּיבוּ אֱנָשׁ תְּחוֹתוֹהִי לָא יִפּוֹק אֱנָשׁ מֵאַתְרֵיהּ בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה׃ |
| ירושלמי (יונתן): | חָמוּן אֲרוּם יְיָ יְהַב לְכוֹן יַת שַׁבְּתָא בְּגִין כֵּן הוּא יָהִיב לְכוֹן בְּיוֹם שְׁתִיתָאָה לְחֵם לִתְּרֵין יוֹמִין שְׁרוֹן גְּבַר בְּאַתְרֵיהּ וְלָא תְטַלְטְלוּן מִדַּעַם מִרְשׁוּתָא לִרְשׁוּתָא בַּר מֵאַרְבָּעָה גַרְמִידֵי וְלָא יִפּוֹק אֵינַשׁ מֵאַתְרֵיהּ לְטַיְילָא לְבַר מִתְּרֵין אַלְפִין גַּרְמִידֵי בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה: |
רש"י (כל הפרק)
"ראו" - בעיניכם כי ה' בכבודו מזהיר אתכם על השבת שהרי נס נעשה בכל ע"ש לתת לכם לחם יומים
"שבו איש תחתיו" - מכאן סמכו חכמים ד' אמות ליוצא חוץ לתחום ג' לגופו וא' לפישוט ידים ורגלים
"אל יצא וגו'" - אלו אלפים אמה של תחום שבת ולא במפורש שאין תחומין אלא מדברי סופרים ועיקרו של מקרא על לוקטי המן נא'מלבי"ם (כל הפרק)
"ראו" אבל ראו בעיניכם מענין המן ותדעו כי ה' נתן לכם השבת, שהשבת היא מתנה גדולה מה' שנתן לכם היינו לצרככם ולתועלתכם, אם מצד שלא יהיה לכם שום הפסד ע"י שלא תלכו ללקוט בו את המן, שהלא על כן הוא נותן לכם ביום הששי לחם יומים, וזה ללמד שה' מזמין הוצאת שבת ביחוד מלבד מזונותיו הקצובות לו לפי עבודתו, וגם שעוד תרויחו בזה במה שתשבו איש תחתיו ותוכלו לנוח יום אחד בשבוע:
אל יצא איש ממקומו ביום השביעי - משמעות הלכתית ורוחנית
(שמות טז כט): "רְאוּ, כִּי ה' נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת, עַל כֵּן הוּא נֹתֵן לָכֶם בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לֶחֶם יוֹמָיִם; שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו, אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי"
משמעות הלכתית
בתורה לא נאמר בדיוק מהו ה"מקום" שצריך להישאר בו. בדברי חז"ל מצאנו שני פירושים:
1. "שבו איש תחתיו - מכאן סמכו חכמים ד' אמות ליוצא חוץ לתחום: ג' לגופו, וא' לפישוט ידים ורגלים" ( רש"י ) . "מקומו" המצומצם של אדם הוא 4 אמות, ולכן אסרו לטלטל חפצים 4 אמות ברשות הרבים.
2. "אל יצא איש ממקומו - אלו אלפים אמה של תחום שבת. ולא במפורש, שאין תחומין אלא מדברי סופרים; ועיקרו של מקרא על לוקטי המן נאמר" ( רש"י ) . "מקומו" של אדם הוא גם העיר שהוא נמצא בה, וסביב העיר היה מגרש של אלפיים אמה, (במדבר לה ה): "ומדתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה ואת פאת נגב אלפים באמה ואת פאת ים אלפים באמה ואת פאת צפון אלפים באמה והעיר בתוך זה יהיה להם מגרשי הערים", ולכן אסרו לצאת מתחום 2000 אמה שסביב העיר, גם בלי לטלטל.
3. בעבר, ה קראים פירשו מקומו = ביתו, ולכן אסרו לצאת מהבית בשבת. אולם בשלב מאוחר חלקם קיבלו את תחום השבת הרבני.
בדומה לזה, הקהילה היהודית האתיופית נהגה להימנע מלחצות נחלים ו ימות בשבת. אחד הפירושים של כינוי הקהילה "כּאילא" או "קאיילה" הוא "אחד שלא חצה את הנחל" או "הם לא חצו", המתייחס למנהגם זה. (ע"פ ויקיפדיה, תחום שבת ).
לדיון מפורט בנושא זה, ראו אל יצא איש ממקומו ביום השביעי / דרישת ה' באמצעות חקר המקרא (קישור חיצוני) .
משמעות רוחנית
ישנה דעה מקובלת, שהוצגה בצורה הברורה ביותר ע"י אברהם יהושע השל, לפיה "השבת היא מקדש בזמן". ישנה קדושה במימד המקום - ארץ ישראל, ירושלים, בית המקדש; וישנה קדושה במימד הזמן - והיא השבת. מימד הזמן הוא רוחני ומופשט יותר, וכך גם השבת היא קדושה רוחנית ומופשטת יותר.
אולם, הפסוק שלנו מלמד, שדעה זו אינה נכונה. זוהי המצוה הראשונה שבני ישראל מקבלים ביחס לשבת, והיא קשורה דווקא למקום - "אל יצא איש ממקומו"!
(אגב, גם במשנה, מסכת שבת מתחילה דווקא מהאיסור של הוצאה מרשות לרשות, ומקדישה לה הרבה יותר פרקים מלכל שאר המלאכות האסורות!).
השבת היא אכן קדושה במימד הזמן - אבל היא קשורה גם למקום - מטרתה היא להחזיר לאדם את מקומו.
בחברה המערבית המודרנית, האדם הולך ומתנתק מהמקום הפיסי: בונה גורדי שחקים, וגר בקומה גבוהה, מנותק מהקרקע; נמצא כל הזמן בתנועה ובנדידה. הרבה אנשים מתלוננים ש"אין לי מקום", "אין לי מרחב".
הניתוק הזה מהמקום נוצר עם החטא הראשון - כשאדם חטא, הוא התבייש, וגורש מגן עדן; כשקין חטא, הוא גורש עוד הלאה, לנדוד בכל הארץ.
אולם השבת היא בחינה של תשובה (שַבָּת - היפך בֹּשֶׁת); בשבת, אדם חוזר למקומו; הוא לא צריך לנדוד, הוא יכול להישאר באותו מקום, "אל יצא איש ממקומו" (ע"פ הרב ראם הכהן, ליל הושענא רבה ה'תשע"ג).
ומעניין שגם בימינו, חלק גדול מהמאבקים על השבת קשורים לנסיעה - שומרי השבת רוצים לשמור על המקום שלהם, שיהיה נקי ושקט ומוגן מהשפעות חיצוניות.
היום, אנשים רבים נוסעים להודו, רק כדי לחפש מקום שבו יוכלו לשבת במנוחה.
אילו כולנו היינו שומרים שבת, אולי לא היה לנו צורך ליסוע להודו - היינו לומדים את החיבור למקום, ומוצאים מנוחה במקומנו. במקום ליסוע להודו - "הודו לה' כי טוב"...
מקורות ופירושים נוספים
חופש התנועה והגבלתו לתכלית ראויה / אביעד הכהן
כדאי לדעת ולעשות את יום השבת / רמי ניר
מקראות גדולות:
אונקלוס: (כט) חֲזוֹ אֲרֵי יְיָ יְהַב לְכוֹן שַׁבְּתָא עַל כֵּן הוּא יָהֵב לְכוֹן בְּיוֹמָא שְׁתִיתָאָה לְחֵם תְּרֵין יוֹמִין תִּיבוּ אֲנַשׁ תְּחוֹתוֹהִי לָא יִפּוֹק אֲנַשׁ מֵאַתְרֵהּ בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה:
ירושלמי (יונתן): חָמוּן אֲרוּם יְיָ יְהַב לְכוֹן יַת שַׁבְּתָא בְּגִין כֵּן הוּא יָהִיב לְכוֹן בְּיוֹם שְׁתִיתָאָה לְחֵם לִתְּרֵין יוֹמִין שְׁרוֹן גְּבַר בְּאַתְרֵיהּ וְלָא תְטַלְטְלוּן מִדַּעַם מִרְשׁוּתָא לִרְשׁוּתָא בַּר מֵאַרְבָּעָה גַרְמִידֵי וְלָא יִפּוֹק אֵינַשׁ מֵאַתְרֵיהּ לְטַיְילָא לְבַר מִתְּרֵין אַלְפִין גַּרְמִידֵי בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה:
ירושלמי (קטעים):
"ראו - בעיניכם כי ה' בכבודו מזהיר אתכם על השבת שהרי נס נעשה בכל ע"ש לתת לכם לחם יומים" ( רש"י )
מאמרים מאתר ויקיטקסט:
- [[:|השולחן/הקדמה ערוך השולחן/הקדמה]]
- [[:|יקרא ביאור:דרור יקרא]]
- [[:|עירובין דף יז בבלי עירובין יז]]
- [[:|עירובין דף מח בבלי עירובין מח]]
- [[:|עירובין דף נא בבלי עירובין נא]]
- [[:|סוכה דף כה בבלי סוכה כה]]
- [[:|נדרים פרק ג הלכה ט ירושלמי נדרים פרק ג הלכה ט]]
- [[:|השולחן אורח חיים שצז ערוך השולחן אורח חיים שצז]]
- [[:|שבת פרק א ביאור:משנה שבת פרק א]]
- [[:|השולחן הלכות שבת ועירובין (ג) ערוך השולחן הלכות שבת ועירובין (ג)]]
- [[:|ללכת בשבת חוץ לתחום מצוה:לא ללכת בשבת חוץ לתחום]]
- [[:|שבת א עונג שבת א]]
- [[:|יז ב ערובין יז ב]]
- [[:|מח א ערובין מח א]]
- [[:|נא א ערובין נא א]]
- [[:|דרבי אליעזר פרק יח פרקי דרבי אליעזר פרק יח]]
- [[:|ערובין פרק א בבלי ערובין פרק א]]
- [[:|ערובין פרק ד בבלי ערובין פרק ד]]
מאמרים נוספים מתוצאות החיפוש ב גוגל
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2012-10-12.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "שמות טז כט"
קטגוריה זו מכילה את 11 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 11 דפים.