שולחן ערוך אבן העזר קמו א

המגרש את אשתו לאחר זמן קבוע, הרי זו מגורשת כשיגיע הזמן שקבע. והרי זה דומה לתנאי, ואינו תנאי. דומה לתנאי, שהיא מתגרשת כשיגיע הזמן שקבע; ואינו תנאי, שהמגרש על תנאי הרי גרש, וזה עדין לא גרש עד שיגיע אותו זמן. לפיכך, המגרש על תנאי צריך לכפל תנאו, וזה אינו צריך לכפל דבריו ולא לשאר משפטי התנאים. כיצד, האומר לאשתו: הרי זה גטך ולא תתגרשי בו אלא לאחר שלשים יום, אינה מגורשת אלא לאחר שלשים יום. ואם מת הבעל או אבד הגט או נשרף בתוך שלשים יום, אינה מגורשת:

מפרשים

ט"ז - טורי זהב

עריכה

ה"ז מגורשת כשיגיע כו' זה לשון רמב"ם וכך פרושו דבזה יש לו דין תנאי כמו שבתנאי אם נתקיים התנאי חל הגט ה"נ בזה אבל אינו דומה לתנאי לגמרי שבתנאי מגרש מיד דהיינו אם יקוים יחולו הגרושין (מהיום) ואף שלא אמר מעכשיו ונתבאר בסימן קמ"ג דאז אין חלין הגירושין למפרע מ"מ חל עליה שם גרושה מהיום כיון שיש בידה לקיים התנאי וכן אם התנאי תלוי בו משא"כ בקבלה דא"א להגרש עד שיגיע הזמן וכל הכתוב כאן הוא ממש כן בנוסחת הרמב"ם שבידינו בפ"ט מגירושין אבל הטור העתיק לשון הרמב"ם בלשון זה ה"ז דומה לתנאי שאינה מגורשת עד לאחר ל' יום ואם מת הבעל בתוך ל' יום או נשרף הגט אינה מגורשת ואינו תנאי שהמגרש על תנאי מגרש מיד אלא שמטיל תנאי בגיטו וזה אינו מגרש עד שיגיע איתו זמן עכ"ל ולא הבנתי דבריו כלל דבשני הצדדים זכר חד מלתא דהיינו דלא הוה גט תוך הזמן והיה לומר תחלה דהוה גט כשיגיע הזמן כמו שהוא ברמב"ם שזכרנו ולפי הנראה שיש ט"ס בטור בזה:

וזה אין צריך לכפול הטעם בהמ"מ שהרי אין כאן תנאי אלא קביעות הזמן לחול המעשה ועוד שלא מצינו בגמרא שנזכר כפל ולא שאר (משפטי) תנאי' בדין לאחר ועוד שמצינו בירושלמי פ' האומר בקידושין שהכל מורים שאם אמר לאחר שירדו גשמים מקודשת שאין צריך לכפול עכ"ל:

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}