ירושלמי עירובין ד

עירובין פרק ד: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי

<< ירושלמי, מסכת עירובין, פרק ד >>

מתוך: ירושלמי עירובין ד א (עריכה)

הלכה א משנה

מי שהוציאוהו עכו"ם או רוח רעה אין לו אלא ד' אמות החזירוהו כאילו לא יצא הוליכוהו לעיר אחרת נתנוהו בדיר או בסהר רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה אומר מהלך את כולה ר' יהושע ור' עקיבה אומר אין לו אלא ד' אמות מעשה שבאו מפרנדין והפליגה ספינתן בים רבן גמליאל ור' אלעזר בן עזריה הלכו את כולה רבי יהושע ור' עקיבה לא זזו מד' אמות שרצו להחמיר על עצמן

הלכה א גמרא

ולכן מה נן אמרין ויעשה כמי שיצא ברשות ויהא לו אלפיים אמה לכל רוח לפום כן מימר אין לו אלא ד"א ומניין לד"א (שמות טז, כט) שבו איש תחתיו ומניין לאלפיים אמה אל יצא איש ממקומו ביום השביעי או חלף א"ר אליעזר ותנינן אסא בן עקיבה אומר מקום מקום נאמר כאן מקום ונא' להלן (שמות כא) ושמתי לך מקום מה מקום שנאמר להלן אלפיים אמה אף מקום שנאמר כאן אלפיים אמה ד' אמות שאמרו מלא קומתו ופשוט ידיים ר' יהודה אומר הוא ושלשה אמות כדי שיהא נוטל חבית מראשותיו ונותן אל מרגלותיו כשהוא נפנה נפנה מן הצד וכשהוא מתפלל מתפלל לוכסן ר' יודה בן פזי בעי ארבע אמות שאמרו תחום הן או אינן תחום אין תימר תחום הן אין נותנין לו ד"א משני מקומות אין תימר אינן תחום נותנין לו ד"א משני מקומות א"ר זעירא מתניתא אמרה כן ארבע אמות שאמרו תחום הן והתנינן ובלבד שלא יוציא זה מתוך שלו לתוך של חבירו וכו' לא אמר אלא החזירוהו הא אם חזר הוא אסור א"ר אחא דר' נחמיה היא דתני פירות שיצאו לרשות הרבים וחזרו שוגג יאכלו מזיד לא יאכלו רבי נחמיה אומר בין שוגג בין מזיד לא יאכלו עד שיחזירן למקומן שוגג ותייא דר' נחמיה כר' מאיר דתני המעשר והמבשל בשבת שוגג יאכל מזיד לא יאכל דברי רבי מאיר קנה לו שביתה ובאו עכו"ם והקיפוה מחיצה רבי חונה אמר לא הועילה לו מחיצתו כלום אלא מהלך באלפיים ומטלטל בארבע חייה בריה דרב אמר מהלך ומטלטל באלפיים רבי יעקב בר אחא ר' אבונא בשם חייה בריה דרב מהלך באלפיים ומטלטל בארבעת אלפים אמה על ידי זריקה הוון בעיין מימר מה פליגין כרבי יהושע וכרבי עקיבה ברם כרבן גמליאל וכרבי אלעזר בן עזריה לא פליגין ואפילו כרבן גמליאל וכר' אלעזר בן עזריה פליגין קל הוא מי שקנה לו שביתה ממי שלא קנה לו שביתה נתנו על פתח הדיר על דעתיה דר' יהושע ור' עקיבה נותנין לו שתי אמות מבפנים ושתי אמות מבחוץ על דעתיה דרבן גמליאל ור' אלעזר בן עזריה אין נותנין לו שתי אמות מבפנים ושתי אמות מבחוץ שאם אומר את ליתן לו שתי אמות מבפנים ושתי אמות מבחוץ אוף הוא מטלטל בכל הדיר כולו נתנו באמצע הדיר היה הדיר חציו בתוך התחום וחציו חוץ לתחום רבי אחא אמר מן אולפן רבי יהודה אמר לה מן דיעה מחלוקת רב חונה וחייה בריה דרב רבי זעירא רב הונה בשם רב מה שרצו ר' יהושע ורבי עקיבה להחמיר על עצמן זאת אומרת שהלכה כרבן גמליאל וכרבי אלעזר בן עזריה רבי בא בשם ר' חייה בר אשי אף בדיר ובסהר הלכה כר"ג וכר' אלעזר בן עזריה חנניה בן אחי ר' יהושע אומר כל היום היו דנין אלו כנגד אלו עד שבא אחי אבא והכריע ביניהן והתקין שתהא הלכה כרבן גמליאל וכר' אלעזר בן עזריה בספינה וכר' יהושע וכר' עקיבה בדיר וסהר מה בין סהר ומה בין ספינה חבריי' אמרו ספינה מפני שמחיצותיה עולות עמה א"ר זעירא מכיון שעוקרין אותה מד' אמות אלו ונותנין אותה בד' אמות אלו מה נפק מביניהן אם היתה אכסדרה על דעתהון דחברייא מותר על דעתיה דר' זעירא אסור אם היה הים גלני על דעתיהון דחברייא אסור על דעתיה דר' זעירא מותר א"ר זעירא מתניתא אמרה כן ארבע אמות שאמרו אינן תחום

מתוך: ירושלמי עירובין ד ב (עריכה)

הלכה ב משנה

פעם אחת לא נכנסו לנמל עד שחשיכה אמרו לו לרבן גמליאל מה אנו לירד אמר להן מותר שכבר הייתי מסתכל והיינו בתוך התחום עד שלא חשיכה

הלכה ב גמרא

מצודות היו לו לרבן גמליאל שהיה משער בה עיניו במישר ולמה לי עד שלא חשיכה ואפילו משחשיכה ולא רבן גמליאל היא תיפתר שהיה בנמל יותר מבית סאתים ולא יהיו מחיצות גבוהות עשרה ולא יהיו פרצות יותר מעשר ולא יהא עומד כנגד עומד ופרוץ כנגד פרוץ

מתוך: ירושלמי עירובין ד ג (עריכה)

הלכה ג משנה

מי שיצא ברשות אמרו לו כבר נעשה מעשה יש לו אלפיים אמה לכל רוח אם היה בתוך התחום כאילו לא יצא שכל היוצאין להציל חוזרין למקומן

הלכה ג גמרא

דל כן מה אנן אמרין יעשה כמי שיצא באונס ולא יהיה לו אלא ארבע אמות לפום כן צריך מימר יש לו אלפיים אמה לכל רוח אמר רב חונה והן שיהו ד' אמות אוכלות מתחום טבריא ומתחום מגדלה רבי חונה בשם רב אדא בר אחווה רבי לא בשם ר"ש בן לקיש ואפילו יצא למגדלה וחזר כאילו לא יצא רבי יישוע דרומייה בעי עד כדון בשיצא שוגג ואפילו יצא מזיד א"ר פינחס מתניתא אמרה כן שכל היוצאין להציל חוזרין למקומן חוזרין אפילו בזיינן תניא עכו"ם שבאו לעיירות הסמוכו' לספר ליטול מהן אפילו תבן אפי' עצים יוצאין עליהן בזיין ומחזירין את הזיין למקומן באו לעיירות המובלעות אין יוצאין עליהן בזיין אלא אם כן באו לעוסקי נפשות בראשונה היו מוליכין את הזיין לבית שהוא סמוך לחומה פעם אחת באו עליהן השונאין היו מדחקין ליטול את הזיין והרגו אלו מאלו יותר ממה שהרגו מהן השונאים התקינו שיהא כל אחד ואחד נוטל בביתו

מתוך: ירושלמי עירובין ד ד (עריכה)

הלכה ד משנה

מי שישב בדרך ועמד והרי הוא סמוך לעיר הואיל ולא היתה כוונתו לכך לא יכנס דברי ר"מ רבי יודה אומר יכנס א"ר יהודה מעשה ונכנס רבי טרפון בלא מתכוין

הלכה ד גמרא

אמרו והלא בית מדרשו של רבי טרפון היה בתוך אלפיים אמה או שמא הקנה עצמו לבני עירו מבעוד יום אשכח תני בשחרית זרחה החמה אמרו לו רבי הרי העיר לפני היכנס

מתוך: ירושלמי עירובין ד ה (עריכה)

הלכה ה משנה

מי שישן בדרך ולא ידע עד שחשיכה יש לו אלפיים אמה לכל רוח דברי רבי יוחנן בן נורי וחכמים אומרים אין לו אלא ארבע אמות רבי אלעזר אומר הוא באמצען רבי יהודה אומר לאיזה רוח שירצה ומודה רבי יהודה שאם בירר לו שאינו יכול לחזור בו

הלכה ה גמרא

רבי זעירא בשם רבי חסדיי טעמא דרבי יוחנן בן נורי מאחר שאילו היה ער היה קונה שביתה ישן לא קנה לו שביתה אין לו אלא אלפיים אמה לכל רוח רבי יודה אומר אפילו ער ולא קנה לו שביתה אין לו אלא אלפיים אמה לכל רוח אתייא דרבי יודה כר"י בן נורי דר"י בן נורי אמר אחר שאילו היה ער קונה לו שביתה היה ער ולא קנה לו שביתה אין לו אלא אלפיים אמה לכל רוח ר' חונה אמר רב נחמן בר יעקב בעא גר שטבל לאחר שהאיר המזרח מאחר שאילו היה ער היה קונה לו שביתה מה אמר כאומר רבי יוחנן בן נורי נישמעינה מן הדא דמר רבי יצחק בר נחמן בשם רבי יהושע בן לוי הלכה כרבי יוחנן בן נורי בירר לו מבעוד יום חוזר בו מבעוד יום משחשיכה חוזר בו משחשיכה בירר לו מבעוד יום וקדש עליו היום נישמעינה מן הדא לא יכנס דברי רבי מאיר רבי יודה אומר יכנס לא על הדא אמרה אלא על רישיה דפירק' מי שהוציאוהו עכו"ם או רוח רעה איתאמרת עליה א"ר בון מודה ר' יודה שאם בירר לו שאינו יכול לחזור בו

מתוך: ירושלמי עירובין ד ו (עריכה)

הלכה ו משנה

היו שנים מקצת אמותיו של זה לתוך אמותיו של זה מביאין ואוכלין באמצע ובלבד שלא יוציא זה מתוך שלו לשל חבירו היו שלשה האמצעי מובלע בנתיים הוא מותר עמהן והן מותרין עמו ושנים החיצונים אסורין זה עם זה א"ר שמעון למה הדבר דומה לשלש חצירות פתוחות זו לזו ופתוחות לרשות הרבים עירבו שתיהן עם האמצעי' היא מותרת עמהן והן מותרות עמה ושתים החיצונות אסורות זו עם זו

הלכה ו גמרא

אע"ג דרבי חנניה בן אנטיגנס פליג על רבנין באמות מודה הוא הכא בעיבורי עיירות

מתוך: ירושלמי עירובין ד ז (עריכה)

הלכה ז משנה

מי שבא בדרך והיה ירא שמא תחשך והיה מכיר אילן או גדר ואמר שביתתי תחתיו לא אמר כלום שביתתי בעיקרו מהלך ממקום רגליו ועד עיקרו אלפיים אמה מעיקרו ועד ביתו אלפיים אמה נמצא מהלך משחשיכה ארבעת אלפים אמה אם אינו מכיר או אינו בקי בהלכה ואמר שביתתי במקומי זכה לו מקומו אלפיים אמה לכל רוח עגולות דברי רבי חנניה בן אנטיגנס וחכ"א מרובעות כטבלה מרובעת כדי שיהא נשכר את הזויות

הלכה ז גמרא

היה אחד מכיר ואחד שאינו מכיר זה שהוא מכיר מהלך עם זה שאינו מכיר וזה שאינו מכיר מהלך עם זה שהוא מכיר

מתוך: ירושלמי עירובין ד ח (עריכה)

הלכה ח משנה

זהו שאמרו העני מערב ברגליו ר' מאיר אומר אין לנו אלא עני ר' יהודה אומר אחד עני ואחד עשיר שלא אמרו מערבין בפת אלא להקל על העשיר שמא יצא ויערב ברגליו

הלכה ח גמרא

ר' מאיר סבר עיקר עירוב בככר ולמה אמרו ברגליו להקל על העני שאין לו ככר ור' יודא אמר עיקר עירוב ברגליו ולמה אמרו בככר להקל על העשיר שלא יצא ברגליו אע"ג דר' יודה אמר עיקר עירוב ברגליו ובלבד שלא ישב לו בתוך ביתו ויאמר תקנה לי שביתה במקום פלוני אלא יצא לו חוץ לתחום ויאמר תקנה לי שביתה במקום הזה וממתין שם עד שחשיכה וחוזר ובא לעירו ותני כן מעשה במשפחת בית ממה ומשפחת בית גוריון מרומה שהיו מחלקין בגרוגרות לעניים בשני בצורות והיו עניי שיחין יוצאין ומערבין ברגליהן וממתינים שם עד שתחשך ולמחר היו נכנסין ואוכלין שם וחוזרין וכל מה שהן עושין על פי חכמים היו עושין

מתוך: ירושלמי עירובין ד ט (עריכה)

הלכה ט משנה

מי שיצא לילך לעיר שמערבין בה והחזירו חבירו הוא מותר לילך וכל בני העיר אסורין דברי רבי יהודה רבי מאיר אומר כל שהוא יכול לערב ולא עירב הרי זה חמר גמל

הלכה ט גמרא

פתר לה תרין פתרין אמר אנא מערב עליך ועל בני קרתך ועירב על בני קרתיה ולא עירב עלוי הוא אסור לילך באותה הרוח ומותר בשאר כל הרוחו' שבעירו והן מותרין באותה הרוח ואסורין בשאר כל הרוחות שבעירן פתר לה פתר חורן א"ל אנא מערב עליך ועל בני קרתך ולא עירב לא עליו ולא על בני קרתיה הוא מותר לילך באותה הרוח שכבר קנו לו רגליו מאתמול והן אסורין לילך באותה הרוח ומותרין בשאר כל הרוחות שבעירו

מתוך: ירושלמי עירובין ד י (עריכה)

הלכה י משנה

מי שיצא חוץ לתחום אפילו אמה אחת לא יכנס ר' שמעון אומר ר' אליעזר אומר שתים יכנס שלש לא יכנס מי שהחשיך חוץ לתחום אפילו אמה אחת לא יכנס ר' שמעון אומר אפי' ט"ו אמה יכנס שאין המשוחות ממצין את המידות מפני הטועים

הלכה י גמרא

ר' אחא בשם ר' חיננא ורב חסדיי תריהון אמרין לא מר אלא שתים הא שתים וכל שהוא יכנס דהוא דרבי לעזר דרבי לעזר אמר שתים יכנס שלש לא יכנס אמר לו רבי יוסה אמרין דבתרה שלש לא יכנס הא שלש פחות כל שהוא יכנס הוון בעיי מימר מה דמר רבי לעזר ביוצא הא במחשיך לא אשכח תני היא אדא היא אדא הוון בעיי מימר מה דמר רבי שמעון במחשיך הא ביוצא לא אשכח תני היא אדא היא אדא